שציוונו בדיני מי נידה, המטהרים באופן מסוים ומטמאים באופן מסוים, כמו שיתבאר בהלכות מצווה זו.
דע, ששלושה עשר מיני הטומאות האלה שקדם מניינם, והם:
טומאת נבלה וטומאת שרצים וטומאת אכלים וטומאת נדה וטומאת יולדת וטומאת צרעת אדם וטומאת צרעת הבגד וטומאת צרעת הבית וטומאת הזב וטומאת הזבה וטומאת שכבת זרע וטומאת מת וטומאת מי נדה וטהרתם -
כל אחד מהם מפורש בתורה, ובכל מצווה מאלה יש מקראות הרבה ודינים ותנאים, כמו שכתוב בפרשת "ויהי ביום השמיני" ובפרשת "אשה כי תזריע" ובפרשת "זאת תהיה" ובפרשת "ויקחו אליך פרה אדמה"; וארבע פרשיות אלו כוללות כל המקראות שבאו בטמאות אלו.
אבל דיני כל המינים האלה והלכות כל מין מהם - הרי סדר טהרות כולל כל זה.
מהם מינים שנתייחדו להם מסכתות - מהן מסכת טהרות ומסכת מכשירין ומסכת עקצים, ששלוש מסכתות אלו כוללות טומאת אוכלין בלבד, ובשבילה נתחברו;
אך אם נזדמן בהם דין מדיני שאר הטמאות, הרי לא באו שם אלא במקרה. בדומה לך כוללת מסכת נדה כל דיני מצוות טומאת נדה וזבה וטומאת יולדת, ובמסכת כרתות יש כן חלק מדיני טומאת יולדת. מסכת נגעים כוללת כל דיני נגעי אדם ובגד ובית; ומסכת זבים כוללת כל דיני זב וזבה ושכבת זרע; ומסכת אהלות כוללת כל דיני טומאת מת; ומסכת פרה כוללת דיני מי נדה לטמא ולטהר.
אבל טומאת נבלה וטומאת שרץ לא ייחדו להן מסכתות, אלא דיניהן מפוזרים בכמה מקומות בסדר זה, רובם במסכת כלים וטהרות. וכן דיברו על שאלות רבות מסוג זה במסכת עדיות.
וכבר פירשנו אנו סדר זה כולו, כלומר: סדר טהרות, פירוש שאין צריך לעיין בספר אחר עמו בשום דבר מענייני הטומאה והטהרה.