קבלו את מיטב התוכן של אתר בית חב"ד ישירות למייל מידי שבוע!
תשובות לשאלות מרתקות, סיפורים אמתיים מהחיים, טיפים ומדריכים לחגים ומידע יהודי מרענן!
ב"ה

המצוה היומית

Day 129: מצוות לא תעשה קל״ה, קל״ו

המצווה הקל"ה

האזהרה שהזהר הערל מלאכול תרומה, הוא הדין לשאר קודשים שהערל מוזהר מלאוכלם. ולאו זה לא נתפרש בכתוב אלא נלמד בגזרה שווה, ועם זה ביארו מעתיקי השמועה, שאסור זה מדאוריתא לא מדרבנן.

ולשון יבמות: "מנין לערל שאינו אוכל בתרומה? נאמר" 'תושב ושכיר' בפסח (שמות יב, מה) ונאמר 'תושב ושכיר' בתרומה (ויקרא שם) - מה תושב ושכיר האמור בפסח ערל אסור בו, אף תושב ושכיר האמור בתרומה ערל אסור בו"; והוא הדין לשאר קודשים.

וכך הוא גם לשון ספרא, ושם אמרו: "ר' עקיבא אומר 'איש איש' (שם, ד) - לרבות את הערל". ושם נתבאר גם כן, כלומר: בגמרא יבמות שדבר תורה: משוך אוכל בתרומה, ומדבריהם גזרו עליו מפני שנראה כערל.

הנה נתבאר שערל אסור בתרומה מן התורה, ומשוך הוא שאסור מדרבנן. והבן זה. ושם אמרו: משוך צריך שימול מדרבנן.

מתוך ובאדיבות המהדורה המעוצבת של אתר דעת

המצווה הקל"ו

האזהרה שהזהר כהן טמא מלאכל תרומה, הוא אמרו: "איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקודשים לא יאכל עד אשר יטהר" (שם).

ובגמרא מכות אמרו: "אזהרה לתרומה מנין? מ'איש איש' וגו'. איזהו דבר שהוא שווה בזרעו של אהרן? הווי אומר - זו תרומה". הכוונה באמרם "שווה בזרעו של אהרן" - שיאכלנו הזרע כולו, זכרים ונקבות.

וכבר נכפל עוד הלאו בעניין זה באמרו: "ושמרו את משמרתי" (שם, ט). והעובר על לאו זה - חייב מיתה בידי שמים.

ובפרק ט' מסנהדרין מנו מחייבי מיתה בידי שמים ובכללם כהן טמא שאכל תרומה טהורה, והביאו ראיתם ממה שנאמר: "ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא".

מתוך ובאדיבות המהדורה המעוצבת של אתר דעת