ב"ה

המצוה היומית

שיעור 114: מצוות לא תעשה ר״ב, ר״ג, ר״ד

המצווה הר"ב

האזהרה שהזהר הנזיר מלשתות יין או מיני השכר שיש בעיקר תערובתם מי ענבים, והוא אמרו יתעלה: "וכל משרת ענבים לא ישתה" (במדבר ו, ג).

והפליג באזהרה על כך ואמר שאפילו החמיץ היין או השכר שיש בו תערובת יין - אסור לו לשתותו, והוא אמרו: "חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה" (שם). ואין לאו זה מצווה בפני עצמה, שאילו אמר: יין לא ישתה וחמץ יין לא ישתה - כי אז היו שתי מצוות; אלא אמר: חמץ יין לא ישתה - הרחקה מן היין.

ונתבאר בגמרא נזירות שאמרו "משרת ענבים", לאסור טעם כעיקר. והראיה שהן מצווה אחת - היא: שאם שתה יין וחמץ - אינו לוקה שתים, כמו שנבאר לקמן וכשישתה הנזיר רביעית יין או חמץ - לוקה.

מתוך ובאדיבות המהדורה המעוצבת של אתר דעת

המצווה הר"ג

האזהרה שהזהר הנזיר מלאכל ענבים, הוא אמרו: "וענבים לחים וכו' לא יאכל" (שם).

ואם אכל מהם כזית - לוקה.

מתוך ובאדיבות המהדורה המעוצבת של אתר דעת

המצווה הר"ד

האזהרה שהזהר הנזיר מלאכל צמוקים, והוא אמרו: "ויבשים לא יאכל" (שם),

ואם אכל מהם כזית - לוקה.

מתוך ובאדיבות המהדורה המעוצבת של אתר דעת

פרשת השבוע:
דף זה מופיע בשפות אחרות