רמב"ם: פרק אחד

אשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים וְעֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁהוֹסִיף בְּמִדָּתָן כָּל שֶׁהוּא אוֹ חִסֵּר כָּל שֶׁהוּא - פְּסוּלוֹת.

בחַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר שֶׁחָסְרוּ: עַד שֶׁלֹּא נִזְרַק דַּם הַזֶּבַח, פְּסוּלִין; מִשֶּׁנִּזְרַק דַּם הַזֶּבַח, כְּשֵׁרִים.

גוְכֵן שְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁחָסְרוּ: עַד שֶׁלֹּא נִזְרַק דָּמָן שֶׁל כְּבָשִׂים, פְּסוּלִין; מִשֶּׁנִּזְרַק דָּמָן, כְּשֵׁרִים.

דוְכֵן שְׁנֵי סְדָרִים שֶׁחָסְרוּ: עַד שֶׁלֹּא הֻקְטְרוּ הַבְּזִכִין, פְּסוּלִין; מִשֶּׁהֻקְטְרוּ, כְּשֵׁרִים.

האֲבָל הַנְּסָכִים שֶׁחָסְרוּ, בֵּין מִשֶּׁקָּרַב הַזֶּבַח, בֵּין עַד שֶׁלֹּא קָרַב - כְּשֵׁרִים, וְיָבִיא נְסָכִים אֲחֵרִים לְמַלֹּאותָן.

ונְסָכִים שֶׁקָּדְּשׁוּ בִּכְלִי שָׁרֵת וְנִפְסַל הַזֶּבַח: אִם נִפְסַל בַּשְּׁחִיטָה - לֹא קָדְשׁוּ הַנְּסָכִים לִקָּרֵב.

נִפְסַל מִקַּבָּלָה וְאֵילֵּךְ - קָדְשׁוּ הַנְּסָכִים לִקָּרֵב; שֶׁאֵין הַנְּסָכִים מִתְקַדְּשִׁים לִקָּרֵב אֶלָא בִּשְׁחִיטַת הַזֶּבַח.

וּמַה יֵעָשֶׂה בָּהֶן? אִם הָיָה שָׁם זֶבַח אַחֵר זָבוּחַ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, יִקְרְבוּ עִמּוֹ; וְאִם לֹא הָיָה שָׁם זֶבַח אַחֵר זָבוּחַ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, נַעֲשׂוּ כְּמִי שֶׁנִּפְסְלוּ בַּלִּינָה וְיִשָּׂרְפוּ.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּקָרְבַּן צִבּוּר, מִפְּנֵי שֶׁלֵּב בֵּית דִּין מַתְנֶה עֲלֵיהֶן. אֲבָל בְּקָרְבַּן יָחִיד - הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יִקְרְבוּ עִם זֶבַח אַחֵר, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא זָבוּחַ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אֶלָא מַנִּיחָן עַד שֶׁיִּפָּסְלוּ בַּלִּינָה, וְיִשָּׂרְפוּ.

זוְכָל הַזְּבָחִים שֶׁנִּזְבְּחוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, יִקְרְבוּ נִסְכֵּיהֶם.

חוְלַד תּוֹדָה וּתְמוּרָתָהּ, וְהַמַּפְרִישׁ תּוֹדָתוֹ וְאָבְדָה וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ: אִם הֱבִיאָן לְאַחַר שֶׁכִּפֵּר בְּתוֹדָה רִאשׁוֹנָה, אֵינָן טְעוּנִין לֶחֶם.

וְאִם עֲדַיִן לֹא כִפֵּר בָּהּ, וַהֲרֵי הִיא וַחֲלִיפָתָהּ אוֹ הִיא וּוְלָדָהּ אוֹ הִיא וּתְמוּרָתָהּ עוֹמֶדֶת - הֲרֵי שְׁתֵּיהֶן צְרִיכוֹת לֶחֶם.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּנוֹדֵר תּוֹדָה. אֲבָל תּוֹדַת נְדָבָה - חֲלִיפָתָהּ וּתְמוּרָתָהּ טְעוּנִין לֶחֶם, וּוְלָדָהּ אֵינוֹ טָעוּן לֶחֶם; בֵּין לִפְנֵי כַּפָּרָה בֵּין לְאַחַר כַּפָּרָה.

טהִפְרִישׁ תּוֹדָתוֹ וְאָבְדָה, וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ וְאָבְדָה, וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ, וְנִמְצְאוּ הָרִאשׁוֹנוֹת וַהֲרֵי שְׁלָשְׁתָּן עוֹמְדוֹת: נִתְכַּפֵּר בָּרִאשׁוֹנָה - שְׁנִיָּה אֵין טְעוּנָה לֶחֶם, שְׁלִישִׁית טְעוּנָה לֶחֶם; נִתְכַּפֵּר בַּשְּׁלִישִׁית - שְׁנִיָּה אֵין טְעוּנָה לֶחֶם, רִאשׁוֹנָה טְעוּנָה לֶחֶם; נִתְכַּפֵּר בָּאֶמְצָעִית - שְׁתֵּיהֶן אֵין טְעוּנוֹת לֶחֶם.

יהַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לְתוֹדָתוֹ וְאָבְדוּ, וְהִפְרִישׁ מָעוֹת תַּחְתֵּיהֶן, וְלֹא הִסְפִּיק לִקַּח בָּהֶן תּוֹדָה, עַד שֶׁנִּמְצְאוּ מָעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת - יָבִיא מֵאֵלּוּ וּמֵאֵלּוּ תּוֹדָה בְּלַחְמָהּ, וְהַשְּׁאָר יָבִיא בָּהֶן תּוֹדָה וְאֵינָהּ טְעוּנָה לֶחֶם, אֲבָל טְעוּנָה נְסָכִים.

וְכֵן הַמַּפְרִישׁ תּוֹדָתוֹ וְאָבְדָה, וְהִפְרִישׁ מָעוֹת תַּחְתֶּיהָ, וְאַחַר כָּךְ נִמְצֵאת - יָבִיא בַּמָּעוֹת תּוֹדָה בְּלֹא לֶחֶם.

וְכֵן הַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לְתוֹדָתוֹ וְאָבְדוּ, וְהִפְרִישׁ תּוֹדָה תַּחְתֵּיהֶן, וְאַחַר כָּךְ נִמְצְאוּ הַמָּעוֹת - יָבִיא מִן הַמָּעוֹת תּוֹדָה בְּלַחְמָהּ, וְזוֹ הַתּוֹדָה הָאַחֲרוֹנָה תִּקְרַב בְּלֹא לֶחֶם.

יאהָאוֹמֵר 'הֲרֵי זוֹ תּוֹדָה, וַהֲרֵי זֶה לַחְמָהּ', אָבַד הַלֶּחֶם - מֵבִיא לֶחֶם אַחֵר, אָבְדָה הַתּוֹדָה - אֵינוֹ מֵבִיא תּוֹדָה אַחֶרֶת; מִפְּנֵי שֶׁהַלֶּחֶם בָּא בִּגְלַל הַתּוֹדָה וְאֵין הַתּוֹדָה בָּאָה בִּגְלַל הַלֶּחֶם.

יבהִפְרִישׁ מָעוֹת לְתוֹדָתוֹ וְנוֹתְרוּ - מֵבִיא בָּהֶן לֶחֶם. הִפְרִישׁ לַלֶּחֶם וְהוֹתִיר - אֵינוֹ מֵבִיא בָּהֶן תּוֹדָה.

יגהָאוֹמֵר 'הֲרֵי זוֹ תּוֹדָה', וְנִתְעָרְבָה בִּתְמוּרָתָהּ, וּמֵתָה אַחַת מֵהֶן, וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ הִיא - הֲרֵי זוֹ הַנִּשְׁאֶרֶת אֵין לָהּ תַּקָּנָה; שֶׁאִם יָבִיא עִמָּהּ לֶחֶם, שֶׁמָּא הַתְּמוּרָה הִיא, וְאִם הֵבִיאָהּ בְּלֹא לֶחֶם, שֶׁמָּא הַתּוֹדָה הִיא. לְפִיכָךְ לֹא תִקְרַב זוֹ לְעוֹלָם, אֶלָא תִּרְעֶה עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהּ מוּם.

ידתּוֹדָה שֶׁנִּפְרְסָה חַלָּה מֵחַלּוֹתֶיהָ, כֻּלָּן פְּסוּלוֹת.

יָצָאת הַחַלָּה אוֹ נִטְמֵאת - שְׁאָר הַחַלּוֹת כְּשֵׁרוֹת.

נִפְרַס לַחְמָהּ אוֹ נִטְמָא אוֹ יָצָא: עַד שֶׁלֹּא נִשְׁחֲטָה הַתּוֹדָה, מֵבִיא לֶחֶם אַחֵר וְשׁוֹחֵט; וְאִם אַחַר שֶׁנִּשְׁחֲטָה נִפְרַס אוֹ נִטְמָא אוֹ יָצָא, הַדָּם יִזָּרֵק וְהַבָּשָׂר יֵאָכֵל, וְהַלֶּחֶם כֻּלּוֹ פָּסוּל, וִידֵי נִדְרוֹ לֹא יָצָא.

נִזְרַק הַדָּם, וְאַחַר כָּךְ נִפְרַס מִקְצַת הַלֶּחֶם, אוֹ נִטְמָא, אוֹ יָצָא - תּוֹרֵם מִן הַשָּׁלֵם עַל הַפָּרוּס, וּמִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא, וּמִמַּה שֶׁבִּפְנִים עַל שֶׁבַּחוּץ.

טותּוֹדָה שֶׁשְּׁחָטָהּ עַל שְׁמוֹנִים חַלּוֹת, לֹא קָדְשׁוּ אַרְבָּעִים מִתּוֹךְ שְׁמוֹנִים.

וְאִם אָמַר 'יִקְדְּשׁוּ אַרְבָּעִים מִתּוֹךְ שְׁמוֹנִים' - מוֹשֵׁךְ אַרְבָּעִים מִן הַשְּׁמוֹנִים, וּמֵרִים מֵהֶם אֶחָד מִכָּל קָרְבָּן, וְהָאַרְבָּעִים הַשְּׁנִיּוֹת, יִפָּדוּ וְיֵצְאוּ לְחֻלִּין.

טזהַשּׁוֹחֵט אֶת הַתּוֹדָה וְהָיָה לַחְמָהּ חוּץ לְחוֹמַת בֵּית פַּגִי - לֹא קָדַשׁ הַלֶּחֶם.

אֲבָל אִם הָיָה חוּץ לָעֲזָרָה - קָדַשׁ הַלֶּחֶם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ לִפְנִים.

יזשְׁחָטָהּ עַד שֶׁלֹּא קָרְמוּ פְּנֵי הַלֶּחֶם בַּתַּנּוּר, וְאַפִלּוּ קָרְמוּ כֻּלָּן חוּץ מֵאַחַת מֵהֶן - לֹא קָדַשׁ הַלֶּחֶם.

יחשְׁחָטָהּ, וְנִפְסְלָה בִּשְׁחִיטָתָהּ בְּמַחֲשֶׁבֶת זְמַן אוֹ בְּמַחֲשֶׁבֶת מָקוֹם - קָדַשׁ הַלֶּחֶם.

נִמְצֵאת בַּעֲלַת מוּם אוֹ טְרֵפָה אוֹ שֶׁשְּׁחָטָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ - לֹא קָדַשׁ הַלֶּחֶם.

וְכֵן הַדִּין בְּאֵיל נָזִיר עִם הַלֶּחֶם שֶׁלּוֹ.

רמב"ם: פרק אחד

פסולי המוקדשין - פרק יב

פסולי המוקדשין - פרק יב