רמב"ם: פרק אחד

אהַנּוֹדֵר גָּדוֹל וְהֵבִיא קָטָן - לֹא יָצָא; נָדַר קָטָן וְהֵבִיא גָּדוֹל - יָצָא.

כֵּיצַד? אָמַר 'הֲרֵי עָלַי עוֹלָה' אוֹ 'שְׁלָמִים כֶּבֶשׂ', וְהֵבִיא אַיִל, אוֹ שֶׁנָּדַר 'עֵגֶל' וְהֵבִיא שׁוֹר, 'גְּדִי' וְהֵבִיא שָׂעִיר - יָצָא.

בנָדַר עוֹלָה מִן הַכְּבָשִׂים אוֹ מִן הָאֵילִים, וְהֵבִיא פִּלְגָּס - הֲרֵי זֶה סָפֵק אִם יָצָא יְדֵי נִדְרוֹ אוֹ לֹא יָצָא. וְכֵן הַנּוֹדֵר עוֹלַת עוֹף מִן הַתּוֹרִים אוֹ מִן בְּנֵי הַיּוֹנָה, וְהֵבִיא תְּחִלַּת הַצִּהוּב שֶׁבָּזֶה וְשֶׁבָּזֶה - הֲרֵי זֶה סָפֵק. נָדַר שָׁחוֹר וְהֵבִיא לָבָן, לָבָן וְהֵבִיא שָׁחוֹר, זָכָר וְהֵבִיא נְקֵבָה, נְקֵבָה וְהֵבִיא זָכָר - לֹא יָצָא.

גהַנּוֹדֵר סְתָם, מֵבִיא מִן הַגְּדוֹלִים שֶׁבַּמִּין שֶׁנָּדַר. וְאִם אוֹתוֹ הַמָּקוֹם רְגִילִין לִקְרוֹת בִּסְתָם לְאֶחָד מִן הַמִּינִין, מֵבִיא כְּאַנְשֵׁי הַמָּקוֹם.

כֵּיצַד? נָדַר עוֹלָה מִן הַבָּקָר, יָבִיא שׁוֹר.

אָמַר 'הֲרֵי עָלַי עוֹלָה': אִם דֶּרֶךְ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לִקְרוֹת עוֹלָה סְתָם, אַפִלּוּ לְעוֹלַת הָעוֹף - מֵבִיא פְּרִידָה אַחַת, תּוֹר אוֹ בֶּן יוֹנָה; וְאִם דַּרְכָּן שֶׁאֵין קוֹרְאִין עוֹלָה סְתָם אֶלָא לְעוֹלַת בָּקָר - יָבִיא שׁוֹר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

דמִי שֶׁנָּדַר שׁוֹר אוֹ אַיִל אוֹ כֶּבֶשׂ אוֹ עֵגֶל וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם - לֹא יָבִיא כָּחוּשׁ בְּיוֹתֵר שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמִּין, מִפְּנֵי שֶׁדָּמָיו מוּעָטִין; וְאֵינוֹ חַיָּב לְהָבִיא הַיָּפֶה הַשָּׁמֵן בְּיוֹתֵר שֶׁאֵין שָׁם לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, אֶלָא יָבִיא הַבֵּינוֹנִי. וְאִם הֵבִיא הַכָּחוּשׁ, יָצָא יְדֵי נִדְרוֹ.

ההָאוֹמֵר 'הֲרֵי עָלַי שׁוֹר שָׁוֶה מָנֶה' - יָבִיא שׁוֹר שֶׁשָׁוֶה מָנֶה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, חוּץ מִנְּסָכָיו. הֵבִיא שְׁנַיִם בְּמָנֶה, לֹא יָצָא.

והָאוֹמֵר 'שׁוֹר זֶה עוֹלָה', וְנָפַל בּוֹ מוּם - אִם רָצָה, יָבִיא בְּדָמָיו שְׁנַיִם. וְאַפִלּוּ הֵבִיא בְּדָמָיו אַיִל אֶחָד, יָצָא.

אָמַר 'שְׁנֵי שְׁוָרִים אֵלּוּ עוֹלָה', וְנָפַל בָּהֶם מוּם - אִם רָצָה, יָבִיא בִּדְמֵיהֶם אֶחָד. 'אַיִל זֶה עוֹלָה', וְנָפַל בּוֹ מוּם - אִם רָצָה, יָבִיא בְּדָמָיו כֶּבֶשׂ.

וְכֵן אִם נָדַר כֶּבֶשׂ, וְנִפְסַל - אִם רָצָה, יָבִיא בְּדָמָיו אַיִל.

זאָמַר 'הֲרֵי עָלַי עוֹלָה', וְהִפְרִישׁ שׁוֹר, וְנִגְנַב - פּוֹטֵר עַצְמוֹ בְּשֶׂה. אָמַר 'שׁוֹר זֶה וְדָמָיו עָלַי עוֹלָה', הֻקְבַּע; וְאִם נִפְסַל, לֹא יָבִיא בְּדָמָיו אֶלָא שׁוֹר.

חהָאוֹמֵר 'אֶחָד מִכְּבָשַׂי הֶקְדֵּשׁ, וְאֶחָד מִשְּׁוָרַי הֶקְדֵּשׁ', וְהָיוּ לוֹ שְׁנַיִם - הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן הֶקְדֵּשׁ.

הָיוּ שְׁלוֹשָׁה - הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן הֶקְדֵּשׁ, וְחוֹשְׁשִׁין לַבֵּינוֹנִי.

כֵּיצַד יַעֲשֶׂה? יַמְתִּין לַבֵּינוֹנִי עַד שֶׁיִּפֹּל בּוֹ מוּם, וְתָחוּל הַקְּדֻשָּׁה עַל הַגָּדוֹל לְבַדּוֹ.

וְאִם אָמַר 'שׁוֹר שֶׁבִּשְׁוָרַי הֶקְדֵּשׁ' - הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם הֶקְדֵּשׁ, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לַבֵּינוֹנִי.

טפֵּרֵשׁ אֶחָד מֵהֶן וְשָׁכַח, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ אָבִיו 'אֶחָד מֵהֶן הֶקְדֵּשׁ' - הֲרֵי זֶה מַקְדִּישׁ גָּדוֹל שֶׁבָּהֶן, וְאַחַר כָּךְ יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ.

וְכֵן הַנּוֹדֵר עוֹלָה מִן הַבָּקָר, וְקָבַע נִדְרוֹ, וְשָׁכַח מַה קָבַע, אִם שׁוֹר אִם עֵגֶל - הֲרֵי זֶה יָבִיא שׁוֹר.

וְכֵן אִם קָבַע בַּכְּבָשִׂים, וְשָׁכַח מַה קָבַע - יָבִיא אַיִל. קָבַע בָּעִזִּים, וְשָׁכַח - יָבִיא שָׂעִיר.

שָׁכַח בְּאֵיזֶה מִין מִן הַבְּהֵמָה קָבַע עוֹלָתוֹ, יָבִיא שׁוֹר וְאַיִל וְשָׂעִיר.

וְאִם נִסְתַּפֵּק לוֹ שֶׁמָּא בָּעוֹף קָבַע עוֹלָתוֹ, יוֹסִיף תּוֹר וּבֶן יוֹנָה.

ינָדַר תּוֹדָה אוֹ שְׁלָמִים, וְקָבַע נִדְרוֹ בַּבָּקָר, וְשָׁכַח בְּמַה קְבָעוֹ - יָבִיא פַּר וּפָרָה.

וְכֵן אִם נִסְתַּפֵּק לוֹ בַּכְּבָשִׂים, יָבִיא אַיִל וְרָחֵל.

נִסְתַּפֵּק לוֹ בָּעִזִּים, יָבִיא שָׂעִיר וּשְׂעִירָה.

שָׁכַח בְּאֵיזֶה מִין קָבַע נִדְרוֹ - מֵבִיא פַּר וּפָרָה, אַיִל וְרָחֵל, שָׂעִיר וּשְׂעִירָה.

הָאוֹמֵר 'הֲרֵי עָלַי עוֹלַת עוֹף', מֵבִיא תּוֹר אוֹ בֶּן יוֹנָה.

פֵּרֵשׁ וְשָׁכַח בְּאֵיזֶה מִין קָבַע נִדְרוֹ - מֵבִיא תּוֹר וּבֶן יוֹנָה.

יאהָאוֹמֵר 'הֲרֵי עָלַי לַמִּזְבֵּחַ' - יָבִיא קֹמֶץ לְבוֹנָה, שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁקָּרֵב כֻּלּוֹ לַמִּזְבֵּחַ כְּמוֹת שֶׁהוּא אֶלָא לְבוֹנָה.

פֵּרֵשׁ נִדְרוֹ וְשָׁכַח מַה פֵּרֵשׁ - יָבִיא מִכָּל דָּבָר שֶׁקָּרֵב כֻּלּוֹ לַמִּזְבֵּחַ; לְפִיכָךְ מֵבִיא עוֹלַת בְּהֵמָה, וְעוֹלַת עוֹף, וּמִנְחַת נְסָכִים, וּלְבוֹנָה, וְיַיִן בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

יבאָמַר 'הֲרֵי עָלַי בְּסֶלַע לַמִּזְבֵּחַ' - יָבִיא כֶּבֶשׂ, שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁקָּרֵב בְּסֶלַע לַמִּזְבֵּחַ אֶלָא כֶּבֶשׂ.

פֵּרֵשׁ, וְשָׁכַח מַה פֵּרֵשׁ - יָבִיא בְּסֶלַע מִכָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁקָּרֵב לַמִּזְבֵּחַ.

יגהָאוֹמֵר 'הֲרֵי עָלַי לְבוֹנָה', לֹא יִפְחֹת מִקֹּמֶץ.

'הֲרֵי עָלַי עֵצִים' - לֹא יִפְחֹת מִשְּׁנֵי גְּזָרִים, עָבְיָן כְּמָחוֹקוֹת וְאָרְכָּן אַמָּה. 'הֲרֵי עָלַי עֵץ' - מֵבִיא גֶּזֶר אֶחָד, אָרְכּוֹ אַמָּה. וְאִם רָצָה לְהָבִיא דְּמֵי הָעֵצִים, יָבִיא.

ידמִי שֶׁנָּדַר אוֹ הִתְנַדֵּב שֶׁמֶן, כֵּיצַד עוֹשִׂין בּוֹ? קוֹמֵץ מִמֶּנּוּ קֹמֶץ, וְנוֹתֵן עָלָיו מֶלַח, וְזוֹרְקוֹ עַל גַּבֵּי הָאִשִּׁים, וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָל לַכּוֹהֲנִים כִּשְׁיָרֵי מְנָחוֹת.

וְכֵיצַד עוֹשִׂין בַּיַּיִן הַבָּא בִּפְנֵי עַצְמוֹ? נוֹתֵן עָלָיו מֶלַח, וּמְנַסְּכוֹ כֻּלּוֹ עַל גַּבֵּי הַשִּׁיתִין כְּכָל הַנְּסָכִים. וְהַלְּבוֹנָה הַבָּאָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ - נוֹתֵן עָלֶיהָ מֶלַח וְכֻלָּהּ לָאִשִּׁים.

טומִי שֶׁנָּדַר נֶדֶר, לֹא יְבִיאֶנּוּ מִמָּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי; שֶׁהֲרֵי נִתְחַיֵּב בְּקָרְבָּן זֶה, וְכָל הַמְּחֻיָּב בְּקָרְבָּן, לֹא יָבִיא קָרְבָּנוֹ אֶלָא מִן הַחֻלִּין.

טזאָמַר 'הֲרֵי עָלַי תּוֹדָה מִן הַחֻלִּין, וְלַחְמָהּ מִן הַמַּעֲשֵׂר' - לֹא יָבִיא לַחְמָהּ אֶלָא מִן הַחֻלִּין; שֶׁהֲרֵי נָדַר בְּקָרְבַּן תּוֹדָה, וְהַתּוֹדָה אֵינָהּ בָּאָה אֶלָא עִם הַלֶּחֶם.

יזפֵּרֵשׁ וְאָמַר 'הֲרֵי עָלַי לְהָבִיא תּוֹדָה מִמָּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וְלַחְמָהּ מִן הַחֻלִּין' - יֵשׁ לוֹ לְהָבִיא כְּמוֹ שֶׁנָּדַר. וְאִם הֵבִיא הַכֹּל מִן הַחֻלִּין, יָצָא.

וְכֵן אִם פֵּרֵשׁ וְאָמַר 'הֲרֵי עָלַי תּוֹדָה, הִיא וְלַחְמָהּ מִן הַמַּעֲשֵׂר' - יָבִיא.

וְלֹא יָבִיא לַחְמָהּ מֵחִטֵּי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי - אֶלָא מִמָּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, כְּמוֹ הַבְּהֵמָה שֶׁהִיא מִמָּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי.

וְאַף עַל פִּי שֶׁפֵּרֵשׁ שֶׁיָּבִיא לַחְמָהּ מִן הַמַּעֲשֵׂר, לֹא יָבִיא נְסָכֶיהָ מִמָּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁאֵין הַנְּסָכִים בָּאִין לְעוֹלָם אֶלָא מִן הַחֻלִּין, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן "וְהִקְרִיב הַמַּקְרִיב קָרְבָּנוֹ" (במדבר טו, ד) - עַד שֶׁיִּהְיוּ מִשֶּׁלּוֹ, וְלֹא יִהְיֶה בָּהֶן צַד לְגָבוֹהַּ כְּלָל.

רמב"ם: פרק אחד

מעשה הקרבנות - פרק טז

מעשה הקרבנות - פרק טז