רמב"ם: פרק אחד

אאֵינוֹ חַיָּב לְהַפְרִישׁ מַעֲשֵׂר מִן הַתּוֹרָה אֶלָא הַגּוֹמֵר פֵּרוֹתָיו לְאָכְלָן לְעַצְמוֹ.

אֲבָל הַגּוֹמְרָן לְמָכְרָן - פָּטוּר מִן הַתּוֹרָה וְחַיָּב מִדִּבְרֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר... וְאָכַלְתָּ" (דברים יד, כב-כג) - אֵינוֹ חַיָּב אֶלָא הַגּוֹמֵר תְּבוּאָתוֹ לְאָכְלָהּ.

בוְכֵן הַלּוֹקֵחַ - פָּטוּר מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "תְּבוּאַת זַרְעֶךָ" (דברים יד, כב); וְחַיָּב מִדִּבְרֵיהֶם.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁלְּקָחָן אַחַר שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּן בְּיַד מוֹכֵר; אֲבָל אִם נִגְמְרָה בְּיַד הַלּוֹקֵחַ, חַיָּב לְעַשֵּׂר מִן הַתּוֹרָה.

גפֵּרוֹת שֶׁאֵינָן רְאוּיוֹת לַאֲכִילָה בְּקָטְנָן, כְּגוֹן הַבֹּסֶר וְכַיּוֹצֵא בּוֹ - אֵינָן חַיָּבִין בְּמַעַשְׂרוֹת עַד שֶׁיַּגְדִּילוּ וְיֵעָשׂוּ אֹכֶל, שֶׁנֶּאֱמַר "מִזֶּרַע הָאָרֶץ מִפְּרִי הָעֵץ" (ויקרא כז, ל) - עַד שֶׁיִּהְיֶה פְּרִי.

וְכֵן הַתְּבוּאָה וְהַקִטְנִיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ" (דברים יד, כב) - עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה תְּבוּאָה.

וְזוֹ הִיא עוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת.

וְקֹדֶם שֶׁתַּגִּיעַ הַתְּבוּאָה וְהַפֵּרוֹת לְעוֹנָה זוֹ - מֻתָּר לֶאֱכֹל מֵהֶן כָּל מַה שֶׁיִּרְצֶה, וּבְכָל דֶּרֶךְ שֶׁיִּרְצֶה.

דפֵּרוֹת שֶׁהֵן רְאוּיִין לַאֲכִילָה בְּקָטְנָן, כְּגוֹן הַקִּשּׁוּאִים וְהַמְּלָפְפוֹנוֹת, שֶׁאֵין מַנִּיחִין אוֹתָן אֶלָא כְּדֵי לְהוֹסִיף בְּגוּפָן, אֲבָל רְאוּיִין הֵן מִתְּחִלָּה לַאֲכִילָה - הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין בְּמַעֲשֵׂר בְּקָטְנָן; שֶׁמִּתְּחִלַּת יְצִיאָתָן בָּאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת.

האֵיזוֹ הִיא עוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת? מִשֶּׁיַּגִּיעוּ הַפֵּרוֹת לְהִזָּרַע וְלִצְמֹחַ, הַכֹּל לְפִי מַה שֶׁהוּא הַפְּרִי.

כֵּיצַד? הַתְּאֵנִים - מִשֶּׁיֵּעָשׂוּ רַכִּים כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לַאֲכִילָה, אַחַר אַרְבַּע וְעֶשְׂרִים שָׁעוֹת מִשָּׁעַת אֲסִיפָתָן. הָעֲנָבִים וְהַבְּאוּשִׁים, וְהֵם הָעֲנָבִים הַדַּקִּים הַמִּדְבָּרִיּוֹת - מִשֶּׁיֵּרָאֶה הַחַרְצָן שֶׁלָּהֶם מִבַּחוּץ. הָרִמּוֹנִים - מִשֶּׁיִּמַּס הַפֶּרֶד שֶׁלָהֶן בֵּין הָאֶצְבָּעוֹת וְיֵצֵא מִמֶּנּוּ מַיִם. הַתְּמָרִים, מִשֶּׁיִּפָּתְחוּ כַּשְּׂאוֹר. הַפַּרְסְקִין - מִשֶּׁיַּטִּילוּ גִּידִים אֲדֻמִּים. הָאֱגוֹזִים - מִשֶּׂיִּתְפָּרֵשׁ הָאֹכֶל מִן הַקְּלִפָּה הַחִיצוֹנָה. הַשְּׁקֵדִים הַמְּתוּקִים, עַד שֶׁתִּתְפָּרֵשׁ קְלִפָּתָן הַחִיצוֹנָה; אֲבָל הַמָּרִים, פְּטוּרִין לְעוֹלָם.

וּשְׁאָר כָּל בַּעֲלֵי קְלִפּוֹת, כְּגוֹן הָאִצְטְרֻבֹּלִין וְהַלּוֹט וְהַבָּטְנִים - מִשֶּׂיַּעֲשׂוּ קְלִפָּה הַתַּחְתּוֹנָה הַסְּמוּכָה לָאֹכֶל.

הַזֵּיתִים - מִשֶּׁיַּעֲשׂוּ שֶׁמֶן אֶחָד מִתִּשְׁעָה מִמַּה שֶׁהֵן רְאוּיִין לַעֲשׂוֹת כְּשֶׁיִּגָּמְרוּ, וְזֶה הוּא שְׁלִישׁ שֶׁלָהֶן.

הַתַּפּוּחִים וְהָאֶתְרוֹגִים - מִשֶּׁיִּתְעַגְּלוּ, מִפְּנֵי שֶׁהֵן רְאוּיִין לַאֲכִילָה כִּשְׁהֶם קְטַנִּים. הָאוֹג וְהַתּוּתִים - מִשֶּׁיַּאְדִּימוּ. וְכֵן כָּל שֶׁדַּרְכָּן לְהַאְדִּים, מִשֶּׁיַּאְדִּימוּ. הַחַרּוּבִין - מִשֶּׁיַּעֲשׂוּ נְקֻדּוֹת נְקֻדּוֹת שְׁחוֹרוֹת. וְכֵן כָּל שֶׁדַּרְכָּן לְהַשְׁחִיר - מִשֶּׁיִּנָּקְדוּ. הָאֲגַסִּים וְהַקְּרֻסְטְמֵלִין וְהַפָּרִישִׁים וְהָעַזְרוּרִין - מִשֶּׁיַּעֲשׂוּ קָרְחוֹת קָרְחוֹת לְבָנוֹת. וְכֵן כָּל שֶׁדַּרְכָּן לְהַלְבִּין - מִשֶּׁיִּקְרְחוּ קָרְחוֹת.

הַתְּבוּאָה - מִשֶּׁתָּבִיא שְׁלִישׁ. הַתִּלְתָּן - מִשֶּׁיִּהְיֶה זַרְעָהּ רָאוּי לִצְמִיחָה אִם נִזְרַע. וּבַיָּרָק: הַקִּשּׁוּאִין וְהַדְלּוּעִין וְהָאֲבַטִּיחִין וְהַמְּלָפְפוֹנוֹת וְכָל כַּיוֹצֵא בָּהֶן - חַיָּבִין בְּקָטְנָן, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; וּשְׁאָר הַיָּרָק שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה עַד שֶׁיַּגְדִּיל - אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לַאֲכִילָה.

אֶשְׁכּוֹל שֶׁהִגִּיעַ בּוֹ אַפִלּוּ יְחִידִי - כֻּלּוֹ חִבּוּר לְמַעַשְׂרוֹת, וּכְאִלּוּ הִגִּיעַ כֻּלּוֹ; וְלֹא אוֹתוֹ הָאֶשְׁכּוֹל בִּלְבָד, אֶלָא כָּל הָרוּחַ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אוֹתוֹ הַגֶּפֶן שֶׁיֵּשׁ בָּהּ הָאֶשְׁכּוֹל.

וְכֵן רִמּוֹן שֶׁהִגִּיעַ בָּהּ אַפִלּוּ פְּרִידָה אַחַת - כֻּלָּהּ חִבּוּר.

ולֹא יִמְכֹּר אָדָם פֵּרוֹתָיו מִשֶּׁבָּאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת לְמִי שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן עַל הַמַּעַשְׂרוֹת.

וְאִם בִּכְּרוּ - נוֹטֵל אֶת הַבְּכוֹרוֹת, וּמֻתָּר לִמְכֹּר אֶת הַשְּׁאָר שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לְעוֹנַת הַמַּעֲשֵׂר.

וְכֵן לֹא יִמְכֹּר אָדָם אֶת גִּפְתּוֹ וְאֶת זַגָיו לְמִי שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן עַל הַמַּעַשְׂרוֹת לְהוֹצִיא מֵהֶן מַשְׁקִין - שֶׁהַמַּשְׁקִין הַיּוֹצְאִין מֵהֶם חַיָּבִין בְּמַעֲשֵׂר; וְלֹא אֶת תִּבְנוֹ לְלַקֵּט מִמֶּנּוּ תְּבוּאָה לְמִי שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן - שֶׁהַתְּבוּאָה שֶׁתִּלָּקֵט מִן הַתֶּבֶן חַיֶּבֶת בְּמַעֲשֵׂר.

זשִׁמְרֵי יַיִן שֶׁנָּתַן עֲלֵיהֶם מַיִם וְסִנְּנָן: אִם נָתַן שְׁלוֹשָׁה וּמָצָא אַרְבָּעָה - מוֹצִיא מַעֲשֵׂר עַל זֶה הַיָּתֵר מִמָּקוֹם אַחֵר, וְאֵינוֹ מַפְרִישׁ עָלָיו תְּרוּמָה - שֶׁהַתּוֹרֵם בַּתְּחִלָּה, בְּלִבּוֹ עַל הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בַּתְּרוּמָה; מָצָא פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה, אַף עַל פִּי שֶׁמָּצָא יָתֵר עַל מִדָּתוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן טַעַם יַיִן - פָּטוּר.

חהַמַּקְדִּישׁ פֵּרוֹתָיו כְּשֶׁהֵן מְחֻבָּרִין, עַד שֶׁלֹּא בָאוּ לְעוֹנַת הַמַּעֲשֵׂר, וּפְדָאָן, וְאַחַר שֶׁפְּדָאָן הִגִּיעוּ - חַיָּבִין בְּמַעֲשֵׂר.

וְאִם בָּאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת וְהֵם בְּיַד הַגִּזְבָּר, וְאַחַר כָּךְ פְּדָאָן - פְּטוּרִין.

רמב"ם: פרק אחד

מעשר - פרק ב

מעשר - פרק ב