רמב"ם: פרק אחד
אבל - פרק ט
אבל - פרק ט
כָּל הַקְּרָעִים שֶׁקּוֹרֵעַ אָדָם עַל שְׁאָר קְרוֹבָיו. שׁוֹלֵל הַקֶּרַע לְאַחַר שִׁבְעָה וּמְאַחֶה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים. עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ שׁוֹלֵל לְאַחַר שְׁלֹשִׁים וְאֵינוֹ מְאַחֶה לְעוֹלָם. וְהָאִשָּׁה קוֹרַעַת וְשׁוֹלֶלֶת מִיָּד אֲפִלּוּ עַל אָבִיהָ וְעַל אִמָּהּ מִפְּנֵי הַצְּנִיעוּת:
כְּדֶרֶךְ שֶׁקּוֹרֵעַ אָדָם עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ כָּךְ חַיָּב לִקְרֹעַ עַל רַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה. וְעַל הַנָּשִׂיא וְעַל אַב בֵּית דִּין. וְעַל רֹב הַצִּבּוּר שֶׁנֶּהֱרַג. וְעַל בִּרְכַּת הַשֵּׁם. וְעַל סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁנִּשְׂרַף. וְעַל עָרֵי יְהוּדָה וְעַל יְרוּשָׁלַיִם. וְעַל הַמִּקְדָּשׁ:
כָּל אֵלּוּ הַקְּרָעִים קוֹרֵעַ עַד שֶׁמְּגַלֶּה אֶת לִבּוֹ וְאֵינוֹ מְאַחֶה לְעוֹלָם. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מִתְאַחִין מֻתָּר לְשׁוֹלְלָן לְמָלְלָן וּלְלַקְּטָן וְלַעֲשׂוֹתָם כְּמִין סֻלָּמוֹת. וְלֹא אָסְרוּ אֶלָּא בְּאִחוּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי בִּלְבַד. וְכָל הַקּוֹרֵעַ מִתּוֹךְ הַשָּׁלָל אוֹ הַמֶּלֶל אוֹ הַלִּקּוּט לֹא עָשָׂה כְּלוּם אֲבָל קוֹרֵעַ מִתּוֹךְ הָאִחוּי הָאֲלֶכְּסַנְדְּרִי בִּלְבַד. אֲפִלּוּ הָפַךְ הַכְּלִי וְנַעֲשָׂה שְׂפָתוֹ לְמַטָּה לֹא יְאַחֶה:
וּכְשֵׁם שֶׁהַמּוֹכֵר אָסוּר לְאַחוֹתוֹ כָּךְ הַלּוֹקֵחַ. לְפִיכָךְ הַמּוֹכֵר צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לַלּוֹקֵחַ שֶׁקֶּרַע זֶה אֵינוֹ מִתְאַחֶה:
וּמִנַּיִן שֶׁקּוֹרֵעַ עַל רַבּוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁקּוֹרֵעַ עַל אָבִיו. שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ב יב) "וְהוּא מְצַעֵק אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו וְלֹא רָאָהוּ עוֹד וַיַּחֲזֵק בִּבְגָדָיו וַיִּקְרָעֵם לִשְׁנַיִם קְרָעִים". מִכָּאן שֶׁחַיָּב לְהַבְדִּיל הַשָּׂפָה:
וּמִנַּיִן שֶׁקּוֹרְעִין עַל הַנָּשִׂיא וְעַל אַב בֵּית דִּין וְעַל שְׁמוּעָה שֶׁבָּאָה שֶׁנֶּהֱרַג רֹב צִבּוּר. שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב א יא) "וַיַּחֲזֵק דָּוִד בִּבְגָדָו וַיִּקְרָעֵם וְגַם כָּל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ" (שמואל ב א יב) "וַיִּסְפְּדוּ וַיִּבְכּוּ וַיָּצֻמוּ עַד הָעָרֶב". (שמואל ב א יב) "עַל שָׁאוּל" זֶה נָשִׂיא. (שמואל ב א יב) "וְעַל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ" זֶה אַב בֵּית דִּין. (שמואל ב א יב) "וְעַל עַם ה' וְעַל בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי נָפְלוּ בֶּחָרֶב" זוֹ שְׁמוּעָה רָעָה:
וּמִנַּיִן שֶׁקּוֹרְעִין עַל בִּרְכַּת הַשֵּׁם. שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יח לז) "וַיָּבֹא אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר אֶל חִזְקִיָּהוּ קְרוּעֵי בְגָדִים". אֶחָד הַשּׁוֹמֵעַ וְאֶחָד הַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי שׁוֹמֵעַ חַיָּבִין לִקְרֹעַ:
וְהָעֵדִים אֵין חַיָּבִין לִקְרֹעַ כְּשֶׁיָּעִידוּ בְּבֵית דִּין. שֶׁכְּבָר קָרְעוּ בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמְעוּ:
וּמִנַּיִן שֶׁקּוֹרְעִין עַל סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁנִּשְׂרַף. שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לו כג) "וַיְהִי כִּקְרוֹא יְהוּדִי שָׁלֹשׁ דְּלָתוֹת וְאַרְבָּעָה" וְגוֹ' (ירמיה לו כג) "עַד תֹּם כָּל הַמְּגִלָּה עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הָאָח" (ירמיה לו כד) "וְלֹא פָחֲדוּ וְלֹא קָרְעוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם הַמֶּלֶךְ וְכָל עֲבָדָיו". מִכְלַל שֶׁחַיָּבִין לִקְרֹעַ. וְאֵין חַיָּבִין לִקְרֹעַ אֶלָּא עַל סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁנִּשְׂרַף בִּזְרוֹעַ כְּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. וְחַיָּב לִקְרֹעַ שְׁתֵּי קְרִיעוֹת אַחַת עַל הַגְּוִיל וְאַחַת עַל הַכְּתָב. שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לו כז) "אַחֲרֵי שְׂרֹף הַמֶּלֶךְ אֶת הַמְּגִלָּה וְאֶת הַדְּבָרִים":
וּמִנַּיִן שֶׁקּוֹרְעִין עַל עָרֵי יְהוּדָה וְעַל יְרוּשָׁלַיִם וְעַל הַמִּקְדָּשׁ שֶׁחָרְבוּ. שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה מא ה) "וַיָּבֹאוּ אֲנָשִׁים מִשְּׁכֶם וּמִשִּׁילֹה וּמִשֹּׁמְרוֹן שְׁמֹנִים אִישׁ מְגֻלְּחֵי זָקָן וּקְרֻעֵי בְגָדִים":
כָּל מִי שֶׁעָמַד עִם הַמֵּת בִּשְׁעַת יְצִיאַת נִשְׁמָתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ קְרוֹבוֹ חַיָּב לִקְרֹעַ וְכֵן אָדָם כָּשֵׁר שֶׁמֵּת הַכּל חַיָּבִין לִקְרֹעַ עָלָיו אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ חָכָם. וְקוֹרְעִין טֶפַח כִּשְׁאָר הָאֲבֵלִים. אֲבָל חָכָם שֶׁמֵּת הַכּל קְרוֹבָיו וְהַכּל קוֹרְעִין עָלָיו עַד שֶׁמְּגַלִּין אֶת לִבָּם וְחוֹלְצִין מִיָּמִין. וּבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל אוֹתוֹ חָכָם בָּטֵל כָּל שִׁבְעָה. וּכְבָר נָהֲגוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּכָל מָקוֹם לִקְרֹעַ זֶה עַל זֶה טֶפַח. אַף עַל פִּי שֶׁהֵן שָׁוִין וְאֵין אֶחָד מֵהֶם מְלַמֵּד אֶת חֲבֵרוֹ:
כָּל הַקּוֹרְעִים עַל הֶחָכָם שֶׁמֵּת כֵּיוָן שֶׁהֶחְזִירוּ פְּנֵיהֶן מֵאֲחוֹרֵי הַמִּטָּה שׁוֹלְלִין. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁהַקּוֹרֵעַ עַל הֶחָכָם מְאַחֶה לְמָחָר שֶׁאֲפִלּוּ רַבּוֹ שֶׁמֵּת אֵין מִתְאַבֵּל עָלָיו אֶלָּא יוֹם אֶחָד בִּלְבַד אוֹ יוֹם מִיתָה אוֹ יוֹם שְׁמוּעָה. כֵּן יֵרָאֶה לִי שֶׁהַקּוֹרֵעַ עַל הַנָּשִׂיא וְכַיּוֹצֵא בּוֹ שׁוֹלֵל לְמָחָר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְאַחֶה עֲלֵיהֶם לְעוֹלָם:
חָכָם שֶׁבָּאָה שְׁמוּעָתוֹ שֶׁמֵּת אֵין קוֹרְעִין עָלָיו אֶלָּא בִּשְׁעַת הֶסְפֵּדוֹ וְזֶהוּ כְּבוֹדוֹ. וְשׁוֹלֵל בּוֹ בַּיּוֹם וּמְאַחֶה לְמָחָר:
אַב בֵּית דִּין שֶׁמֵּת הַכּל קוֹרְעִין עָלָיו וְחוֹלְצִין מִשְּׂמֹאל וְכָל בָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁבְּעִירוֹ בְּטֵלִין. וּבְנֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת נִכְנָסִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת. וּמְשַׁנִּין אֶת מְקוֹמָן. הַיּוֹשְׁבִין בַּדָּרוֹם יֵשְׁבוּ בַּצָּפוֹן. וְהַיּוֹשְׁבִים בַּצָּפוֹן יֵשְׁבוּ בַּדָּרוֹם:
נָשִׂיא שֶׁמֵּת הַכּל קוֹרְעִין עָלָיו. וְחוֹלְצִין שְׁתֵּי הַיָּדַיִם מִכָּאן וּמִכָּאן. וּבְכָל בָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת בְּטֵלִים. וּבְנֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת נִכְנָסִין בְּשַׁבָּת לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְקוֹרְאִין שִׁבְעָה. וְלֹא יְטַיְּלוּ בַּשּׁוּק אֶלָּא יוֹשְׁבִין מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת דָּוִים כָּל הַיּוֹם: