רמב"ם: פרק אחד

הִלְכוֹת עֲרָכִים וַחֲרָמִים

יֵשׁ בִּכְלָלָן שֶׁבַע מִצְווֹת - חָמֵשׁ מִצְווֹת עֲשֵׂה, וּשְׁתַּיִם מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה וְזֶה הוּא פְּרָטָן:

(א) לָדוּן בְּעֶרְכֵי אָדָם כַּאֲשֶׁר מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה, וְזֶה הוּא דִּין עֶרְכֵי אָדָם;
(ב) דִּין עֶרְכֵי בְּהֵמָה;
(ג) דִּין עֶרְכֵי בָּתִּים;
(ד) דִּין עֶרְכֵי שָׂדוֹת;
(ה) דִּין מַחְרִים נְכָסָיו;
(ו) שֶׁלֹּא יִמָּכֵר חֵרֶם;
(ז) שֶׁלֹּא יִגָּאֵל חֵרֶם.

וּבֵאוּר מִצְווֹת אֵלּוּ בִּפְרָקִים אֵלּוּ.

אהָעֲרָכִים - הֵם נֶדֶר מִכְּלַל נִדְרֵי הֶקְדֵּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר "אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לַה'" (ויקרא כז, ב)' לְפִיכָךְ חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם "לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ" (במדבר ל, ג), וְ"לֹא תְאַחֵר" (דברים כג, כב), וּמִשּׁוּם "כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה" (במדבר ל, ג).

בוּמִצְוַת עֲשֵׂה לָדוּן בְּדִינֵי עֲרָכִים כַּאֲשֶׁר מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה.

וְאֶחָד הָאוֹמֵר 'עֶרְכִּי עָלַי', אוֹ הָאוֹמֵר 'עֵרֶךְ זֶה עָלַי', אוֹ 'עֵרֶךְ פְּלוֹנִי עָלַי' - נוֹתֵן הָעֵרֶךְ לְפִי שְׁנֵי הַנֶּעֱרָךְ, וְהוּא הַדָּבָר הַקָּצוּב שֶׁבַּתּוֹרָה, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יָתֵר.

גוְכַמָּה הוּא הָעֵרֶךְ? אִם הָיָה הַנֶּעֱרָךְ בֶּן שְׁלוֹשִׁים יוֹם אוֹ פָּחוֹת, אֵין לוֹ עֵרֶךְ.

וְהָאוֹמֵר עָלָיו 'עֵרֶךְ זֶה עָלַי' - הֲרֵי זֶה כְּאוֹמֵר 'עֵרֶךְ כְּלִי זֶה עָלַי', וְאֵינוֹ חַיָּב כְּלוּם.

הָיָה מִבֶּן אֶחָד וּשְׁלוֹשִׁים יוֹם עַד בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים גְּמוּרוֹת - עֵרֶךְ הַזָּכָר חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים, וְהַנְּקֵבָה שְׁלוֹשָׁה שְׁקָלִים.

מִשֶּׁיִּכָּנֵס בִּשְׁנַת שֵׁשׁ יוֹם אֶחָד עַד שֶׁיַּשְׁלִים שְׁנַת עֶשְׂרִים - עֵרֶךְ הַזָּכָר עֶשְׂרִים שְׁקָלִים, וְהַנְּקֵבָה עֲשֶׂרֶת שְׁקָלִים.

מִשֶּׁיִּכָּנֵס בִּשְׁנַת אֶחָד וְעֶשְׂרִים יוֹם אֶחָד עַד שֶׁיַּשְׁלִים שְׁנַת שִׁשִּׁים - עֵרֶךְ הַזָּכָר חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים, וְהַנְּקֵבָה שְׁלוֹשִׁים שְׁקָלִים.

וּמִשֶּׁיִּכָּנֵס בִּשְׁנַת אַחַת וְשִׁשִּׁים יוֹם אֶחָד עַד יוֹם מוֹתוֹ, אַפִלּוּ חָיָה כַּמָּה שָׁנִים - עֵרֶךְ הַזָּכָר חֲמִשָּׁה עָשָׂר שְׁקָלִים, וְהַנְּקֵבָה עֲשָׂרָה שְׁקָלִים.

דכָּל הַשָּׁנִים הָאֵלּוּ, מֵעֵת לְעֵת מִיּוֹם הַלֵּידָה.

וְכָל הַשְּׁקָלִים - בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, וְהוּא מִשְׁקַל שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים שְׂעוֹרָה מִכֶּסֶף טָהוֹר. וּכְבָר הוֹסִיפוּ עָלָיו וְעָשׂוּ אוֹתוֹ סֶלַע, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת שְׁקָלִים.

הטֻמְטוֹם וְאַנְדְּרֹגִּינוֹס - אֵין לָהֶם עֵרֶךְ; שֶׁלֹּא קָצְבָה תּוֹרָה עֵרֶךְ אֶלָא לְזָכָר וַדַּאי אוֹ לִנְקֵבָה וַדָּאִית.

לְפִיכָךְ טֻמְטוֹם וְאַנְדְּרֹגִּינוֹס שֶׁאָמַר 'עֶרְכִּי עָלַי', אוֹ שֶׁהֶעְרִיכוֹ אַחֵר - אֵינוֹ חַיָּב כְּלוּם.

והַגּוֹי נֶעֱרָךְ, אֲבָל אֵינוֹ מַעֲרִיךְ.

כֵּיצַד? גּוֹי שֶׁאָמַר 'עֶרְכִּי עָלַי' אוֹ 'עֵרֶךְ יִשְׂרָאֵל זֶה עָלַי' - לֹא אָמַר כְּלוּם. וְיִשְׂרָאֵל שֶׁאָמַר 'עֵרֶךְ גּוֹי זֶה עָלַי' אוֹ 'עֵרֶךְ פְּלוֹנִי הַגּוֹי עָלַי' - נוֹתֵן לְפִי שְׁנֵי הַגּוֹי הַנֶּעֱרָךְ.

וְכֵן הַמַּעֲרִיךְ אֶת הַחֵרֵשׁ וְאֶת הַשּׁוֹטֶה - חַיָּב, וְנוֹתֵן לְפִי שָׁנָיו.

זהָעֶבֶד - נֶעֱרָךְ וְעוֹרֵךְ, כִּשְׁאָר יִשְׂרָאֵל. וְאִם יִפָּדֶה וְיִהְיֶה לוֹ, יִתֵּן עֵרֶךְ שֶׁנָּדַר.

חאֶחָד הַמַּעֲרִיךְ אֶת הַיָּפֶה הַבָּרִיא, וְאֶחָד הַמַּעֲרִיךְ אֶת הַכָּעוּר הַחוֹלֶה, אַפִלּוּ הָיָה הַנֶּעֱרָךְ מֻכֵּה שְׁחִין אוֹ סוּמָא אוֹ גִּדֵּם וְיֵשׁ בּוֹ כָּל מוּם - נוֹתֵן לְפִי שָׁנָיו, כְּמוֹ שֶׁקָּצוּב בַּתּוֹרָה.

טהַדָּמִים אֵינָן כָּעֲרָכִים. כֵּיצַד? הָאוֹמֵר 'דָּמַי עָלַי', אוֹ 'דְּמֵי זֶה עָלַי', אוֹ 'דְּמֵי פְּלוֹנִי עָלַי' - אַפִלּוּ הָיָה אוֹתוֹ פְּלוֹנִי קָטָן בֶּן יוֹמוֹ, אוֹ טֻמְטוֹם אוֹ אַנְדְּרֹגִּינוֹס, אוֹ גּוֹי - נוֹתֵן מַה שֶׁהוּא שָׁוֶה דִּינָר אוֹ אֶלֶף, כְּאִלּוּ הוּא עֶבֶד נִמְכָּר בַּשּׁוּק.

יוְהָעֲרָכִים כֻּלָּן וְהַדָּמִים - הַכֹּל, סְתָמָן לְבֶדֶק הַבַּיִת. וְיִפְּלוּ הַכֹּל לַלִּשְׁכָּה שֶׁהָיְתָה בַּמִּקְדָּשׁ, מוּכֶנֶת לְקָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת.

יאגּוֹי שֶׁאָמַר 'דָּמַי עָלַי', אוֹ 'דְּמֵי פְּלוֹנִי' - נוֹתֵן כְּפִי נִדְרוֹ. וְאֵינוֹ נוֹפֵל לַלִּשְׁכָּה, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין מִן הַגּוֹיִים נְדָבָה אוֹ נֶדֶר לְחַזֵּק בֶּדֶק הַבַּיִת אוֹ בֶּדֶק יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא לָכֶם וָלָנוּ לִבְנוֹת בַּיִת" (עזרא ד, ג), וְנֶאֱמַר "וְלָכֶם אֵין חֵלֶק וּצְדָקָה וְזִכָּרוֹן בִּירוּשָׁלִָם" (נחמיה ב, כ).

יבוּמַה יֵעָשֶׂה בָּהֶן? יִבָּדֵק הַגּוֹי עַל דַּעַת מִי נָדַר - אִם נָדַר עַל דַּעַת יִשְׂרָאֵל - יוֹצִיאוּהוּ בֵית דִּין בְּמַה שֶׁיֵּרָאֶה לָהֶם, חוּץ מִבֶּדֶק הַבַּיִת וּבֶדֶק יְרוּשָׁלַיִם; וְאִם אָמַר 'לַשָּׁמַיִם נָדַרְתִּי', יִגָּנְזוּ.

יגהַגּוֹסֵס - אֵין לוֹ לֹא עֵרֶךְ, וְלֹא דָּמִים. הוֹאִיל וְרֹב הַגּוֹסְסִין לְמִיתָה, הֲרֵי הוּא כְּמֵת.

וְכֵן מִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ בְּבֵית דִּין שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְהָרְגוֹ עַל עֲבֵרָה שֶׁעָבַר, וְהֶעְרִיכוֹ אַחֵר, אוֹ שֶׁהֶעֱרִיךְ עַצְמוֹ, אוֹ שֶׁאָמַר 'דָּמַי עָלַי', אוֹ שֶׁאָמַר אַחֵר 'דְּמֵי זֶה עָלַי' - אֵינוֹ חַיָּב כְּלוּם; שֶׁזֶּה כְּמֵת הוּא, וְהַמֵּת אֵין לוֹ לֹא עֵרֶךְ וְלֹא דָּמִים, וְעַל זֶה נֶאֱמַר "כָּל חֵרֶם אֲשֶׁר יָחֳרַם מִן הָאָדָם לֹא יִפָּדֶה" (ויקרא כז, כט) - כְּלוֹמַר אֵין לוֹ פִּדְיוֹן אֶלָא הֲרֵי הוּא כְּמֵת.

ידזֶה הַיּוֹצֵא לֵהָרֵג שֶׁהֶעֱרִיךְ אֲחֵרִים, אוֹ נָדַר דְּמֵיהֶם, אוֹ הִזִּיק - חַיָּב לְשַׁלֵּם, וְגוֹבִין הַכֹּל מִנְּכָסָיו.

טוכּוֹהֲנִים וּלְוִיִּים מַעֲרִיכִין וְנֶעֱרָכִין, כִּשְׁאָר יִשְׂרָאֵל.

וְקָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְעוֹנַת נְדָרִים וְהֶעֱרִיךְ, אוֹ נָדַר דָּמִים - חַיָּב לְשַׁלֵּם; שֶׁהֲרֵי נְדָרָיו קַיָּמִין, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְהִלְכוֹת נְדָרִים.

טזהָעֲרָכִים הַקְּצוּבִין לְפִי הַשָּׁנִים - הֵן שְׁנֵי הַנֶּעֱרָךְ, לֹא שְׁנֵי הַמַּעֲרִיךְ.

כֵּיצַד? בֶּן עֶשְׂרִים שֶׁאָמַר לְבֶן שִׁשִּׁים 'עֶרְכְּךָ עָלַי' - נוֹתֵן עֵרֶךְ בֶּן שִׁשִּׁים; וּבֶן שִׁשִּׁים שֶׁאָמַר לְבֶן עֶשְׂרִים 'עֶרְכְּךָ עָלַי' - נוֹתֵן עֵרֶךְ בֶּן עֶשְׂרִים. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

יזוְצָרִיךְ הַמַּעֲרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה פִּיו וְלִבּוֹ שָׁוִין, כִּשְׁאָר הַנְּדָרִים.

וְנִשְׁאָלִין עַל הָעֲרָכִים וְעַל הַדָּמִים, כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּשְׁאָלִין עַל שְׁאָר נְדָרִים וְהֶקְדֵּשׁוֹת.

יחהָאוֹמֵר 'עֵרֶךְ אֵלּוּ כֻּלָּם עָלַי' - נוֹתֵן עֵרֶךְ כֻּלָּן, כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי שָׁנָיו.

וְאִם הָיָה עָנִי, נוֹתֵן עַל יְדֵי כֻּלָּן עֵרֶךְ עָנִי.

וְאִם הָיָה עָשִׁיר, נוֹתֵן עַל יְדֵי כֻּלָּן עֵרֶךְ עָשִׁיר.

יטהָאוֹמֵר 'עֶרְכִּי עָלַי', וְחָזַר וְאָמַר 'עֶרְכִּי עָלַי', וְכֵן כַּמָּה פְּעָמִים - חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.

אָמַר 'שְׁנֵי עֲרָכַי עָלַי', נוֹתֵן שְׁנֵי עֲרָכִים.

וְכֵן אִם אָמַר אַרְבָּעָה, אַפִלּוּ אֶלֶף - נוֹתֵן כְּמִנְיָן שֶׁנָּדַר.

כאָמַר 'הֲרֵי עָלַי עֵרֶךְ', וְלֹא פֵּרֵשׁ עֵרֶךְ מִי, אֶלָא עֵרֶךְ סְתָם - נוֹתֵן פָּחוֹת שֶׁבָּעֲרָכִים, שֶׁהוּא שְׁלוֹשָׁה שְׁקָלִים.

כאהָאוֹמֵר 'עֶרְכִּי עָלַי', וּמֵת קֹדֶם שֶׁיַּעֲמֹד בַּדִּין - אֵין הַיּוֹרְשִׁין חַיָּבִין לִתֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהֶעֱמִידוֹ לִפְנֵי הַכֹּהֵן וְהֶעֱרִיךְ אֹתוֹ הַכֹּהֵן" (ויקרא כז, ח). עָמַד בַּדִּין וּמֵת, יִתְּנוּ הַיּוֹרְשִׁין.

כבאֲבָל הָאוֹמֵר 'דָּמַי עָלַי', אַף עַל פִּי שֶׁעָמַד בַּדִּין, וּמֵת קֹדֶם שֶׁיִּקְצְצוּ דָּמָיו וְיֹאמְרוּ הַדַּיָּנִין כַּמָּה יִשְׁוֶה - אֵין הַיּוֹרְשִׁין חַיָּבִין לִתֵּן. וְאִם קָצְצוּ דָּמָיו, וְאַחַר כָּךְ מֵת - יִתְּנוּ הַיּוֹרְשִׁין.

כגוּמַה בֵּין הָעֲרָכִים לַדָּמִים? שֶׁהָעֲרָכִים קְצוּבִין מִן הַתּוֹרָה, וְהַדָּמִים אֵינָן קְצוּבִין.

וְכֵן הָאוֹמֵר 'עֵרֶךְ פְּלוֹנִי עָלַי', וּמֵת הָעוֹרֵךְ וְהַנֶּעֱרָךְ אַחַר שֶׁעָמַד הַנֶּעֱרָךְ בַּדִּין - חַיָּבִין הַיּוֹרְשִׁין לִתֵּן. מֵת הַנֶּעֱרָךְ קֹדֶם שֶׁיַּעֲמֹד בַּדִּין - אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּעֲרִיךְ קַיָּם, הֲרֵי זֶה פָּטוּר; שֶׁאֵין עֵרֶךְ לַמֵּת, וְהַנֶּעֱרָךְ צָרִיךְ עֲמִידָה בַּדִּין.

אָמַר 'דְּמֵי פְּלוֹנִי עָלַי', וְעָמַד בַּדִּין וּמֵת קֹדֶם שֶׁיִּקְצְצוּ דָּמָיו - הֲרֵי זֶה פָּטוּר; שֶׁאֵין דָּמִים לַמֵּתִים.

רמב"ם: פרק אחד

ערכין וחרמין - פרק א

ערכין וחרמין - פרק א