רמב"ם: פרק אחד

אהַמַּפְרִישׁ מָעוֹת שֶׁיַּקְרִיב מֵהֶן קָרְבְּנוֹת נְזִירִים, וְהִקְרִיב מֵהֶן וְהוֹתִירוּ - יָבִיא בְּמוֹתָרָן קָרְבְּנוֹת נְזִירִים אֲחֵרִים, שֶׁמּוֹתַר נְזִירִים, לַנְּזִירִים.

הִפְרִישׁ מָעוֹת סְתוּמִין לִנְזִירוּתוֹ, וְהוֹתִירוּ - יִפְּלוּ הַמּוֹתָרִין לִנְדָבָה.

בהִפְרִישׁ מָעוֹת מְפֹרָשִׁין לִנְזִירוּתוֹ, וְהוֹתִירוּ - מוֹתַר מָעוֹת הָעוֹלָה יָבוֹאוּ עוֹלָה, וּמוֹתַר הַחַטָּאת יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח.

וּמוֹתַר דְּמֵי הַשְּׁלָמִים יָבוֹאוּ שְׁלָמִים. וְאֵין טְעוּנִין לֶחֶם, וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד.

גהַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לִנְזִירוּתוֹ וָמֵת: אִם הָיוּ סְתוּמִין, יִפְּלוּ לִנְדָבָה.

הָיוּ מְפֹרָשִׁין - דְּמֵי עוֹלָה עוֹלָה, דְּמֵי חַטָּאת יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח, דְּמֵי שְׁלָמִים יָבוֹאוּ שְׁלָמִים. וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, וְאֵין טְעוּנִין לֶחֶם.

דכֵּיצַד הֵם הַמָּעוֹת הַסְּתוּמִין? כְּגוֹן שֶׁהִפְרִישׁ מָעוֹת לְהָבִיא מֵהֶן קָרְבְּנוֹתָיו, וְלֹא אָמַר כְּלוּם. אֲבָל אִם אָמַר 'אֵלּוּ לְחוֹבָתִי,' הֲרֵי אֵלּוּ כִּמְפֹרָשִׁין וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, אִם אָמַר 'אֵלּוּ לְעוֹלָתִי וּלְחַטָּאתִי וְלִשְׁלָמַי', שֶׁהֵן כִּמְפֹרָשִׁין.

ההַמַּפְרִישׁ בְּהֵמָה בַּעֲלַת מוּם, הֲרֵי הִיא כְּמָעוֹת סְתוּמִין. וְכֵן הַמַּפְרִישׁ לָשׁוֹן שֶׁל כֶסֶף וְזָהָב, אוֹ כְּלִי - אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר 'שֶׁזּוֹ לְעוֹלָתִי וּלְחַטָּאתִי וְלִשְׁלָמַי', הֲרֵי הוּא כְּמָעוֹת סְתוּמִין.

והָאוֹמֵר 'אֵלּוּ לְחַטָּאתִי וְהַשְּׁאָר לִנְזִירוּתִי', וּמֵת, אוֹ שֶׁהָיְתָה אִשָּׁה, וְהֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ - דְּמֵי חַטָּאת יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח, וְהַשְּׁאָר יָבִיא בְחֶצְיָן עוֹלָה וּבְחֶצְיָן שְׁלָמִים.

זאָמַר 'אֵלּוּ לְעוֹלָתִי, וְהַשְּׁאָר לִנְזִירוּתִי' - דְּמֵי עוֹלָה יָבוֹאוּ עוֹלָה, וְהַשְּׁאָר יִפְּלוּ לִנְדָבָה.

חמִי שֶׁדִּמָּה שֶׁהוּא חַיָּב בִּנְזִירוּת, וְהִפְרִישׁ קָרְבְּנוֹתָיו, וְאַחַר כָּךְ שָׁאַל לְחָכָם, וְהוֹרָהוּ שֶׁאֵין זֶה נֶדֶר וְאֵינוֹ חַיָּב בִּנְזִירוּת - מַה יַעֲשֶׂה בַּקָּרְבָּנוֹת שֶׁהִפְרִישׁ? יֵצְאוּ וְיִרְעוּ בָּעֵדֶר - שֶׁזֶּה הֶקְדֵּשׁ טָעוּת הוּא, שֶׁאֵינוֹ הֶקְדֵּשׁ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ.

טהָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר, וְהִפְרִישָׁה קָרְבְּנוֹתֶיהָ, וְאַחַר כָּךְ הֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ: אִם מִשֶּׁלּוֹ הָיְתָה הַבְּהֵמָה, תֵּצֵא וְתִרְעֶה בָּעֵדֶר; שֶׁאֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ.

וְאִם הָיוּ הַקָּרְבָּנוֹת מִשֶּׁלָּהּ וְאֵין לְבַעְלָהּ בָּהֶן כְּלוּם, כְּגוֹן שֶׁנִּתְּנוּ לָהּ מַתָּנָה עַל מְנָת שֶׁלֹּא יִהְיֶה לַבַּעַל בָּהֶן רְשׁוּת, אֶלָא מַה שֶׁתִּרְצֶה תַּעֲשֶׂה בָּהֶן - הַחַטָּאת תָּמוּת, וְהָעוֹלָה תִּקְרַב עוֹלָה, וְהַשְּׁלָמִים יִקְרְבוּ שְׁלָמִים. וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, וְאֵינָן טְעוּנִין לֶחֶם.

יהִפְרִישׁ מָעוֹת סְתוּמִין לְקָרְבְּנוֹתֶיהָ, יִפְּלוּ לִנְדָבָה.

הָיוּ מְפֹרָשִׁין - דְּמֵי חַטָּאת יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח, וּדְמֵי עוֹלָה יָבוֹאוּ עוֹלָה, וּדְמֵי שְׁלָמִים יָבוֹאוּ שְׁלָמִים. וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, וְאֵינָן טְעוּנִין לֶחֶם.

יאהָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר, וְנִטְּמָּאת בְּתוֹךְ יְמֵי נְזִירוּת, וְאַחַר כָּךְ שָׁמַע בַּעְלָהּ וְהֵפֵר לָהּ - הֲרֵי זוֹ מֵבִיאָה קָרְבָּן טֻמְאָה.

יבהָאִישׁ שֶׁהִדִּיר אֶת בְּנוֹ בְּנָזִיר, וְהִפְרִישׁ עָלָיו קָרְבְּנוֹתָיו, וְלֹא רָצָה הַבֵּן בִּנְזִירוּת זוֹ, וּמִחָה הוּא אוֹ קְרוֹבָיו, אוֹ שֶׁגִּלַּח הוּא אוֹ שֶׁגִּלְּחוּהוּ קְרוֹבָיו - הַחַטָּאת תָּמוּת, וְהָעוֹלָה תִּקְרַב עוֹלָה, וְהַשְּׁלָמִים יִקְרְבוּ שְׁלָמִים. וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, וְאֵין טְעוּנִין לֶחֶם.

הִפְרִישׁ לוֹ מָעוֹת סְתוּמִין, הֲרֵי אֵלּוּ יִפְּלוּ לִנְדָבָה.

הָיוּ מָעוֹת מְפֹרָשִׁין - דְּמֵי חַטָּאת יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח, וּדְמֵי עוֹלָה יָבוֹאוּ עוֹלָה, דְּמֵי שְׁלָמִים יָבוֹאוּ שְׁלָמִים, וְאֵינָן טְעוּנִין לֶחֶם, וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד.

יגהָאוֹמֵר 'הֲרֵינִי נָזִיר כְּשֶׁיִּהְיֶה לִי בֵּן', וְהִפְרִישׁ קָרְבָּן, וְהִפִּילָה אִשְׁתּוֹ, וְחָזְרָה וְיָלְדָה - הֲרֵי זוֹ הַקָּרְבָּנוֹת סָפֵק, וַאֲסוּרִין בְּגִזָּה וַעֲבוֹדָה.

ידשְׁנֵי נְזִירִים שֶׁנִּטְּמָּא אֶחָד מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ מִי הוּא - כֵּיצַד מְבִיאִין קָרְבְּנוֹתֵיהֶן? מְבִיאִין קָרְבָּן טֻמְאָה וְקָרְבָּן טָהֳרָה בִּמְלֹאת יְמֵי נְזִירוּתָם, וְאוֹמֵר אֶחָד מֵהֶן 'אִם אֲנִי הוּא הַטָּמֵא, קָרְבָּן טֻמְאָה שֶׁלִּי וְקָרְבָּן טָהֳרָה שֶׁלְּךָ, וְאִם אֲנִי הוּא הַטָּהוֹר, קָרְבָּן טָהֳרָה שֶׁלִּי וְקָרְבָּן טֻמְאָה שֶׁלְּךָ'.

וְסוֹפְרִין יְמֵי נְזִירוּת אַחֶרֶת גְּמוּרָה מֵאַחַר קָרְבָּנוֹת אֵלּוּ, וְחוֹזְרִין וּמְבִיאִין קָרְבָּן טָהֳרָה, וְאוֹמֵר אֶחָד מֵהֶן 'אִם אֲנִי הוּא שֶׁהָיִיתִי טָמֵא, קָרְבָּן טֻמְאָה שֶׁלִּי וְקָרְבָּן טָהֳרָה שֶׁלְּךָ וְזֶה קָרְבָּן טַהְרָתִי, וְאִם אֲנִי הוּא הַטָּהוֹר, קָרְבָּן טָהֳרָה שֶׁלִּי וְקָרְבָּן טֻמְאָה שֶׁלְּךָ וְזֶה קָרְבָּן טַהְרָתָךְ'. נִמְצְאוּ שֶׁלֹּא הִפְסִידוּ בְּקָרְבְּנוֹתֵיהֶן כְּלוּם.

טומֵת אֶחָד מֵהֶן - הֲרֵי זֶה מֵבִיא חַטַּאת הָעוֹף וְעוֹלַת בְּהֵמָה, וְיֹאמַר 'אִם טָמֵא הָיִיתִי, הַחַטָּאת מֵחוֹבָתִי וְהָעוֹלָה נְדָבָה, וְאִם טָהוֹר הָיִיתִי, הָעוֹלָה מֵחוֹבָתִי וְחַטַּאת הָעוֹף סָפֵק'; וְסוֹפֵר יְמֵי נְזִירוּת אַחֶרֶת, וּמֵבִיא קָרְבָּן טָהֳרָה, וְאוֹמֵר 'אִם טָמֵא הָיִיתִי, הָעוֹלָה הָרִאשׁוֹנָה נְדָבָה וְזוֹ חוֹבָה, וְאִם טָהוֹר הָיִיתִי, הָעוֹלָה הָרִאשׁוֹנָה חוֹבָה וְזוֹ נְדָבָה וְזֶה שְׁאָר קָרְבָּנִי'.

וְאֵין אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם מְגַלֵּחַ תִגְלַחַת טֻמְאָה, אֶלָא אִם כֵּן הָיוּ קְטַנִּים אוֹ נָשִׁים - שֶׁאֵין אֵלּוּ מַקִּיפִין פְּאַת רֹאשָׁם מִסָּפֵק.

טזוְכֵּיצַד יִוָּלֵד לָהֶם סָפֵק זֶה בְּטֻמְאָה? כְּגוֹן שֶׁהָיוּ שְׁנֵי הַנְּזִירִים עוֹמְדִין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, שֶׁסְּפֵק טֻמְאָה שָׁם טָמֵא, וְהָיָה אֶחָד מִבַּחוּץ רוֹאֶה אוֹתָן וְאוֹמֵר 'רָאִיתִי אֶת אֶחָד מִכֶּם שֶׁנִּטְּמָּא וְאֵינִי יוֹדֵעַ מִי הוּא'.

אֲבָל אִם הָיָה עֵד זֶה עִמָּהֶן בֶּחָצֵר, הֲרֵי שְׁנֵיהֶן טְהוֹרִין; כֵּיוָן שֶׁהֵן שְׁלוֹשָׁה, הֲרֵי הֵן רַבִּים, וְרַבִּים בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד סְפֵקָן טָהוֹר, כִּסְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁהוּא טָהוֹר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ.

יזבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁשָּׁתְקוּ הַנְּזִירִים שְׁנֵיהֶם אוֹ נִסְתַּפֵּק לָהֶן הַדָּבָר.

אֲבָל אִם אָמַר אֶחָד מֵהֶן 'אֲנִי לֹא נִטְּמֵּאתִי', אַפִלּוּ שְׁנֵי עֵדִים מְעִידִין עָלָיו שֶׁנִּטְּמָּא - אֵינוֹ מֵבִיא קָרְבָּן עַל פִּיהֶם; שֶׁזֶּה שֶׁאָמַר 'לֹא נִטְּמֵּאתִי', כְּאוֹמֵר 'אֵינִי חַיָּב בְּטֻמְאָה שֶׁכְּבָר נִשְׁאַלְתִּי עַל נְזִירוּתִי'. וְנִמְצָא שֶׁאֵינוֹ מַכְחִישׁ אֶת הָעֵדִים, וְאָדָם נֶאֱמָן עַל יְדֵי עַצְמוֹ.

אֲבָל אִם שָׁתַק אוֹ נִסְתַּפֵּק לוֹ - הֲרֵי זֶה מֵבִיא קָרְבָּן, אַפִלּוּ עַל פִּי עֵד אֶחָד כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

וְכֵן עֵד שֶׁאָמַר לְאֶחָד 'בְּפָנַי נָדַרְתָּ בִּנְזִירוּת' - אִם הִכְחִישׁוֹ, אֵינוֹ חַיָּב כְּלוּם; וְאִם לֹא הִכְחִישׁוֹ, נוֹהֵג נְזִירוּת עַל פִּיו.

אַפִלּוּ אָמַר לִשְׁנַיִם 'רָאִיתִי אֶחָד מִכֶּם שֶׁנָּזַר וְאֵינִי יוֹדֵעַ מִי הוּא' - הוֹאִיל וְאֵין מַכְחִישִׁין אוֹתוֹ, נוֹהֲגִין נְזִירוּת עַל פִּיו.

נָהַג נְזִירוּת עַל פִּי עֵד, וְשָׁתָה יַיִן אוֹ נִטְּמָּא, וְהִתְרוּ בּוֹ - לוֹקֶה, אַף עַל פִּי שֶׁעִיקַר הַנְּזִירוּת בְּעֵד אֶחָד.

יחמֵת שֶׁהָיָה מֻשְׁכָּב לְרֹחַב הַדֶּרֶךְ - אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם מָקוֹם לַעֲבֹר אֶלָא עָלָיו אוֹ נוֹגֵעַ בְּצִדּוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא טֻמְאָה יְדוּעָה, וְעָבַר מִשָּׁם נָזִיר - הֲרֵי זֶה טָהוֹר, הוֹאִיל וּסְפֵק רְשׁוּת הָרַבִּים טָהוֹר.

יטבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּמְהַלֵּךְ בְּרַגְלוֹ. אֲבָל אִם הָיָה רוֹכֵב אוֹ טָעוּן מַשָּׂא - הֲרֵי זֶה טָמֵא. שֶׁהַמְּהַלֵּךְ בְּרַגְלָיו, אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִגַּע וְשֶׁלֹּא יַאֲהִיל וְשֶׁלֹּא יָסִיט; אֲבָל טָעוּן אוֹ רוֹכֵב - אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִגַּע אוֹ שֶׁלֹּא יַאֲהִיל אוֹ שֶׁלֹּא יָסִיט, שֶׁהֲרֵי הַמֵּת לְרֹחַב הַדֶּרֶךְ.

רמב"ם: פרק אחד

נזירות - פרק ט

נזירות - פרק ט