רמב"ם: פרק אחד

אזֶרַע שֶׁנִּתְעָרֵב בּוֹ זֶרַע אַחֵר, אִם הָיָה אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, כְּגוֹן סְאָה שֶׁל חִטִּים שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּשָׁלוֹשׁ וְעֶשְׂרִים סְאָה שֶׁל שְׂעוֹרִים - הֲרֵי זֶה אָסוּר לִזְרֹעַ אֶת הַמְּעֹרָב, עַד שֶׁיְּמַעֵט הַחִטִּין אוֹ יוֹסִיף עַל הַשְּׂעוֹרִים. וְאִם זָרַע, לוֹקֶה.

בוְכָל שֶׁהוּא כִּלְאַיִם עִם הַזֶּרַע, מִצְטָרֵף לְאֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה.

כֵּיצַד? שָׁלוֹשׁ וְעֶשְׂרִים סְאָה שֶׁל חִטִּים שֶׁנִּתְעָרֵב בָּהּ שְׁנֵי קַבִּין שְׂעוֹרִים וּשְׁנֵי קַבִּין עֲדָשִׁים וּשְׁנֵי קַבִּין פּוֹלִים - הֲרֵי זֶה לֹא יִזְרַע הַכֹּל, עַד שֶׁיְּמַעֵט סְאָה שֶׁל תַּעֲרֹבֶת וְיָבֹר מִקְצָתָהּ אוֹ יוֹסִיף עַל הַחִטִּים; שֶׁהַשְּׂעוֹרִים וְהָעֲדָשִׁים וְהַפּוֹל כֻּלָּם כִּלְאַיִם עִם הַחִטִּים.

גבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁנִּתְעָרְבוּ מִינֵי תְבוּאָה זֶה בָּזֶה אוֹ מִינֵי קִטְנִיוֹת זֶה בָּזֶה, אוֹ שֶׁנִּתְעָרְבָה תְבוּאָה בְּקִטְנִיוֹת אוֹ קִטְנִיוֹת בִּתְבוּאָה.

אֲבָל זֵרְעוֹנֵי גִּנָּה שֶׁנִּתְעָרֵב אֶחָד מֵהֶן בִּתְבוּאָה אוֹ בְּקִטְנִיוֹת, שִׁעוּרָן אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִמַּה שֶׁזּוֹרְעִין בְּבֵית סְאָה מֵאוֹתוֹ הַמִּין.

אִם נִתְעָרֵב בִּסְאָה שֶׁל תְבוּאָה אוֹ קִטְנִית - לֹא יִזְרַע עַד שֶׁיְּמַעֵט אוֹ יוֹסִיף עַל הַתְּבוּאָה.

דכֵּיצַד? חַרְדָּל שֶׁנִּתְעָרֵב בִּתְבוּאָה, וַהֲרֵי הַחַרְדָּל זוֹרְעִין מִמֶּנּוּ קַב בְּכָל בֵּית סְאָה - אִם נִתְעָרֵב מִמֶּנּוּ אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִן הַקַּב בִּסְאָה שֶׁל תְבוּאָה אוֹ שֶׁל קִטְנִיוֹת, חַיָּב לְמַעֵט. וְכֵן אִם הָיָה מִין זֶה מִזֵּרְעוֹנֵי גִּנָּה זוֹרְעִין מִמֶּנּוּ סָאתַיִם בְּכָל בֵּית סְאָה - אִם נִתְעָרֵב מִמֶּנּוּ חֲצִי קַב בְּכָל סְאָה שֶׁל תְבוּאָה אוֹ שֶׁל קִטְנִית, יְמַעֵט.

הלְפִיכָךְ תְּבוּאָה שֶׁנִּתְעָרֵב בָּהּ זֶרַע פִּשְׁתָּן: אִם הָיָה שְׁלֹשֶׁת רְבָעִים בְּכָל סְאָה, הֲרֵי זֶה יְמַעֵט; וְאִם לָאו, אֵינוֹ צָרִיךְ לְמַעֵט; לְפִי שֶׁבֵּית סְאָה זוֹרְעִין בּוֹ שָׁלוֹשׁ סְאִים זֶרַע פִּשְׁתָּן. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ מְשַׁעֲרִים בְּכָל הַזְּרָעִים הָאֲחֵרִים.

ובַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לְעָרֵב, וּבְשֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לִזְרֹעַ הַשְּׁנֵי מִינִין שֶׁנִּתְעָרְבוּ. אֲבָל אִם נִתְכַּוֵּן לְעָרֵב זֶרַע בְּזֶרַע אַחֵר אוֹ לִזְרֹעַ הַשְּׁנֵי מִינִין - אַפִלּוּ הָיְתָה חִטָּה אַחַת בְּתוֹךְ כְּרִי שֶׁל שְׂעוֹרִים, אֲסוּרָה לְזָרְעָהּ. וְכֵן כָּל כַּיוֹצֵא בָּזֶה.

זהַזּוֹרֵעַ שָׂדֵהוּ מִין מִן הַמִּינִין, וּכְשֶׁיִצְּמַח רָאָה בּוֹ כִּלְאַיִם: אִם הָיָה הַמִּין הָאַחֵר אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בַּשָּׂדֶה - הֲרֵי זֶה יְלַקֵּט עַד שֶׁיְּמַעֲטֶנּוּ, מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן, שֶׁמָּא יֹאמְרוּ כִּלְאַיִם זָרַע בְּכַוָּנָה.

בֵּין שֶׁהָיָה הַמִּין הָאַחֵר שֶׁצָּמַח תְּבוּאָה וְקִטְנִית בִּתְבוּאָה וְקִטְנִית, אוֹ זֵרְעוֹנֵי גִּנָּה בִּתְבוּאָה וְקִטְנִית וּבְזֵרְעוֹנֵי גִּנָּה.

וְאִם הָיָה הַצּוֹמֵחַ פָּחוֹת מִכָּן, אֵינוֹ צָרִיךְ לְמַעֲטוֹ.

חבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם לַחֲשָׁד; אֲבָל בִּזְמַן שֶׁהַדְּבָרִים מַרְאִין שֶׁאֵין זֶה מִדַּעְתּוֹ שֶׁל בַעַל הַשָּׂדֶה, אֶלָא מֵאֵלֵיהֶן עָלוּ - אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְמַעֵט.

טכֵּיצַד? כְּגוֹן תְּבוּאָה שֶׁעָלוּ בָּהּ סְפִיחֵי אִסְטִיס, וְתִלְתָּן שֶׁזְּרָעָהּ לְמַאֲכַל אָדָם שֶׁעָלוּ בָּהּ מִינֵי עֲשָׂבִים - שֶׁזֶּה מַפְסִיד הוּא. וְכֵן כָּל כַּיוֹצֵא בָּזֶה.

יוּבְמַה יִוָּדַע שֶׁהַתִּלְתָּן זְרוּעָה לְמַאֲכַל אָדָם? בְּשֶׁהָיְתָה זְרוּעָה עֲרוּגוֹת עֲרוּגוֹת, וְעָשָׂה לָהּ גְּבוּל סָבִיב.

וְכֵן מְקוֹם הַגְּרָנוֹת שֶׁעָלוּ בּוֹ מִינִין הַרְבֵּה - אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לַעֲקֹר, שֶׁהֲרֵי הַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁיִּצְמַח צֶמַח בִּמְקוֹם הַגְּרָנוֹת.

וְאִם הֵסִיר מִקְצָתָן - אוֹמְרִין לוֹ: עֲקֹר הַכֹּל חוּץ מִמִּין אֶחָד, שֶׁהֲרֵי גִּלָּה דַּעְתּוֹ שֶׁהוּא רוֹצֶה בְּקִיּוּם הַשְּׁאָר.

יאאֵין נוֹטְעִין יְרָקוֹת בְּתוֹךְ סַדָן שֶׁל שִׁקְמָה, וְכַיּוֹצֵא בָּהּ.

הַטּוֹמֵן אֲגֻדַּת לֶפֶת וּצְנוֹן וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן תַּחַת הָאִילָן, אַפִלּוּ תַּחַת הַגֶּפֶן - אִם הָיוּ מִקְצַת הָעַלִּין מְגֻלִּין, אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ; שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ רוֹצֶה בְּהַשְׁרָשָׁתָן.

וְאִם אֵינָן אֲגֻדָּה אוֹ שֶׁלֹּא הָיוּ הָעַלִּין מְגֻלִּין - חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם כִּלְאַיִם.

יבשָׂדֶה שֶׁהָיְתָה זְרוּעָה, וְקָצַר הַזֶּרַע, וְנִשְׁאֲרוּ הָעִיקָרִין בָּאָרֶץ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן מוֹצִיאִין צֶמַח אֶלָא אַחַר כַּמָּה שָׁנִים - לֹא יִהְיֶה זוֹרֵעַ בְּאוֹתָהּ שָׂדֶה מִין אַחֵר עַד שֶׁיַּעְקֹר הָעִיקָרִין.

יגהָיְתָה שָׂדֵהוּ זְרוּעָה חִטִּים וְנִמְלָךְ לְזָרְעָהּ שְׂעוֹרִים קֹדֶם שֶׁיִּצְמְחוּ הַחִטִּים - יַמְתִּין לָהּ עַד שֶׁיִּפָּסְדוּ הַחִטִּים וְיַתְלִיעוּ בָּאָרֶץ, כְּמוֹ שְׁלוֹשָׁה יָמִים אִם הָיְתָה שָׂדֵהוּ רָוָה, וְאַחַר כָּךְ יַהַפְכָה בַּמַּחֲרֵשָׁה וְיִזְרַע הַמִּין הָאַחֵר.

וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַפֵּךְ אֶת כֻּלָּהּ עַד שֶׁלֹּא תִשָּׁאֵר חִטָּה שֶׁלֹּא נֶעֱקְרָה - אֶלָא חוֹרֵשׁ אֶת הַשָּׂדֶה כְּדֶרֶךְ שֶׁחוֹרְשִׁין אוֹתָהּ קֹדֶם הַמָּטָר כְּדֵי שֶׁתִּרְוֶה.

ידצָמְחוּ הַחִטִּים, וְאַחַר כָּךְ נִמְלַךְ לְזָרְעָהּ שְׂעוֹרִים - יְהַפֵּךְ וְאַחַר כָּךְ יִזְרַע. וְאִם הוֹרִיד בְּהֶמְתּוֹ לְתוֹכָהּ וְקִרְסְמָה אֶת הַצֶּמַח - הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִזְרֹעַ שָׁם מִין אַחֵר.

טובְּאֶחָד בַּאֲדָר מַשְׁמִּיעִין עַל הַכִּלְאַיִם, וְכָל אָדָם יוֹצֵא לְגִנָּתוֹ וּלְשָׂדֵהוּ וּמְנַקִּין אוֹתָן מִן הַכִּלְאַיִם.

וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ, יוֹצְאִים שְׁלוּחֵי בֵּית דִּין וּמְסַבְּבִים לִבְדֹּק.

טזבָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ עוֹקְרִין וּמַשְׁלִיכִין, וְהָיוּ בַּעֲלֵי בָּתִּים שְׂמֵחִים שֶׁמְּנַקִּין לָהֶן שְׂדוֹתֵיהֶן. הִתְקִינוּ שֶׁיִּהְיוּ מַפְקִירִין אֶת כָּל הַשָּׂדֶה שֶׁמָּצְאוּ בָּהּ כִּלְאַיִם - וְהוּא שֶׁיִּמְצְאוּ בָּהּ מִין אַחֵר אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה; אֲבָל פָּחוֹת מִכָּן, לֹא יִגְּעוּ בָּהּ.

יזוְחוֹזְרִין שְׁלוּחֵי בֵּית דִּין בְּחֻלּוֹ שֶׁל מּוֹעֵד הַפֶּסַח לִרְאוֹת הָאָפִיל שֶׁיָּצָא. וְכִלְאַיִם שֶׁהֵנֵצוּ - אֵין מַמְתִּינִים לָהֶן, אֶלָא יוֹצְאִין עֲלֵיהֶן מִיָּד; וּמַפְקִירִין אֶת כָּל הַשָּׂדֶה, אִם יֵשׁ בָּהּ אֶחָד מֵעֶשְּׂרִים וְאַרְבָּעָה.

רמב"ם: פרק אחד

כלאיים - פרק ב

כלאיים - פרק ב