רמב"ם: פרק אחד

מֵעִיד קָרוֹב עַל כְּתַב קְרוֹבוֹ. כֵּיצַד. שְׁטָר שֶׁעֵדָיו רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן וּמֵתוּ אוֹ שֶׁהָלְכוּ לִמְדִינַת הַיָּם וּבָא בְּנוֹ שֶׁל רְאוּבֵן וְאָמַר זֶה כְּתַב יָדוֹ שֶׁל אָבִי וּבָא בְּנוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן וְאָמַר זֶה כְּתַב יָדוֹ שֶׁל אָבִי הֲרֵי אֵלּוּ כִּשְׁנֵי עֵדִים כְּשֵׁרִים שֶׁאֵינָן קְרוֹבִים וְאִם יִצְטָרֵף עִמָּהֶם שְׁלִישִׁי וְהֵעִיד עַל כְּתַב יָדָן שֶׁל שְׁנֵיהֶם הֲרֵי נִתְקַיֵּם הַשְּׁטָר:

וְאֵלּוּ מִדְּבָרִים שֶׁנֶּאֱמָנִים הַגְּדוֹלִים לְהָעִיד בְּגָדְלָם מַה שֶּׁרָאוּ בְּקָטְנָם. נֶאֱמָן אָדָם לוֹמַר כְּשֶׁהוּא גָּדוֹל זֶהוּ כְּתַב יָדוֹ שֶׁל אָבִי זֶהוּ כְּתַב יָדוֹ שֶׁל רַבִּי זֶהוּ כְּתַב יָדוֹ שֶׁל אָחִי שֶׁהָיִיתִי מַכִּיר בִּכְתַב יָדָם כְּשֶׁהָיִיתִי קָטָן. וְהוּא שֶׁיִּצְטָרֵף עִמּוֹ אַחֵר שֶׁמַּכִּיר כְּתַב יָדָן כְּשֶׁהוּא גָּדוֹל:

שְׁטָר שֶׁעֵדָיו רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן וּבָאוּ שְׁנַיִם וְהֵעִידוּ שֶׁזֶּה כְּתַב יָדוֹ שֶׁל רְאוּבֵן וְזֶה כְּתַב יָדוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן נִתְקַיֵּם הַשְּׁטָר. אֲבָל אִם הֵעִיד זֶה עַל כְּתַב יָדוֹ [שֶׁל] רְאוּבֵן וְהַשֵּׁנִי הֵעִיד עַל כְּתַב יָדוֹ [שֶׁל] שִׁמְעוֹן לֹא נִתְקַיֵּם הַשְּׁטָר לְפִי שֶׁצָּרִיךְ שְׁנֵי עֵדִים עַל כְּתַב [כָּל] יַד אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם. וְאִם יֵשׁ שְׁלִישִׁי מֵעִיד עַל כְּתַב רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן כְּאֶחָד נִתְקַיֵּם:

אָמַר הָרִאשׁוֹן זֶה כְּתַב יָדִי וְהֵעִיד הוּא וְאַחֵר עַל כְּתַב יְדֵי הַשֵּׁנִי לֹא נִתְקַיֵּם לְפִי שֶׁנִּמְצָא שְׁלֹשֶׁת רִבְעֵי הַמָּמוֹן שֶׁבַּשְּׁטָר תָּלוּי בְּעֵדוּת הָאֶחָד. וְכֵן אִם הֵעִיד אָחִיו אוֹ בְּנוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן עִם אַחֵר עַל כְּתַב יְדֵי הַשֵּׁנִי לֹא נִתְקַיֵּם שֶׁהֲרֵי שְׁלֹשֶׁת רִבְעֵי הַמָּמוֹן תָּלוּי בְּעֵדוּת הַקְּרוֹבִים:

שְׁנַיִם שֶׁחֲתוּמִין עַל הַשְּׁטָר וּמֵת אֶחָד מֵהֶן צָרִיךְ שְׁנֵי עֵדִים לְהָעִיד עַל כְּתַב יָדוֹ שֶׁל מֵת וְאִם לֹא נִמְצָא אֶלָּא עֵד אֶחָד עִם זֶה הָעֵד הַחַי כּוֹתֵב חֲתִימַת יָדוֹ בִּפְנֵי עֵדִים אֲפִלּוּ עַל הַחֶרֶס וּמַשְׁלִיכוֹ בְּבֵית דִּין עַד שֶׁתֻּחְזַק כְּתַב יָדוֹ בְּבֵית דִּין וְלֹא יִהְיֶה צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁזֶּה כְּתַב יָדוֹ וְיָעִיד הוּא וְאַחֵר עַל כְּתַב יְדֵי הַמֵּת וְיִתְקַיֵּם כְּתַב יָדוֹ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו:

שְׁלֹשָׁה שֶׁיָּשְׁבוּ לְקַיֵּם אֶת הַשְּׁטָר שְׁנַיִם מֵהֶן מַכִּירִין חֲתִימַת יְדֵי עֵדִים וְאֶחָד אֵינוֹ מַכִּיר. עַד שֶׁלֹּא חָתְמוּ מְעִידִין בְּפָנָיו וְחוֹתֵם. שֶׁהָעֵדִים נַעֲשִׂים דַּיָּנִים בְּדָבָר שֶׁהוּא מִדִּבְרֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. אֲבָל אַחַר שֶׁחָתְמוּ אֵין מְעִידִין בְּפָנָיו וְחוֹתֵם [שֶׁהֲרֵי בְּעֵת שֶׁחָתְמוּ לֹא הָיוּ מַכִּירִין אֶלָּא הַשְּׁנַיִם] וְאֵין מְקַיְּמִין אֶלָּא עַד שֶׁיִּהְיוּ שְׁלָשְׁתָּן מַכִּירִין אוֹ יָעִידוּ הָעֵדִים עַל הַכְּתָב בִּפְנֵי כָּל אֶחָד וְאֶחָד:

שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ חֲתוּמִין עַל הַשְּׁטָר וּמֵתוּ וּבָאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ כְּתַב יָדָן הוּא זֶה אֲבָל אֲנוּסִים הָיוּ קְטַנִּים הָיוּ פְּסוּלֵי עֵדוּת הָיוּ. אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ שָׁם עֵדִים אֲחֵרִים שֶׁזֶּה כְּתַב יָדָן אוֹ שֶׁהָיָה כְּתַב יָדָן יוֹצֵא מִשְּׁטָר אַחֵר שֶׁקָּרָא עָלָיו עַרְעָר וְהֻחְזַק בְּבֵית דִּין הֲרֵי זֶה לֹא נִתְקַיֵּם. אֶלָּא מְעִידִין הַשְּׁנַיִם שֶּׁבַּשְּׁטָר כְּנֶגֶד הַשְּׁנַיִם שֶׁהֵעִידוּ עֲלֵיהֶן שֶׁהֵן פְּסוּלִין וְאֵין גּוֹבִין בּוֹ כְּלוּם: