רמב"ם: פרק אחד

איֵשׁ טֻמְאוֹת מִן הַמֵּת שֶׁאֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶן, וְלֹא סוֹתֵר אֶת הַקּוֹדְמִין, וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּטְּמָּא בָּהֶן טֻמְאַת שִׁבְעָה.

לְפִי שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בּוֹ 'וְכִי יִטְּמָּא לְנֶפֶשׁ', אֶלָא "וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו" (במדבר ו, ט) - עַד שֶׁיִטְּמָּא בְּטֻמְאוֹת שֶׁהֵן מֵעַצְמוֹ שֶׁל מֵּת, וְאַחַר כָּךְ יָבִיא קָרְבְּנוֹת טֻמְאָה וִיגַלַּח תִגְלַחַת טֻמְאָה, וְיִפְּלוּ כָּל הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים.

בוְאֵלּוּ טֻמְאוֹת מִן הַמֵּת שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶן: עַל הַנֵּפֶל, וְאַפִלּוּ לֹא נִתְקַשְּׁרוּ אֵבָרָיו בְּגִידִין; וְעַל כַּזַּיִת מִבְּשַׂר הַמֵּת; וְעַל כַּזַּיִת נֶצֶל; וְעַל עֲצָמוֹת שֶׁהֵן רֹב מִנְיַן הָעֲצָמוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶן רֹבַע הַקַּב; וְעַל עֲצָמוֹת שֶׁהֵן רֹב בִּנְיָנוֹ שֶׁל מֵּת, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶן רֹבַע הַקַּב; וְעַל חֲצִי קַב עֲצָמוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶן לֹא רֹב בִּנְיָנוֹ וְלֹא רֹב מִנְיָנוֹ - וְכָל הָעֲצָמוֹת יִהְיוּ מִשֶּׁל מֵת אֶחָד, לֹא מִשְּׁנֵי מֵתִים; וְעַל הַשִּׁדְרָה הַבָּאָה מִמֵּת אֶחָד; וְעַל הַגֻּלְגֹּלֶת שֶׁל מֵת אֶחָד; וְעַל אֵבֶר מִן הַמֵּת הַבָּא מִמֵּת אֶחָד; וְעַל אֵבֶר מִן הַחַי מֵאָדָם אֶחָד - שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן בָּשָׂר הָרָאוּי לַעֲלוֹת בּוֹ אֲרוּכָה בַּחַי; וְעַל חֲצִי לוֹג דָּם הַבָּא מִמֵּת אֶחָד; וְעַל מְלוֹא חָפְנַיִם רְקַב הַמֵּת.

אֵיזֶה הוּא נֶצֶל? זֶה בְּשַׂר הַמֵּת שֶׁנִּמּוֹחַ וְנַעֲשָׂה לֵחָה סְרוּחָה.

גוְאֵין רְקַב הַמֵּת מְטַמֵּא עַד שֶׁיִּקָּבֵר עָרֹם בְּאָרוֹן שֶׁל שַׁיִשׁ וְיִהְיֶה כֻּלּוֹ שָׁלֵם.

חָסֵר מִמֶּנּוּ אֵבֶר, אוֹ שֶׁנִּקְבַּר בִּכְסוּתוֹ, אוֹ בְּאָרוֹן שֶׁל עֵץ אוֹ שֶׁל מַתֶּכֶת - אֵין לוֹ רֶקֶב.

וְלֹא אָמְרוּ רֶקֶב אֶלָא לְמֵת בִּלְבָד, לְהוֹצִיא הָרוּג - שֶׁהֲרֵי חָסֵר דָּמוֹ.

דקָבְרוּ שְׁנֵי מֵתִים כְּאֶחָד, אוֹ שֶׁגָּזְזוּ שְׂעָרוֹ אוֹ צִפָּרְנָיו וּקְבָרוּם עִמּוֹ, אוֹ אִשָּׁה עֻבָּרָה שֶׁמֵּתָה וְנִקְבְּרָה וְעֻבְרָהּ בְּמֵעֶיהָ - אֵין הָרֶקֶב שֶׁלָּהֶם מְטַמֵּא. וְכֵן אִם טָחַן הַמֵּת עַד שֶׁנַּעֲשָׂה רֶקֶב, אֵינוֹ מְטַמֵּא - עַד שֶׁיַּרְקִיב מֵאֵלָיו.

טָחַן אֶת הַמֵּת, וְהִנִּיחַ עֲפָרוֹ עַד שֶׁהִרְקִיב כֻּלּוֹ, אוֹ שֶׁהִרְקִיב כִּשֶׁהוּא חַי, וּמֵת וְהִרְקִיב הַכֹּל - הֲרֵי זֶה סָפֵק; וְאִם נִטְּמָּא לְרֶקֶב זֶה, הֲרֵי הוּא סְפֵק טָמֵא.

וְכֵן אִם נִטְּמָּא בְּרֹבַע עֲצָמוֹת הַבָּאוֹת מִשִּׁדְּרָה, אוֹ מִן הַגֻּלְגֹּלֶת בְּאָהֳלָן - הֲרֵי זֶה סְפֵק טָמֵא.

הכָּל אֵלּוּ הַשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה טֻמְאוֹת שֶׁמָּנִינוּ: אִם נָגַע נָזִיר בְּאַחַת מֵהֶן, אוֹ נְשָׂאָהּ, אוֹ הֶאֱהִיל הַנָּזִיר עָלֶיהָ, אוֹ הֶאֱהִילָה הַטֻּמְאָה עַל הַנָּזִיר, אוֹ הָיָה הַנָּזִיר וְאַחַת מִן הַטֻּמְאוֹת הָאֵלּוּ בְּאֹהֶל אֶחָד - הֲרֵי זֶה מְגַלֵּחַ תִגְלַחַת טֻמְאָה, וּמֵבִיא קָרְבָּן טֻמְאָה, וְסוֹתֵר אֶת הַכֹּל.

חוּץ מִן הָרֶקֶב, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בַּמַּגָּע - שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּגַּע בְּכֻלּוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ גּוּף אֶחָד.

אֲבָל אִם נְשָׂאוֹ אוֹ נִטְּמָּא בְּאָהֳלוֹ - מְגַלֵּחַ.

ווְכֵן נָזִיר שֶׁנָּגַע בְּעֶצֶם הַמֵּת, אַפִלּוּ עֶצֶם כִּשְּׂעוֹרָה, אוֹ נְשָׂאוֹ - הֲרֵי זֶה מְגַלֵּחַ עָלָיו, וּמֵבִיא קָרְבְּנוֹת טֻמְאָה, וְסוֹתֵר אֶת הַקּוֹדְמִין.

וְאֵין עֶצֶם כִּשְּׂעוֹרָה מְטַמֵּא בָּאֹהֶל.

אֲבָל אִם נִטְּמָּא בְּגוּשׁ אֶרֶץ הָעַמִּים אוֹ בְּשָׂדֶה שֶׁנֶּחְרַשׁ קֶבֶר בְּתוֹכָהּ שֶׁהֵן מְטַמְּאִין בַּמַּגָּע וּבַמַּשָּׂא, אוֹ שֶׁהֶאֱהִיל עָלָיו וְעַל אַחַת מִן הַשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה הַשָּׂרִיגִים הַיּוֹצְאִים מִן הָאִילָנוֹת, אוֹ הַפְּרָעוֹת הַיּוֹצְאוֹת מִן הַגָּדֵר, אוֹ מִטָּה אוֹ גָּמָל וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, אוֹ שֶׁנִּטְּמָּא בְּאֹהֶל רֹבַע עֲצָמוֹת שֶׁאֵין בָּהֶן לֹא רֹב בִּנְיָן וְלֹא רֹב מִנְיָן, אוֹ שֶׁנִּטְּמָּא בִּרְבִיעִית דָּם מִן הַמֵּת שֶׁהִיא מְטַמֵּא בַּמַּגָּע וּבַמַּשָּׂא וּבָאֹהֶל, אוֹ שֶׁנִּטְּמָּא בַּגּוֹלָל אוֹ בַּדֹּפֶק שֶׁהֵן מְטַמְּאִין בַּמַּגָּע וּבָאֹהֶל, אוֹ שֶׁנִּטְּמָּא בְּאֵבֶר מִן הַחַי אוֹ בְּאֵבֶר מִן הַמֵּת שֶׁאֵין עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי - הֲרֵי זֶה אֵינוֹ סוֹתֵר.

זאַף עַל פִּי שֶׁבְּכָל אֵלּוּ הוּא טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה, וּמַזֶּה בִּשְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי - אֵינוֹ מְגַלֵּחַ תִגְלַחַת טֻמְאָה, וְלֹא מֵבִיא קָרְבָּנוֹת, וְלֹא סוֹתֵר אֶת הַקּוֹדְמִין.

אֲבָל כָּל יְמֵי הַטֻּמְאָה אֵין עוֹלִין לוֹ מִן מִנְיָן יְמֵי נְזִירוּתוֹ.

חנָגַע בְּאֹהֶל הַמֵּת אוֹ בַּכֵּלִים הַנּוֹגְעִים בַּמֵּת - אֵינוֹ מַזֶּה בִּשְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁזֶּה דִּין הַמְּיֻחָד בַּנָּזִיר.

אֲבָל כָּל אָדָם שֶׁנִּטְּמָּא בַּכֵּלִים טֻמְאַת שִׁבְעָה, יַזֶּה בִּשְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת טֻמְאַת מֵת.

וְכֵן יֵרָאֶה לִי, שֶׁזֶּה שֶׁאֵינוֹ מַזֶּה בִּשְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי אִם נָגַע בַּכֵּלִים, כְּדֵי שֶׁיַּעֲלוּ לוֹ יְמֵי טֻמְאָתוֹ בַּכֵּלִים מִמִּנְיַן יְמֵי נְזִירוּתוֹ.

טנָזִיר שֶׁנִּצְטָרַע וְהֻחְלַט - כָּל יְמֵי חָלְטוֹ וְשִׁבְעַת יְמֵי סָפְרוֹ שֶׁסּוֹפֵר אַחַר שֶׁיִּטְהַר מִצָּרַעְתּוֹ בֵּין תִגְלַחַת רִאשׁוֹנָה לַשְּׁנִיָּה, אֵין עוֹלִין לוֹ מִיְּמֵי נְזִירוּתוֹ.

אֲבָל יְמֵי הֶסְגֵּר, עוֹלִין לוֹ.

וְכֵן אִם זָב בְּשָׂרוֹ, בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה - כָּל יְמֵי זִיבָתָן עוֹלִין לָהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן טְמֵאִין. וְדָבָר זֶה הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי הוּא.

יאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, שֶׁאִם נִטְּמָּא הַנָּזִיר בִּשְׁאָר טֻמְאוֹת - שֶׁיְּמֵי טֻמְאָתוֹ עוֹלִין לוֹ, וְאֵינוֹ סוֹתֵר כְּלוּם.

נִטְּמָּא בְּמֵת בְּתוֹךְ יְמֵי צָרַעְתּוֹ - סוֹתֵר אֶת כָּל הַקּוֹדְמִין, שֶׁהֲרֵי בִּנְזִירוּתוֹ הוּא עוֹמֵד, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא טָמֵא.

יאהַנָּזִיר מֻתָּר בְּטֻמְאַת מֵת מִצְוָה וּבְתִגְלַחַת מִצְוָה, וְאָסוּר בְּיֵין מִצְוָה, כְּיֵין הָרְשׁוּת.

כֵּיצַד? מִי שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁיִּשְׁתֶּה הַיּוֹם יַיִן, שֶׁהֲרֵי מִצְוָה עָלָיו לִשְׁתּוֹת, וְאַחַר כָּךְ נָדַר בְּנָזִיר - חָלָה נְזִירוּת עַל הַשְּׁבוּעָה, וְאָסוּר בַּיַּיִן.

וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁהוּא אָסוּר בְּיֵין קִדּוּשׁ וְהַבְדָּלָה, שֶׁאֵינוֹ אֶלָא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.

יבוְכֵיצַד הוּא מֻתָּר בְּטֻמְאַת מֵת מִצְוָה? הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּפָגַע בְּמֵת שֶׁאֵין שָׁם מִי שֶׁיִּקְבְּרֶנּוּ - הֲרֵי זֶה מִטַּמֵּא לוֹ וְקוֹבְרוֹ. וּדְבָרִים אֵלּוּ דִּבְרֵי קַבָּלָה הֵן.

יגנָזִיר וְכוֹהֵן שֶׁפָּגְעוּ בְּמֵת מִצְוָה - יִטַּמָּא נָזִיר, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא סוֹתֵר יָמִים הָרִאשׁוֹנִים וּמֵבִיא קָרְבָּן טֻמְאָה, וְאַל יִטַּמָּא כּוֹהֵן; שֶׁזֶּה קְדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת שָׁעָה - וְאַפִלּוּ הָיָה נְזִיר עוֹלָם, וְהַכּוֹהֵן קְדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם.

ידפָּגְעוּ בּוֹ שְׁנֵי נְזִירִים, אֶחָד נָזִיר שְׁלוֹשִׁים יוֹם וְאֶחָד נָזִיר מֵאָה יוֹם - יִטַּמָּא נְזִיר שְׁלוֹשִׁים יוֹם. הָיָה אֶחָד נְזִיר עוֹלָם וְהַשֵּׁנִי נָזִיר לִזְמַן קָצוּב - יִטַּמָּא הַנָּזִיר לִזְמַן קָצוּב; שֶׁנְּזִיר עוֹלָם קְדֻשָּׁתוֹ חֲמוּרָה מִזֶּה.

טווְכֵיצַד הוּא מֻתָּר בְּתִגְלַחַת מִצְוָה? נָזִיר שֶׁנִּצְטָרַע וְנִרְפָּא מִצָּרַעְתּוֹ בְּתוֹךְ יְמֵי נְזִירוּת, הֲרֵי זֶה מְגַלֵּחַ כָּל שְׂעָרוֹ.

שֶׁהֲרֵי תַּגְלָחָתוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר בַּמְּצֹרָע "וְגִלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ..." (ויקרא יד, ח), וְכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה - אִם יָכוֹל אַתָּה לְקַיֵּם אֶת שְׁנֵיהֶם, מוּטָב; וְאִם לָאו, יָבוֹא עֲשֵׂה וְיִדְחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה.

וַהֲלוֹא נָזִיר שֶׁגִּלַּח בִּימֵי נִזְרוֹ עוֹבֵר עַל לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר "קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ" (במדבר ו, ה) - וּבְכָל מָקוֹם אֵין עֲשֵׂה דּוֹחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה שֶׁכְּמוֹתוֹ, וְלָמָּה דּוֹחֶה עֲשֵׂה שֶׁל תִגְלַחַת הַנֶּגַע לִנְזִירוּתוֹ? מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר נִטְּמָּא הַנָּזִיר בַּצָּרַעַת, וִימֵי חָלְטוֹ אֵין עוֹלִין לוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וַהֲרֵי אֵינוֹ קָדוֹשׁ בָּהֶן, וּבָטֵל הָעֲשֵׂה מֵאֵלָיו, וְלֹא נִשְׁאַר אֶלָא לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁהוּא "תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ" (במדבר ו, ה), וּלְפִיכָךְ בָּא עֲשֵׂה שֶׁל תִגְלַחַת הַצָּרַעַת וְדָחָה אוֹתוֹ.

רמב"ם: פרק אחד

נזירות - פרק ז

נזירות - פרק ז