רמב"ם: פרק אחד

ארְאוּבֵן שֶׁאָמַר לְשִׁמְעוֹן 'הֲרֵינִי עָלֶיךָ חֵרֶם', אוֹ 'הֲרֵי אַתָּה אָסוּר בַּהֲנָיָתִי' - נֶאֱסַר עַל שִׁמְעוֹן שֶׁיֵּהָנֶה בִּרְאוּבֵן.

וְאִם עָבַר וְנֶהֱנָה - אֵינוֹ לוֹקֶה, שֶׁהֲרֵי לֹא אָמַר שִׁמְעוֹן כְּלוּם.

וּמֻתָּר לִרְאוּבֵן לֵהָנוֹת בְּשִׁמְעוֹן, שֶׁהֲרֵי לֹא אָסַר עַצְמוֹ בַּהֲנָיָתוֹ.

באָמַר לְשִׁמְעוֹן 'הֲרֵי אַתָּה עָלַי חֵרֶם', אוֹ 'הֲרֵינִי אָסוּר בַּהֲנָיָתְךָ' - הֲרֵי נֶאֱסַר רְאוּבֵן מִלֵּהָנוֹת בְּשִׁמְעוֹן. וְאִם נֶהֱנָה - לוֹקֶה, שֶׁהֲרֵי חִלֵּל דְּבָרוֹ. ְשִׁמְעוֹן מֻתָּר בַּהֲנָיַת רְאוּבֵן.

אָמַר לוֹ 'הֲרֵינִי עָלֶיךָ חֵרֶם וְאַתָּה עָלַי', אוֹ 'הֲרֵינִי אָסוּר בַּהֲנָיָתְךָ וְאַתָּה אָסוּר בַּהֲנָיָתִי' - שְׁנֵיהֶם אֲסוּרִין זֶה בָּזֶה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

גרְאוּבֵן שֶׁאָמַר לְשִׁמְעוֹן 'הֲרֵי פֵּרוֹת פְּלוֹנִי אֲסוּרִין עָלֶיךָ', אוֹ 'הֲרֵי אַתָּה אָסוּר בַּהֲנָיַת פְּלוֹנִי' - אֵין זֶה כְּלוּם; שֶׁאֵין אָדָם אוֹסֵר חֲבֵרוֹ בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, אֶלָא אִם כֵּן עָנָה שִׁמְעוֹן 'אָמֵן', כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

דהָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ 'כִּכָּרִי זוֹ אֲסוּרָה עָלֶיךָ' - אַף עַל פִּי שֶׁנְּתָנָהּ לוֹ בְּמַתָּנָה, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עָלָיו.

מֵת וְנָפְלָה לוֹ בִּירֻשָּׁה, אוֹ שֶׁנְּתָנָהּ לוֹ אַחֵר בְּמַתָּנָה - הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת; שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ אֶלָא 'כִּכָּרִי', וַהֲרֵי אֵינָהּ עַתָּה שֶׁלּוֹ.

האָמַר לוֹ 'פֵּרוֹת אֵלּוּ אֲסוּרִין עָלֶיךָ', וְלֹא אָמַר 'פֵּרוֹתַי', אַף עַל פִּי שֶׁמְּכָרָן אוֹ שֶׁמֵּת וְנָפְלוּ לְאַחֵר - הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין עָלָיו.

שֶׁהָאוֹסֵר דָּבָר שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ עַל חֲבֵרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁיָּצָא מֵרְשׁוּתוֹ, הֲרֵי הוּא בְּאִסּוּרוֹ עוֹמֵד, אֶלָא אִם כֵּן אָמַר 'נְכָסַי' אוֹ 'פֵּרוֹתַי' אוֹ 'בֵּיתִי' וְכַיּוֹצֵא בִּלְשׁוֹנוֹת אֵלּוּ, שֶׁהֲרֵי לֹא אֲסָרָן אֶלָא כָּל זְמַן שֶׁהֵן בִּרְשׁוּתוֹ.

והָאוֹמֵר לִבְנוֹ 'הֲרֵי אַתָּה אָסוּר בַּהֲנָיָתִי', אוֹ שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֵהָנֶה בּוֹ - אִם מֵת, יִירָשֶׁנּוּ; שֶׁזֶּה כְּאוֹמֵר 'נְכָסַי עָלֶיךָ אֲסוּרִין'.

אָסַר הֲנָיָתוֹ עָלָיו, וּפֵרַשׁ 'בֵּין בְּחַיַּי בֵּין בְּמוֹתִי' - אִם מֵת, לֹא יִירָשֶׁנּוּ; שֶׁזֶּה כְּמִי שֶׁאָמַר לוֹ 'נְכָסִים אֵלּוּ עָלֶיךָ אֲסוּרִין'.

זאָסַר בְּנוֹ בַּהֲנָיָתוֹ, וְאָמַר 'וְאִם הָיָה בֶּן בְּנִי זֶה תַּלְמִיד חָכָם, יִקְנֶה בְּנִי זֶה נְכָסַי, כְּדֵי לְהַקְנוֹתָן לִבְנוֹ' - הֲרֵי זֶה מֻתָּר.

וְיִהְיֶה הַבֵּן אָסוּר בְּנִכְסֵי הָאָב, וּבֶן הַבֵּן מֻתָּר בָּהֶן, אִם יִהְיֶה תַּלְמִיד חָכָם כְּמוֹ שֶׁהִתְנָה.

חזֶה הַבֵּן הָאָסוּר בִּירֻשַּׁת אָבִיו, אִם נָתַן יְרֻשַּׁת אָבִיו לְאָחִיו אוֹ לְבָנָיו - הֲרֵי זֶה מֻתָּר.

וְכֵן אִם פְּרָעָהּ בְּחוֹבוֹ, אוֹ בִּכְתֻבַּת אִשְׁתּוֹ.

וְצָרִיךְ לְהוֹדִיעָן שֶׁאֵלּוּ נִכְסֵי אָבִי שֶׁאֲסָרָן עָלַי; שֶׁהַנִּשְׁבָּע שֶׁלֹּא יֵהָנֶה בּוֹ חֲבֵרוֹ מֻתָּר לוֹ לִפְרֹעַ אֶת חוֹבוֹ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.

טמִי שֶׁנֶּאֱסַר עָלָיו מִין מִמִּינֵי מַאֲכָל, בֵּין בְּנֶדֶר בֵּין בִּשְׁבוּעָה, וְנִתְבַּשֵּׁל עִם מִינִים אֲחֵרִים, אוֹ נִתְעָרֵב עִמָּהֶן - הֲרֵי זֶה מֻתָּר בַּמִּינִים הַמֻּתָּרִין, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן טַעַם הַמִּין הָאָסוּר.

וְאִם נֶאֱסַר בְּפֵרוֹת אֵלּוּ, וְנִתְעָרְבוּ בַּאֲחֵרִים: אִם יֵשׁ בָּהֶן טַעַם דָּבָר הָאָסוּר, אֲסוּרִין; וְאִם לָאו, מֻתָּרִין.

יכֵּיצַד? נֶאֱסַר בְּבָשָׂר אוֹ בְּיַיִן - הֲרֵי זֶה מֻתָּר לֶאֱכֹל מָרָק וִירָקוֹת שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ עִם הַבָּשָׂר וְעִם הַיַּיִן, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן טַעַם הַבָּשָׂר אוֹ טַעַם הַיַּיִן, וְאֵינוֹ אָסוּר אֶלָא בַּאֲכִילַת בָּשָׂר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אוֹ לִשְׁתּוֹת יַיִן בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

יאנֶאֱסַר בְּבָשָׂר זֶה אוֹ בְּיַיִן זֶה, וְנִתְבַּשֵּׁל עִם הַיָּרָק: אִם יֵשׁ בַּיְּרָקוֹת טַעַם הַבָּשָׂר אוֹ טַעַם הַיַּיִן, אֲסוּרִין; וְאִם לָאו, מֻתָּרִין. שֶׁזֶּה הַבָּשָׂר וְזֶה הַיַּיִן נַעֲשֶׂה כְּמוֹ בְּשַׂר נְבֵלוֹת וּשְׁקָצִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

לְפִיכָךְ הָאוֹמֵר 'בָּשָׂר זֶה אָסוּר עָלַי' - הֲרֵי זֶה אָסוּר בּוֹ, וּבַמָּרָק שֶׁלּוֹ, וּבַתְּבָלִין שֶׁבּוֹ.

יבנִתְעָרֵב יַיִן זֶה שֶׁאֲסָרוֹ עַל עַצְמוֹ בְּיַיִן אַחֵר, אַפִלּוּ טִפָּה בְּחָבִית - נֶאֱסַר הַכֹּל; מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְהִשָּׁאֵל עַל נִדְרוֹ, נַעֲשָׂה כְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין שֶׁאֵינוֹ בָּטֵל בְּמִינוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת.

יגהָאוֹמֵר 'פֵּרוֹת הָאֵלּוּ קָרְבָּן עָלַי', אוֹ 'קָרְבָּן הֵן לְפִי', אוֹ 'קָרְבָּן הֵן עַל פִּי' - הֲרֵי זֶה אָסוּר בְּחִלּוּפֵיהֶן, וּבְגִדּוּלֵיהֶן; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בַּמַּשְׁקִין הַיּוֹצְאִין מֵהֶן.

ידנָדַר אוֹ נִשְׁבַּע שֶׁאֵינִי אוֹכֵל אוֹתָן, אוֹ שֶׁאֵינִי טוֹעֵם אוֹתָן: אִם הָיָה דָּבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָּלֶה כְּשֶׁיִּזָּרַע כְּגוֹן חִטָּה וּשְׂעוֹרָה, הֲרֵי זֶה מֻתָּר בְּחִלּוּפֵיהֶן וּבְגִדּוּלֵיהֶן; וְאִם הָיָה דָּבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָּלֶה בָּאָרֶץ כְּשֶׁיִּזָּרַע, כְּגוֹן בְּצָלִים וְשׁוּמִים, אַפִלּוּ גִּדּוּלֵי גִּדּוּלִין אֲסוּרִין. וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, מַשְׁקִין הַיּוֹצְאִין מֵהֶן - סָפֵק; לְפִיכָךְ אִם שָׁתָה מֵהֶן, אֵינוֹ לוֹקֶה.

טווְכֵן הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ 'מַעֲשֵׂה יָדַיִךְ עָלַי קָרְבָּן' אוֹ 'קָרְבָּן הֵן לְפִי' אוֹ 'קָרְבָּן הֵן עַל פִּי' - אָסוּר בְּחִלּוּפֵיהֶן וּבְגִדּוּלֵיהֶן.

'שֶׁאֵינִי טוֹעֵם', 'שֶׁאֵינִי אוֹכֵל': אִם הָיוּ פֵרוֹת מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ דָּבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָּלֶה, מֻתָּר בְּחִלּוּפֵיהֶן וּבְגִדּוּלֵיהֶן; וְאִם הָיָה דָּבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָּלֶה, אַפִלּוּ גִּדּוּלֵי גִּדּוּלִין אֲסוּרִין.

וְלָמָּה לֹא יִבָּטֵל הָעִיקָר הָאָסוּר בַּגִּדּוּלִין שֶׁרַבּוּ עָלָיו? שֶׁהֲרֵי הֵן דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין, שֶׁאֵינוֹ בָּטֵל בְּרֹב, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

טזהָאוֹסֵר פֵּרוֹתָיו עַל חֲבֵרוֹ, בֵּין בְּנֶדֶר בֵּין בִּשְׁבוּעָה - הֲרֵי גִּדּוּלֵיהֶן וְחִלּוּפֵיהֶן סָפֵק.

לְפִיכָךְ חֲבֵרוֹ אָסוּר בִּגִדּוּלֵי פֵּרוֹת אֵלּוּ וּבְחִלּוּפֵיהֶן, וְאִם עָבַר וְנֶהֱנָה - נֶהֱנָה.

רמב"ם: פרק אחד

נדרים - פרק ה

נדרים - פרק ה