רמב"ם: פרק אחד

הִלְכוֹת נְדָרִים

יֵשׁ בִּכְלָלָן שָׁלוֹשׁ מִצְווֹת - שְׁתֵּי מִצְווֹת עֲשֵׂה, וְאַחַת מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, וְזֶה הוּא פְּרָטָן:

(א) שֶׁיִּשְׁמֹר מוֹצָא שְׂפָתָיו וְיַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁנָּדַר; (ב) שֶׁלֹּא יַחֵל דְּבָרוֹ; (ג) שֶׁיּוּפַר הַנֶּדֶר אוֹ הַשְּׁבוּעָה, וְזֶה הוּא דִּין הֲפֵר נְדָרִים הַמְּפֹרָשׁ בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב.

וּבֵאוּר מִצְווֹת אֵלּוּ בִּפְרָקִים אֵלּוּ.

אהַנֶּדֶר נֶחֶלָק לִשְׁתֵּי מַחְלוֹקוֹת: הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן הוּא שֶׁיֶּאֱסֹר אָדָם עַל עַצְמוֹ דְּבָרִים הַמֻּתָּרִים לוֹ, כְּגוֹן שֶׁיֹּאמַר 'פֵּרוֹת מְדִינָה פְּלוֹנִית אֲסוּרִין עָלַי שְׁלוֹשִׁים יוֹם' אוֹ 'לְעוֹלָם', אוֹ 'מִין פְּלוֹנִי מִפֵּרוֹת הָעוֹלָם' אוֹ 'פֵּרוֹת אֵלּוּ אֲסוּרִין עָלַי'. בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁיֶּאֱסֹר, הֲרֵי זֶה נֶאֱסָר בָּהֶן, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם שְׁבוּעָה כְּלָל, וְלֹא הַזְכָּרַת שֵׁם וְלֹא כִּנּוּי. וְעַל זֶה נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה "לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ" (במדבר ל, ג) - שֶׁיֶּאֱסֹר עַל עַצְמוֹ דְּבָרִים הַמֻּתָּרִים. וְכֵן אִם אָמַר 'הֲרֵי הֵן עָלַי אִסָּר', הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין. וְחֵלֶק זֶה הוּא שֶׁאֲנִי קוֹרֵא אוֹתוֹ 'נִדְרֵי אִסָּר'.

בוְהַחֵלֶק הַשֵּׁנִי הוּא שֶׁיְּחַיֵּב עַצְמוֹ בְּקָרְבָּן שֶׁאֵינוֹ חַיָּב בּוֹ, כְּגוֹן שֶׁיֹּאמַר 'הֲרֵי עָלַי לְהָבִיא עוֹלָה', אוֹ 'הֲרֵי עָלַי לְהָבִיא שְׁלָמִים' אוֹ 'מִנְחָה', אוֹ 'הֲרֵי בְּהֵמָה זוֹ עוֹלָה' אוֹ
'שְׁלָמִים'.

וְהָאוֹמֵר 'עָלַי', הוּא הַנִּקְרָא 'נֶדֶר'; וְהָאוֹמֵר 'הֲרֵי זוֹ', הוּא הַנִּקְרָא 'נְדָבָה'. וְהַנְּדָבָה וְהַנֶּדֶר מִמִּין אֶחָד הֵן, אֶלָא שֶׁהַנְּדָרִים חַיָּב בְּאַחְרָיוּתָן, וּנְדָבוֹת אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחְרָיוּתָן. וְעַל זֶה נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה "וּנְדָרֶיךָ אֲשֶׁר תִּדֹּר, וְנִדְבֹתֶיךָ..." (ראה דברים יב, יז). וְחֵלֶק זֶה הוּא שֶׁאֲנִי קוֹרֵא אוֹתוֹ 'נִדְרֵי הֶקְדֵּשׁ'.

גוְדִינֵי הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן וְעִנְיָנוֹ - הֵם שֶׁאָנוּ מְבָאֲרִים בַּהֲלָכוֹת אֵלּוּ; אֲבָל דִּינֵי נִדְרֵי הֶקְדֵּשׁ וּמִשְׁפְּטֵיהֶם - כֻּלָּם יִתְבָּאֲרוּ בִּמְקוֹמָם, בְּהִלְכוֹת מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת.

דמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל תּוֹרָה שֶׁיְּקַיֵּם אָדָם שְׁבוּעָתוֹ אוֹ נִדְרוֹ - בֵּין שֶׁהָיָה מִנִּדְרֵי אִסָּר, בֵּין שֶׁהָיָה מִנִּדְרֵי הֶקְדֵּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר "מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ" (דברים כג, כד), וְנֶאֱמַר "כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה" (במדבר ל, ג).

ההָאוֹסֵר עַל עַצְמוֹ מִין מִמִּינֵי מַאֲכָל, כְּגוֹן שֶׁאָמַר 'תְּאֵנִים אֲסוּרִין עָלָיו', אוֹ 'תְּאֵנִים שֶׁל מְדִינָה פְּלוֹנִית אֲסוּרִין עָלָיו', אוֹ 'תְּאֵנִים אֵלּוּ אֲסוּרִין עָלָיו', וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ, וְאָכַל מֵהֶן כָּל שֶׁהוּא - לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ" (במדבר ל, ג).

שֶׁאֵין לִנְדָרִים שִׁעוּר - שֶׁכָּל הַנּוֹדֵר מִדָּבָר, הֲרֵי זֶה כִּמְפָרֵשׁ כָּל שֶׁהוּא.

אָמַר 'אֲכִילָה מִפֵּרוֹת מְדִינָה פְּלוֹנִית אֲסוּרִין עָלַי', אוֹ 'אֲכִילָה מִפֵּרוֹת אֵלּוּ'- אֵינוֹ לוֹקֶה עַד שֶׁיֹּאכַל כַּזַּיִת.

ואָסַר עַל עַצְמוֹ אֲכִילָה מִן הַתְּאֵנִים וַאֲכִילָה מִן הָעֲנָבִים - בֵּין בְּנֶדֶר אֶחָד, בֵּין בִּשְׁנֵי נְדָרִים - הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפִין לְכַזַּיִת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

זהָאוֹמֵר 'פֵּרוֹת אֵלּוּ עָלַי קָרְבָּן', אוֹ שֶׁאָמַר 'הֲרֵי הֵן כְּקָרְבָּן', אוֹ שֶׁאָמַר לַחֲבֵרוֹ 'כָּל מַה שֶׁאֹכַל עִמְּךָ עָלַי קָרְבָּן' אוֹ 'כְּקָרְבָּן', אוֹ 'הֲרֵי הֵן עָלַי קָרְבָּן' - הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין עָלָיו. מִפְּנֵי שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּדֹּר אָדָם קָרְבָּן, וְיַעֲשֶׂה בְּהֵמָה שֶׁהָיְתָה חֹל קָרְבָּן, וְתֵאָסֵר.

חאֲבָל הָאוֹמֵר 'פֵּרוֹת אֵלּוּ עָלַי', אוֹ 'מִין פְּלוֹנִי עָלַי', אוֹ 'מַה שֶׁאֹכַל עִם פְּלוֹנִי עָלַי כִּבְשַׂר חֲזִיר' אוֹ 'כַּעֲבוֹדָה זָרָה' אוֹ 'כִּנְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת', וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ - הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין, וְאֵין כָּאן נֶדֶר; שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיַּעֲשֶׂה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בְּשַׂר חֲזִיר כִּבְשַׂר חֲזִיר.

טזֶה הַכְּלָל: כָּל הַמֵּשִׂים דְּבָרִים הַמֻּתָּרִים כִּדְבָרִים הָאֲסוּרִים - אִם אוֹתוֹ דָּבָר הָאָסוּר יָכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ בְּנֶדֶר, הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִים; וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ בְּנֶדֶר, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין.

יהַחַטָּאת וְהָאָשָׁם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן בָּאִין בְּנֶדֶר וּנְדָבָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ, אֶפְשָׁר לַנּוֹדֵר לְהָבִיא אוֹתָם מֵחֲמַת נִדְרוֹ. שֶׁהַנּוֹדֵר בְּנָזִיר - מֵבִיא חַטָּאת; וְאִם נִטְמָא - מֵבִיא אָשָׁם, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. לְפִיכָךְ, הָאוֹמֵר 'פֵּרוֹת אֵלּוּ עָלַי כְּחַטָּאת' אוֹ 'כְּאָשָׁם', אוֹ שֶׁאָמַר 'הֲרֵי הֵן חַטָּאת' אוֹ 'הֲרֵי הֵן אָשָׁם' - הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּאוֹמֵר 'הֲרֵי הֵן עוֹלָה' אוֹ 'שְׁלָמִים' אוֹ 'מִנְחָה' אוֹ 'תּוֹדָה', שֶׁהֵן אֲסוּרִין - שֶׁכָּל אֵלּוּ בָּאִין בְּנֶדֶר וּנְדָבָה.

יאאֲבָל הָאוֹמֵר 'פֵּרוֹת אֵלּוּ עָלַי כְּחַלַּת אַהֲרוֹן' אוֹ 'כִּתְרוּמָתוֹ' - הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין, שֶׁאֵין שָׁם דֶּרֶךְ לְהָבִיא אֵלּוּ בְּנֶדֶר וּנְדָבָה.

יבהָאוֹמֵר 'הֲרֵי הַפֵּרוֹת הָאֵלּוּ עָלַי כְּנוֹתָר', 'כְּפִגּוּל', 'כְּבָשָׂר טָמֵא שֶׁל קְדָשִׁים' - הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין, שֶׁהֲרֵי עֲשָׂאָן כִּבְשַׂר קָרְבָּן מִכָּל מָקוֹם.

יגהָאוֹמֵר 'הֲרֵי הֵן עָלַי כְּמַעְשַׂר בְּהֵמָה' - הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין, הוֹאִיל וּקְדֻשָּׁתָן בִּידֵי אָדָם. 'הֲרֵי הֵן עָלַי כִּבְכוֹר', הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין - שֶׁאֵין קְדֻשָּׁתָן בִּידֵי אָדָם, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַתְפִּיסוֹ בְּנֶדֶר, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "לֹא יַקְדִּישׁ אִישׁ אֹתוֹ" (ויקרא כז, כו).

ידאָמַר 'הֲרֵי הֵן עָלַי כְּחֶרְמֵי שָׁמַיִם' - הֲרֵי הֵן אֲסוּרִין, שֶׁחֶרְמֵי שָׁמַיִם לְבֶדֶק הַבַּיִת. 'הֲרֵי הֵן עָלַי כִּתְרוּמַת הַלִּשְׁכָּה', 'כַּתְּמִידִים', 'כַּדִּירִים', 'כָּעֵצִים', 'כָּאִשִּׁים', 'כַּמִּזְבֵּחַ' אוֹ 'כְּאֶחָד מִמְּשַׁמְּשֵׁי הַמִּזְבֵּחַ', כְּגוֹן שֶׁאָמַר 'הֲרֵי הֵן עָלַי כַּיָּעִים' אוֹ 'כַּמִּזְרָקוֹת' אוֹ 'כַּמִּזְלָגוֹת', וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, וְכֵן הָאוֹמֵר 'הֲרֵי הֵן עָלַי כַּהֵיכָל', 'כִּירוּשָׁלַיִם' - הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִזְכִּיר שֵׁם קָרְבָּן; שֶׁכָּל דְּבָרִים אֵלּוּ עִנְיָנָם כְּאוֹמֵר 'הֲרֵי הֵן עָלַי קָרְבָּן'.

טוהָיָה לְפָנָיו בְּשַׂר קֹדֶשׁ, אַפִלּוּ הָיָה בְּשַׂר שְׁלָמִים אַחַר זְרִיקַת דָּמִים שֶׁהוּא מֻתָּר לַזָּרִים, וְאָמַר 'הֲרֵי הֵן עָלַי כְּבָשָׂר זֶה' - הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין; שֶׁלֹּא הִתְפִּיס אֶלָא בְּעִיקָרוֹ, שֶׁהָיָה אָסוּר.

אֲבָל אִם הָיָה בְּשַׂר בְּכוֹר: אִם לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים, הֲרֵי זֶה אָסוּר; וְאִם לְאַחַר זְרִיקַת דָּמִים, הֲרֵי זֶה מֻתָּר.

טזיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁאַנְשֵׁיהֶם עִלְּגִים, וּמַפְסִידִין אֶת הַלָּשׁוֹן, וּמְכַנִּין עַל דָּבָר בְּדָבָר אַחֵר - הוֹלְכִין שָׁם אַחַר הַכִּנּוּי.

כֵּיצַד? כָּל כִּנּוּיֵי קָרְבָּן, כְּקָרְבָּן. הָאוֹמֵר 'הֲרֵי הֵן עָלַי קֹנָּם', 'קֹנָּח', 'קֹנָּז' - הֲרֵי אֵלּוּ כִּנּוּיִין לְקָרְבָּן. 'חֵרֶק', 'חֵרֶף', 'חֵרֶךְ' - הֲרֵי אֵלּוּ כִּנּוּיִין לְחֵרֶם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה הוֹלְכִין אַחַר לְשׁוֹן כְּלַל הָעָם, בְּאוֹתוֹ מָקוֹם וּבְאוֹתוֹ זְמַן.

יזוּכְשֵׁם שֶׁאוֹסֵר עַצְמוֹ בְּכִנּוּיִין - כָּךְ אִם הִקְדִּישׁ בְּכִנּוּיִין, הֲרֵי זֶה הֶקְדֵּשׁ. וְכִנּוּיֵי הַכִּנּוּיִין מֻתָּרִין, בֵּין בְּנִדְרֵי אִסָּר בֵּין בְּנִדְרֵי הֶקְדֵּשׁ.

יחהָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ 'כָּל מַה שֶׁאֹכַל עִמְּךָ לֹא יְהֵא חֻלִּין' אוֹ 'לֹא יְהֵא כָּשֵׁר' אוֹ 'לֹא יְהֵא דְּכֵי' אוֹ 'לֹא יְהֵא טָהוֹר' - הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁאָמַר לוֹ 'כָּל מַה שֶׁאֹכַל עִמְּךָ יִהְיֶה קָרְבָּן', שֶׁהוּא אָסוּר. וְכֵן אִם אָמַר לוֹ 'כָּל מַה שֶׁאֹכַל עִמְּךָ טָמֵא' אוֹ 'נוֹתָר' אוֹ 'פִּגּוּל' - הֲרֵי זֶה אָסוּר.

יטהָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ 'לֹא חֻלִּין לֹא אֹכַל לָךְ' - הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁאָמַר לוֹ 'מַה שֶׁאֹכַל לָךְ לֹא יִהְיֶה חֻלִּין, אֶלָא קָרְבָּן'.

וְכֵן אִם אָמַר 'הַקָּרְבָּן שֶׁאֹכַל לָךְ', 'קָרְבָּן שֶׁאֹכַל לָךְ', 'כְּקָרְבָּן שֶׁאֹכַל לָךְ' - הֲרֵי זֶה אָסוּר.

אֲבָל הָאוֹמֵר 'הַקָּרְבָּן לֹא אֹכַל לָךְ' אוֹ 'כְּקָרְבָּן לֹא אֹכַל לָךְ' אוֹ 'לְקָרְבָּן לֹא אֹכַל לָךְ' אוֹ 'קָרְבָּן לֹא אֹכַל לָךְ' אוֹ 'לֹא קָרְבָּן לֹא אֹכַל לָךְ' - כָּל אֵלּוּ מֻתָּרִין. שֶׁאֵין מַשְׁמַע דְּבָרִים אֵלּוּ אֶלָא שֶׁנִּשְׁבַּע בְּקָרְבָּן שֶׁלֹּא יֹאכַל לְזֶה, וְהַנִּשְׁבָּע בְּקָרְבָּן אֵינוֹ כְּלוּם. אוֹ שֶׁנָּדַר שֶׁלֹּא יֹאכַל לוֹ קָרְבָּן.

כ'חֻלִּין שֶׁאֹכַל לָךְ', 'הַחֻלִּין שֶׁאֹכַל לָךְ', 'כַּחֻלִּין שֶׁאֹכַל לָךְ', 'חֻלִּין שֶׁלֹּא אֹכַל לָךְ', 'הַחֻלִּין שֶׁלֹּא אֹכַל לָךְ', 'כַּחֻלִּין שֶׁלֹּא אֹכַל לָךְ' - הֲרֵי זֶה מֻתָּר.

כאאֲבָל הָאוֹמֵר 'לֹא טָמֵא שֶׁאֹכַל לָךְ', 'לֹא נוֹתָר שֶׁאֹכַל לָךְ', 'לֹא פִּגּוּל שֶׁאֹכַל לָךְ' - הֲרֵי זֶה אָסוּר. שֶׁמַּשְׁמָעוֹ: שֶׁדָּבָר שֶׁאֹכַל לָךְ הוּא שֶׁיִּהְיֶה פִּגּוּל אוֹ טָמֵא, לְפִיכָךְ לֹא אֹכַל לָךְ.

כב'כַּהֵיכָל שֶׁאֹכַל לָךְ', 'הֵיכָל שֶׁאֹכַל לָךְ', 'לֹא הֵיכָל שֶׁאֹכַל לָךְ' - אָסוּר. 'הֵיכָל שֶׁלֹּא אֹכַל לָךְ', 'כַּהֵיכָל שֶׁלֹּא אֹכַל לָךְ', 'לֹא הֵיכָל שֶׁלֹּא אֹכַל לָךְ' - מֻתָּר, שֶׁזֶּה כְּמִי שֶׁנִּשְׁבַּע בַּהֵיכָל שֶׁלֹּא יֹאכַל. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

כגהָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ 'מֻדָּר אֲנִי מִמְּךָ' - מַשְׁמַע דָּבָר זֶה שֶׁלֹּא יְדַבֵּר עִמּוֹ. 'מֻפְרָשׁ אֲנִי מִמְּךָ' - מַשְׁמַע דָּבָר זֶה שֶׁלֹּא יִשָּׂא וְיִתֵּן עִמּוֹ. 'מְרֻחָק אֲנִי מִמְּךָ' - מַשְׁמָעוֹ, שֶׁלֹּא יֵשֵׁב עִמּוֹ בְּאַרְבַּע אַמּוֹת. וְכֵן אִם אָמַר לוֹ 'מְנֻדֶּה אֲנִי לָךְ', אוֹ 'מְשַׁמַּתְּנָא אֲנִי מִמְּךָ'. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ 'מֻדָּר אֲנִי מִמְּךָ שֶׁלֹּא אֹכַל לָךְ', אוֹ 'מֻפְרָשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁלֹּא אֹכַל לָךְ', אוֹ 'מְרֻחָק אֲנִי מִמְּךָ שֶׁלֹּא אֹכַל לָךְ' - הֲרֵי זֶה אָסוּר לֶאֱכֹל לוֹ. וְאִם אָכַל כַּזַּיִת מִכָּל נְכָסָיו, לוֹקֶה מִשּׁוּם "לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ" (במדבר ל, ג).

כדאָמַר לוֹ 'מְנֻדֶּה אֲנִי לְךָ שֶׁלֹּא אֹכַל לָךְ' - אֵינוֹ אוֹכֵל לוֹ; וְאִם אָכַל, אֵינוֹ לוֹקֶה. אָמַר לוֹ 'נַדֵּינָא מִמְּךָ', הֲרֵי זֶה אָסוּר לֵהָנוֹת לוֹ.

כההָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ 'הֲרֵי עָלַי כְּנִדְרֵי רְשָׁעִים אִם אֹכַל לָךְ, שֶׁמִּנִּדְרֵיהֶם נָזִיר וְקָרְבָּן וּשְׁבוּעָה', וְאָכַל - חַיָּב בְּכֻלָּן. וְכֵן הָאוֹמֵר 'הֲרֵי עָלַי כְּנִדְבוֹת כְּשֵׁרִים, שֶׁמִּנִּדְבוֹתָם נָזִיר וְקָרְבָּן' - הֲרֵי זֶה חַיָּב.

כואָמַר 'הֲרֵי עָלַי כְּנִדְרֵי רְשָׁעִים' אוֹ 'כְּנִדְבוֹת כְּשֵׁרִים, שֶׁאֹכַל לָךְ' אוֹ 'אִם אֹכַל לָךְ' - הֲרֵי זֶה אָסוּר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פֵרֵשׁ.

אָמַר 'כְּנִדְרֵי כְּשֵׁרִים' - לֹא נִתְחַיֵּב כְּלוּם, שֶׁאֵין הַכְּשֵׁרִים נוֹדְרִים בְּדֶרֶךְ אִסּוּר וְכַעַס. אָמַר 'כְּנִדְרֵי רְשָׁעִים הֲרֵינִי', וְהָיָה נָזִיר עוֹבֵר לְפָנָיו - חַיָּב בִּנְזִירוּת. 'כְּנִדְרֵי רְשָׁעִים עָלַי', חַיָּב קָרְבָּן. 'כְּנִדְרֵי רְשָׁעִים שֶׁלֹּא אֹכַל מִמֶּנּוּ', חַיָּב בִּשְׁבוּעָה כְּנוֹדֵר.

כזהַנּוֹדֵר בַּתּוֹרָה, כְּגוֹן שֶׁאָמַר 'פֵּרוֹת אֵלּוּ עָלַי כְּזוֹ' - לֹא אָמַר כְּלוּם, וְאֵינוֹ צָרִיךְ שְׁאֵלָה לְחָכָם, אֶלָא אִם כֵּן הָיָה עַם הָאָרֶץ - כְּדֵי שֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ קַלּוּת רֹאשׁ בִּנְדָרִים.

כחנָדַר בְּמַה שֶׁכָּתוּב בָּהּ - הֲרֵי זֶה אָסוּר; שֶׁהֲרֵי כָּתוּב בָּהּ אִסָּר וְנֶדֶר. נְטָלָהּ בְּיָדוֹ, וְנָדַר בָּהּ - הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁנָּדַר בְּמַה שֶׁכָּתוּב בָּהּ.

כטהָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ 'נַשְׁכִּים וְנִשְׁנֶה פֶּרֶק' - עָלָיו לְהַשְׁכִּים וְלִשְׁנוֹת; שֶׁזֶּה כְּמוֹ נֶדֶר הוּא, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הוֹצִיאוֹ בִּלְשׁוֹן נֶדֶר.

להָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ 'הֲרֵי אַתְּ עָלַי כְּאִמִּי' אוֹ 'כַּאֲחוֹתִי' אוֹ 'כְּעָרְלָה' אוֹ 'כְּכִלְאֵי הַכֶּרֶם' - הֲרֵי זֶה כְּאוֹמֵר עַל הַפֵּרוֹת 'הֲרֵי אֵלּוּ כִּבְשַׂר חֲזִיר'; כְּשֵׁם שֶׁהוּא מֻתָּר לְאָכְלָן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, כָּךְ מֻתָּר בְּאִשְׁתּוֹ. אֲבָל אִם אָמַר לָהּ 'הֲרֵינִי מֻדָּר מִמָּךְ הֲנָאָה', אוֹ 'הֲנָאַת תַּשְׁמִישֵׁךְ אֲסוּרָה עָלַי' - הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.

רמב"ם: פרק אחד

נדרים - פרק א

נדרים - פרק א