רמב"ם: פרק אחד

אהָאוֹכֵל כַּזַּיִת חֵלֶב: בְּמֵזִיד, חַיָּב כָּרֵת; בְּשׁוֹגֵג, מֵבִיא חַטָּאת קְבוּעָה. וּבְפֵרוּשׁ בַּתּוֹרָה שֶׁאֵינוֹ חַיָּב אֶלָא עַל שְׁלוֹשָׁה מִינֵי בְּהֵמָה טְהוֹרָה בִּלְבָד, שֶׁנֶּאֱמַר "כָּל חֵלֶב שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז לֹא תֹאכֵלוּ" (ויקרא ז, כג). בֵּין שֶׁאָכַל מֵחֵלֶב שְׁחוּטָה, בֵּין שֶׁאָכַל מֵחֵלֶב נְבֵלָה וּטְרֵפָה שֶׁלָּהֶן. אֲבָל שְׁאָר בְּהֵמָה וְחַיָּה, בֵּין טְמֵאָה בֵּין טְהוֹרָה - חֶלְבָּהּ כִּבְשָׂרָהּ

וְכֵן נֵפֶל שֶׁל שְׁלוֹשָׁה מִינֵי בְּהֵמָה טְהוֹרָה, חֶלְבּוֹ כִּבְשָׂרוֹ; וְהָאוֹכֵל מֵחֶלְבּוֹ כַּזַּיִת, לוֹקֶה מִשּׁוּם אוֹכֵל נְבֵלָה.

בהָאוֹכֵל מֵחֵלֶב נְבֵלָה וּטְרֵפָה - חַיָּב מִשּׁוּם אוֹכֵל חֵלֶב, וּמִשּׁוּם אוֹכֶל נְבֵלָה וּטְרֵפָה. מִתּוֹךְ שֶׁנּוֹסַף הָאִסּוּר בִּבְשָׂרָהּ שֶׁהָיָה מֻתָּר, נוֹסַף עַל הַחֵלֶב, וּלְפִיכָךְ לוֹקֶה שְׁתַּיִם.

גהַשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה וּמָצָא בָּהּ שְׁלִיל - כָּל חֶלְבּוֹ מֻתָּר, וְאַפִלּוּ מְצָאוֹ חַי; מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּאֵבֶר מִמֶּנָּה. וְאִם שָׁלְמוּ לוֹ חֳדָשָׁיו, וּמְצָאוֹ חַי - אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִפְרִיס עַל הַקַּרְקַע, וְאֵינוֹ צָרִיךְ שְׁחִיטָה - חֶלְבּוֹ אָסוּר, וְחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת. וּמוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ כָּל הַחוּטִין וְהַקְּרוֹמוֹת הָאֲסוּרִין, כִּשְׁאָר הַבְּהֵמוֹת.

דהוֹשִׁיט יָדוֹ לִמְעֵי הַבְּהֵמָה, וְחָתַךְ מֵחֵלֶב הָעֻבָּר שֶׁכָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו, וְהוֹצִיאוֹ - הֲרֵי זֶה חַיָּב עָלָיו כְּאִלּוּ חֲתָכוֹ מֵחֵלֶב הָאֵם עַצְמָהּ, שֶׁהֶחֳדָשִׁים הֵן הַגּוֹרְמִין לְאִסּוּר הַחֵלֶב.

השְׁלוֹשָׁה חֲלָבִים הֵן, שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן כָּרֵת: חֵלֶב שֶׁעַל הַקֶּרֶב, וְשֶׁעַל שְׁתֵּי הַכְּלָיוֹת, וְשֶׁעַל הַכְּסָלִים. אֲבָל הָאַלְיָה, מֻתֶּרֶת בַּאֲכִילָה.

לֹא נִקְרֵאת חֵלֶב אֶלָא לְעִנְיַן קָרְבָּן בִּלְבָד, כְּמוֹ שֶׁנִּקְרְאוּ חֲלָבִים כְּלָיוֹת וְיוֹתֶרֶת הַכָּבֵד לְעִנְיַן קָרְבָּן. כְּמוֹ שָׁאַתָּה אוֹמֵר "חֵלֶב הָאָרֶץ" (בראשית מה, יח), וְ"חֵלֶב כִּלְיוֹת חִטָּה" (דברים לב, יד) - שֶׁהוּא טוּבָם. וּלְפִי שֶׁמְּרִימִין דְּבָרִים אֵלּוּ מִן הַקָּרְבָּן לִשְׂרֵפָה לַה', נִקְרְאוּ 'חֵלֶב', שֶׁאֵין שָׁם דָּבָר טוֹב אֶלָא הַמּוּרָם לַה'. וּלְכָּךְ נֶאֱמַר בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר "בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ" (במדבר יח, ל; במדבר יח, לב).

וחֵלֶב שֶׁעַל הַמֶּסֶס, וְשֶׁעַל בֵּית הַכּוֹסוֹת - הוּא הַחֵלֶב שֶׁעַל הַקֶּרֶב. וְחֵלֶב שֶׁבְּעִיקָרֵי הַיְּרֵכוֹת מִבִּפְנִים - חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת, וְהוּא הַחֵלֶב שֶׁעַל הַכְּסָלִים. וְיֵשׁ שָׁם חֵלֶב עַל הַקֵּבָה עָקוּם כְּמוֹ קֶשֶׁת, וְהוּא הָאָסוּר. וְחוּט מָשׁוּךְ כְּמוֹ יֶתֶר, וְהוּא מֻתָּר. חוּטִין שֶׁבַּחֵלֶב אֲסוּרִין, וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן כָּרֵת.

זחֵלֶב שֶׁהַבָּשָׂר חוֹפֶה אוֹתוֹ - מֻתָּר, שֶׁעַל הַכְּסָלִים אָסַר הַכָּתוּב, לֹא שֶׁבְּתוֹךְ הַכְּסָלִים.

וְכֵן חֵלֶב שֶׁעַל הַכְּלָיוֹת נֶאֱסַר, לֹא שֶׁבְּתוֹךְ הַכְּלָיוֹת. וְאַף עַל פִּי כֵן נוֹטֵל אָדָם לֹבֶן שֶׁבְּתוֹךְ הַכֻּלְיָא וְאַחַר כָּךְ אוֹכֵל אוֹתָהּ, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְחַטֵּט אַחֲרָיו.

חיֵשׁ כְּמוֹ שְׁתֵּי פְּתִילוֹת שֶׁל חֵלֶב בְּעִיקָרֵי הַמָּתְנַיִם, סָמוּךְ לְרֹאשׁ הַיָּרֵךְ. כְּשֶׁהַבְּהֵמָה חַיָה - חֵלֶב זֶה נִרְאֶה בַּמֵּעַיִם, וּכְשֶׁתָּמוּת - יִדְבַּק הַבָּשָׂר בַּבָּשָׂר וְיִתְכַּסֶּה חֵלֶב זֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה עַד שֶׁיִּתְפָּרֵק הַבָּשָׂר מִן הַבָּשָׂר. וְאַף עַל פִּי כֵן הֲרֵי זֶה אָסוּר, שֶׁאֵין זֶה חֵלֶב שֶׁהַבָּשָׂר חוֹפֶה אוֹתוֹ.

וְכָל מָקוֹם שֶׁתִּמְצָא בּוֹ הַחֵלֶב תַּחַת הַבָּשָׂר, וְהַבָּשָׂר מַקִּיף אוֹתוֹ מִכָּל סְבִיבָיו וְלֹא יֵרָאֶה עַד שֶׁיִּקָּרַע הַבָּשָׂר - הֲרֵי זֶה מֻתָּר.

טחֵלֶב הַלֵּב, וְחֵלֶב הַמֵּעַיִם וְהֵן הַדַּקִּין הַמְּלֻפָּפִין - כֻּלָּן מֻתָּרִין, וַהֲרֵי הֵן כַּשּׁוּמָן שֶׁהוּא מֻתָּר. חוּץ מֵרֹאשׁ הַמְּעִי הַסָּמוּךְ לַקֵּבָה, שֶׁהִיא תְּחִלַּת בְּנֵי מֵעַיִם - שֶׁצָּרִיךְ לִגְרֹד הַחֵלֶב שֶׁעָלָיו, וְזֶה הוּא חֵלֶב שֶׁעַל הַדַּקִּין שֶׁאָסוּר. וְיֵשׁ מִן הַגְּאוֹנִים שֶׁיֹּאמַר שֶׁרֹאשׁ הַמְּעִי הַזֶּה שֶׁצָּרִיךְ לְגָרְדוֹ, הוּא הַמְּעִי שֶׁיֵּצֵא בּוֹ הָרְאִי שֶׁהוּא סוֹף הַמֵּעַיִם.

ייֵשׁ בְּגוּף הַבְּהֵמָה חוּטִין וּקְרוֹמוֹת שֶׁהֵן אֲסוּרִין - מֵהֶן מִשּׁוּם חֵלֶב, וּמֵהֶן מִשּׁוּם דָּם. וְכָל חוּט אוֹ קְרוֹם שֶׁהוּא אָסוּר מִשּׁוּם "כָּל דָּם לֹא תֹאכֵלוּ" (ויקרא ג, יז; ויקרא ז, כו) - צָרִיךְ לְנָטְלוֹ, וְאַחַר כָּךְ יִמְלֹחַ וִיבַשֵּׁל הַבָּשָׂר כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.

וְאִם חֲתָכוֹ וּמְלָחוֹ, אֵינוֹ צָרִיךְ לְנָטְלוֹ. וְאִם לַצֳּלִי הוּא, אֵינוֹ צָרִיךְ לְנָטְלוֹ.

וְכָל חוּט אוֹ קְרוֹם שֶׁהוּא אָסוּר מִשּׁוּם "כָּל חֵלֶב" (ויקרא ג, יז; ויקרא ז, כג) - בֵּין לַצֳּלִי בֵּין לְבִשּׁוּל, צָרִיךְ לְנָטְלוֹ מִן הַבְּהֵמָה.

יאחֲמִשָּׁה חוּטִין יֵשׁ בַּכְּסָלִים: שְׁלוֹשָׁה מִן הַיָּמִין וּשְׁנַיִם מִן הַשְּׂמֹאל. הַשְּׁלוֹשָׁה שֶׁמִּן הַיָּמִין, מִתְפַּצֵּל כָּל אֶחָד מֵהֶם לִשְׁנַיִם שְׁנַיִם. וְהַשְּׁנַיִם שֶׁמִּן הַשְּׂמֹאל, מִתְפַּצְּלִין לִשְׁלוֹשָׁה שְׁלוֹשָׁה. וְכֻלָּן, מִשּׁוּם חֵלֶב.

וְחוּטֵי הַטְּחוֹל וְחוּטֵי הַכְּלָיוֹת, מִשּׁוּם חֵלֶב. וְכֵן קְרוֹם שֶׁעַל הַטְּחוֹל, וּקְרוֹם שֶׁעַל הַכְּסָלִים, וּקְרוֹם שֶׁעַל הַכְּלָיוֹת - אֲסוּרִין מִשּׁוּם חֵלֶב. וּקְרוֹם שֶׁעַל דַּד הַטְּחוֹל, חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת. וּשְׁאָר הַקְּרוֹם אָסוּר, וְאֵין חַיָּבִין עָלָיו.

יבוּשְׁנֵי קְרוֹמוֹת יֵשׁ לַכֻּלְיָא - הָעֶלְיוֹן, חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת כַּחֵלֶב שֶׁעַל הַכֻּלְיָא; וְהַתַּחְתּוֹן, הֲרֵי הוּא כִּשְׁאָר קְרוֹמוֹת וְחוּטִין שֶׁהֵן אֲסוּרִין וְאֵין בָּהֶן כָּרֵת.

יגחוּטֵי הַלֵּב, וְחוּטֵי הַיָּד, וְחוּטֵי הָעֹקֶץ, וְחוּטֵי הַלֶּחִי הַתַּחְתּוֹן שֶׁבְּצַד הַלָּשׁוֹן מִכָּאן וּמִכָּאן, וְכֵן הַחוּטִין הַדַּקִּין שֶׁהֵן בְּתוֹךְ חֵלֶב הַדַּקִּין כְּמוֹ בֵּית עַכָּבִישׁ מְסֻבָּכִין זֶה בְּזֶה, וּקְרוֹם שֶׁעַל הַמּוֹחַ שֶׁבַּקָּדְקֹד, וּקְרוֹם שֶׁעַל הַבֵּיצִים - הַכֹּל אֲסוּרִין מִשּׁוּם דָּם.

ידבֵּיצֵי גְּדִי אוֹ טָלֶה שֶׁלֹּא הִשְׁלִים שְׁלוֹשִׁים יוֹם, מֻתָּר לְבַשְּׁלָן בְּלֹא קְלִיפָה. לְאַחַר שְׁלוֹשִׁים יוֹם - אִם נִרְאוּ בָּהֶן חוּטִין דַּקִּין אֲדֻמִּין - בַּיָּדוּעַ שֶׁהָלַךְ בָּהֶן הַדָּם, וְלֹא יְבַשֵּׁל עַד שֶׁיִּקְלֹף, אוֹ עַד שֶׁיַּחְתֹּךְ וְיִמְלֹחַ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; וְאִם עֲדַיִן לֹא נִרְאוּ בָּהֶן הַחוּטִין הָאֲדֻמִּין, מֻתָּרִין.

טווְכָל בְּנֵי מֵעַיִם שֶׁהַמַּאֲכָל סוֹבֵב בַּחֲלָלָן, אֵין מַחְזִיקִין בָּהֶן דָּם.

טזיֵרָאֶה לִי שֶׁכָּל אֵלּוּ הַחוּטִין וְהַקְּרוֹמוֹת, אִסּוּרָן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וְאִם תֹּאמַר שֶׁהֵן אֲסוּרִין מִן הַתּוֹרָה, בִּכְלַל "כָּל חֵלֶב" (ויקרא ג, יז; ויקרא ז, כג) "וְכָל דָּם" (ויקרא ג, יז; ויקרא ז, כו) - אֵין לוֹקִין עֲלֵיהֶן אֶלָא מַכַּת מַרְדּוּת. וְיִהְיוּ כַּחֲצִי שִׁעוּר, שֶׁהוּא אָסוּר מִן הַתּוֹרָה וְאֵין לוֹקִין עָלָיו.

יזאֵין מוֹלְחִין חֲלָבִים עִם הַבָּשָׂר, וְלֹא מְדִיחִין חֲלָבִים עִם הַבָּשָׂר. וְסַכִּין שֶׁחָתַךְ בָּהּ חֲלָבִים, לֹא יַחְתֹּךְ בָּהּ בָּשָׂר. וּכְלִי שֶׁהֵדִיחַ בּוֹ חֲלָבִים, לֹא יָדִיחַ בּוֹ בָּשָׂר. לְפִיכָךְ צָרִיךְ הַטַּבָּח לְהַתְקִין לוֹ שָׁלוֹשׁ סַכִּינִין - אַחַת שֶׁשּׁוֹחֵט בָּהּ, וְאַחַת שֶׁמְּחַתֵּךְ בָּהּ בָּשָׂר, וְאַחַת שֶׁמְּחַתֵּךְ בָּהּ חֲלָבִים.

יחוְאִם דֶּרֶךְ אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁיָּדִיחַ הַטַּבָּח הַבָּשָׂר בְּחָנוּת - צָרִיךְ לְהַתְקִין שְׁנֵי כֵּלִים שֶׁל מַיִם, אֶחָד שֶׁמֵּדִיחַ בּוֹ בָּשָׂר וְאֶחָד שֶׁמֵּדִיחַ בּוֹ חֲלָבִים.

יטוְאָסוּר לַטַּבָּח לִפְרֹס חֵלֶב הַכְּסָלִים עַל הַבָּשָׂר, כְּדֵי לְנָאוֹתוֹ; שֶׁהַקְּרוֹם שֶׁעַל הַחֵלֶב דַּק, וְיִתְמַעֵךְ בְּיַד הַטַּבָּח וְיָזוּב הַחֵלֶב וְיִבָּלַע בַּבָּשָׂר. וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ אָסוּר לַעֲשׂוֹתָן, וְאִם נַעֲשׂוּ - לֹא נֶאֱסַר הַבָּשָׂר. וְאֵין מַכִּין אֶת הָעוֹשֶׂה, אֶלָא מְלַמְּדִין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה.

כוְכֵן אֵין מוֹלְחִין אֶת הַבָּשָׂר קֹדֶם שֶׁיָּסִיר מִמֶּנּוּ הַקְּרוֹמוֹת וְהַחוּטִין הָאֲסוּרִין. וְאִם מָלַח, מְסִירָן אַחַר שֶׁנִּמְלְחוּ. וְאַפִלּוּ הָיָה בָּהֶן גִּיד הַנָּשֶׁה - מְסִירוֹ אַחַר שֶׁנִּמְלַח, וּמְבַשֵּׁל.

כאוְטַבָּח שֶׁדַּרְכּוֹ לְנַקּוֹת הַבָּשָׂר, וְנִמְצָא אַחֲרָיו חוּט אוֹ קְרוֹם - מְלַמְּדִין אוֹתוֹ, וּמַזְהִירִין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יְזַלְזֵל בָּאִסּוּרִין.

אֲבָל אִם נִמְצָא אַחֲרָיו חֵלֶב - אִם הָיָה כַּשְּׂעוֹרָה, מַעֲבִירִין אוֹתוֹ; וְאִם נִמְצָא אַחֲרָיו כַּזַּיִת חֵלֶב, אַפִלּוּ בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה - מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת, וּמַעֲבִירִין אוֹתוֹ. מִפְּנֵי שֶׁהַטַּבָּח נֶאֱמָן עַל הַחֵלֶב.

רמב"ם: פרק אחד

מאכלות אסורות - פרק ז

מאכלות אסורות - פרק ז