רמב"ם: פרק אחד

אָסוּר לָאָדָם לִנְהֹג בִּשְׂרָרָה עַל הַצִּבּוּר וּבְגַסּוּת הָרוּחַ אֶלָּא בַּעֲנָוָה וְיִרְאָה. וְכָל פַּרְנָס הַמַּטִּיל אֵימָה יְתֵרָה עַל הַצִּבּוּר שֶׁלֹּא לְשֵׁם שָׁמַיִם נֶעֱנָשׁ. וְאֵינוֹ רוֹאֶה לוֹ בֶּן תַּלְמִיד חָכָם שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לז כד) "לָכֵן יְרֵאוּהוּ אֲנָשִׁים לֹא יִרְאֶה כָּל חַכְמֵי לֵב":

וְכֵן אָסוּר לוֹ לִנְהֹג בָּהֶן קַלּוּת רֹאשׁ אַף עַל פִּי שֶׁהֵן עַמֵּי הָאָרֶץ. וְלֹא יַפְסִיעַ עַל רָאשֵׁי עַם הַקֹּדֶשׁ. אַף עַל פִּי שֶׁהֵן הֶדְיוֹטוֹת וּשְׁפָלִים בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב הֵם וְצִבְאוֹת הַשֵּׁם שֶׁהוֹצִיא מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיַד חֲזָקָה. וְסוֹבֵל טֹרַח הַצִּבּוּר וּמַשָּׂאָן כְּמשֶׁה רַבֵּנוּ. שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק". וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר (דברים א טז) "וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם" זוֹ אַזְהָרָה לַדַּיָּן שֶׁיִּסְבּל אֶת הַצִּבּוּר (במדבר יא יב) "כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאוֹמֵן אֶת הַיּוֹנֵק". צֵא וּלְמַד מִמּשֶׁה רַבָּן שֶׁל כָּל הַנְּבִיאִים כֵּיוָן שֶׁשְּׁלָחוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמִצְרַיִם וְנֶאֱמַר (שמות ו יג) "וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" אָמְרוּ מִפִּי הַקַּבָּלָה שֶׁאָמַר לָהֶם לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן עַל מְנָת שֶׁיִּהְיוּ מְקַלְּלִים אֶתְכֶם וְסוֹקְלִין אֶתְכֶם בַּאֲבָנִים:

כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּצְטַוָּה הַדַּיָּן לִנְהֹג בְּמִצְוָה זוֹ כָּךְ נִצְטַוּוּ הַצִּבּוּר לִנְהֹג כָּבוֹד בַּדַּיָּן. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א יח) "וָאֲצַוֶּה אֶתְכֶם" זוֹ אַזְהָרָה לַצִּבּוּר שֶׁתִּהְיֶה אֵימַת הַדַּיָּן עֲלֵיהֶן וְלֹא יִתְבַּזֶּה בִּפְנֵיהֶם וְלֹא יִנְהֹג קַלּוּת רֹאשׁ בְּעַצְמוֹ:

כֵּיוָן שֶׁנִּתְמַנָּה אָדָם פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר אָסוּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּזֶּה בִּפְנֵיהֶם. אִם הַמְּלָאכָה בָּרַבִּים אֲסוּרָה עָלָיו קַל וָחֹמֶר לֶאֱכל וְלִשְׁתּוֹת וּלְהִשְׁתַּכֵּר בִּפְנֵי רַבִּים וּבִכְנִיסַת עַמֵּי הָאָרֶץ וּבִסְעוּדַת מֵרֵעוּת. אוֹי לָהֶם לְאוֹתָן הַדַּיָּנִים שֶׁנָּהֲגוּ בְּכָךְ מֵעֶלְבּוֹן תּוֹרַת משֶׁה שֶׁבִּזּוּ דִּינֶיהָ וְהִשְׁפִּילוּהָ עַד אֶרֶץ וְהִגִּיעוּהָ עַד עָפָר וְגָרְמוּ רָעָה לָהֶן וְלִבְנֵי בְּנֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא:

אָסוּר לִנְהֹג קַלּוּת רֹאשׁ בִּשְׁלִיחַ בֵּית דִּין וַהֲרֵי הַשָּׁלִיחַ נֶאֱמָן כִּשְׁנַיִם לְעִנְיַן הַנִּדּוּי. שֶׁאִם אָמַר פְּלוֹנִי הִקְלַנִי אוֹ הִקְלָה הַדַּיָּן אוֹ לֹא רָצָה לָבוֹא לְדִין מְשַׁמְּתִין אוֹתוֹ עַל פִּיו. אֲבָל אֵין כּוֹתְבִין פִּיתְחָא עָלָיו עַד שֶׁיָּבוֹאוּ שְׁנַיִם וְיָעִידוּ עָלָיו שֶׁנִּמְנָע לָבוֹא לְבֵית דִּין:

אֵין שְׁלִיחַ בֵּית דִּין חַיָּב בַּאֲמִירַת דְּבָרִים מִשּׁוּם לָשׁוֹן הָרַע. וְכָל הַמְצַעֵר שְׁלִיחַ בֵּית דִּין יֵשׁ לְבֵית דִּין רְשׁוּת לְהַכּוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת:

שְׁלִיחַ שֶׁאָמַר פְּלוֹנִי שְׁלָחַנִי בְּשֵׁם אֶחָד מִן הַדַּיָּנִים וְלֹא רָצָה בַּעַל דִּין לָבוֹא אֵין כּוֹתְבִין עָלָיו פִּיתְחָא שֶׁל שַׁמְתָּא עַד שֶׁיֹּאמַר מִשֵּׁם שְׁלָשְׁתָּן. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁהָלַךְ הַשָּׁלִיחַ בְּיוֹם שֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ לִישִׁיבַת הַדַּיָּנִים. אֲבָל בַּיּוֹם הַיָּדוּעַ שֶׁהַדַּיָּנִים יוֹשְׁבִים בּוֹ לְדִין הַכּל יוֹדְעִים שֶׁכָּל הַדַּיָּנִים מְקֻבָּצִין וְאַף עַל פִּי שֶׁבָּא הַשָּׁלִיחַ בְּשֵׁם אֶחָד כְּאִלּוּ בָּא בְּשֵׁם שְׁלָשְׁתָּן:

מִי שֶׁשָּׁלְחוּ לוֹ בֵּית דִּין לָבוֹא וְלֹא בָּא לַדִּין מְנַדִּין אוֹתוֹ וְכוֹתְבִין עָלָיו פִּיתְחָא וְנוֹתֵן שְׂכַר הַסּוֹפֵר וּבָעֵת שֶׁיָּבוֹא קוֹרְעִין הַפִּיתְחָא. כָּתְבוּ לוֹ פִּיתְחָא מִפְּנֵי שֶׁלֹּא קִבֵּל הַדִּין כֵּיוָן שֶׁאָמַר הֲרֵינִי מְקַבֵּל הַדִּין קוֹרְעִין נִדּוּיוֹ. קָבְעוּ לוֹ בֵּית דִּין זְמַן שֶׁיָּבוֹא הַיּוֹם וְלֹא בָּא כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם כּוֹתְבִין עָלָיו פִּיתְחָא לָעֶרֶב. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁהָיָה בַּמְּדִינָה וּמָרַד וְלֹא בָּא. אֲבָל אִם הָיָה בַּכְּפָרִים וְיוֹצֵא וְנִכְנָס קוֹבְעִים לוֹ זְמַן שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי. וְאִם שָׁלַם יוֹם שֵׁנִי וְלֹא בָּא אֵין כּוֹתְבִין עָלָיו פִּיתְחָא עַד לְמָחָר:

אֵין קוֹבְעִין זְמַן לֹא בִּימֵי נִיסָן וְלֹא בִּימֵי תִּשְׁרֵי מִפְּנֵי שֶׁהָעָם טְרוּדִין בְּמוֹעֲדוֹת. וְלֹא בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְלֹא בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב. אֲבָל קוֹבְעִין בְּנִיסָן שֶׁיָּבוֹא אַחַר נִיסָן וּבְתִשְׁרֵי שֶׁיָּבוֹא אַחַר תִּשְׁרֵי. אֲבָל לֹא קוֹבְעִין בְּעֶרֶב שַׁבָּת שֶׁיָּבוֹא אַחַר שַׁבָּת מִפְּנֵי שֶׁהַכּל טְרוּדִין בְּעֶרֶב שַׁבָּת:

מִי שֶׁהוּא בַּמְּדִינָה וְהָלַךְ שְׁלִיחַ בֵּית דִּין וְלֹא מְצָאוֹ אֵין קוֹבְעִין לוֹ זְמַן עַד שֶׁיִּמְצָא אוֹתוֹ הַשָּׁלִיחַ וְיֹאמַר לוֹ. הָיָה בִּכְפָר חוּץ לַמְּדִינָה אִם דַּרְכּוֹ לָבוֹא בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם אוֹמֵר הַשָּׁלִיחַ אֲפִלּוּ לְאֶחָד מִן הַשְּׁכֵנִים אֲפִלּוּ לְאִשָּׁה אִם יָבוֹא פְּלוֹנִי הוֹדִיעוּהוּ שֶׁבֵּית דִּין קָבְעוּ לוֹ זְמַן שֶׁיָּבוֹא לְבֵית דִּין. וְאִם לֹא בָּא מְנַדִּין אוֹתוֹ לָעֶרֶב. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁאֵין הַדֶּרֶךְ שֶׁדַּרְכּוֹ לֵילֵךְ בָּהּ עַל מְקוֹם בֵּית דִּין אֲבָל אִם דַּרְכּוֹ עֲלֵיהֶן אֵין מְנַדִּין אוֹתוֹ עַד שֶׁיּוֹדִיעוֹ הַשָּׁלִיחַ בְּעַצְמוֹ שֶׁמָּא לֹא אָמְרוּ לוֹ הַשְּׁכֵנִים. שֶׁהֲרֵי הֵם אוֹמְרִין דַּרְכּוֹ עַל פֶּתַח בֵּית דִּין וּכְבָר הָלַךְ אֲלֵיהֶם וְנִפְטַר. וְכֵן אִם לֹא בָּא בַּמְּדִינָה עַד לְמָחָר אֵין סוֹמְכִין עַל הַשְּׁכֵנִים שֶׁמָּא שָׁכְחוּ וְלֹא אָמְרוּ לוֹ:

מִי שֶׁבָּא לְבֵית דִּין וְקִבֵּל הַדִּין וְאָמְרוּ לוֹ לְשַׁלֵּם וְהָלַךְ וְלֹא שִׁלֵּם אֵין מְנַדִּין אוֹתוֹ עַד שֶׁיַּתְרוּ בּוֹ שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי. וְאַחַר כָּךְ מְנַדִּין אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן מַה שֶּׁהוּא חַיָּב. וְאִם עָמַד שְׁלֹשִׁים יוֹם וְלֹא תָּבַע לְהַתִּיר נִדּוּיוֹ מַחְרִימִין אוֹתוֹ: