רמב"ם: פרק אחד

אשְׁנֵי שְׁבִילִין אֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר, הָלַךְ בְּאֶחָד מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ בְּאֵי זֶה מֵהֶן הָלַךְ, וְעָשָׂה טְהָרוֹת וְנֶאֶכְלוּ, וְהִזָּה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי וְטָבַל וְטָהַר, וְהָלַךְ בַּשֵּׁנִי וְעָשָׂה טְהָרוֹת - הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרוֹת.

וְאִם קַיָּמוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת - אֵלּוּ וְאֵלּוּ תְּלוּיוֹת, שֶׁבְּוַדַּאי שֶׁאֶחָד מִן הַטְּהָרוֹת טָמֵא.

וְאִם לֹא טָהַר בֵּנְתַיִם, הָרִאשׁוֹנוֹת תְּלוּיוֹת, וְהַשְּׁנִיּוֹת יִשָּׂרְפוּ - שֶׁהֲרֵי הֵן טְמֵאוֹת בְּוַדַּאי, שֶׁזֶּה טָמֵא הוּא מִפְּנֵי שֶׁהָלַךְ בִּשְׁנֵי הַשְּׁבִילִין.

וְכֵן הַשֶּׁרֶץ וְהַצְּפַרְדֵּעַ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְאֵין צוּרָתָן נִכֶּרֶת וְאֵין יָדוּעַ אֵי זֶהוּ הַשֶּׁרֶץ, וְנָגַע בְּאֶחָד מֵהֶן וְעָשָׂה טְהָרוֹת וְנֶאֶכְלוּ, וְטָבַל וְנָגַע בַּשֵּׁנִי וְעָשָׂה טְהָרוֹת - הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרוֹת.

וְאִם קַיָּמוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, אֵלּוּ וְאֵלּוּ תְּלוּיוֹת. וְאִם לֹא טָבַל בֵּנְתַיִם - הָרִאשׁוֹנוֹת תְּלוּיוֹת, וְהַשְּׁנִיּוֹת יִשָּׂרְפוּ.

בשְׁנֵי שְׁבִילִין אֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר, הָלַךְ בְּאֶחָד מֵהֶן וְעָשָׂה טְהָרוֹת, וּבָא חֲבֵרוֹ, וְהָלַךְ בַּשֵּׁנִי וְעָשָׂה טְהָרוֹת: אִם בָּאוּ וְנִשְׁאֲלוּ זֶה אַחַר זֶה, מוֹרִין לְכָל אֶחָד מֵהֶן בִּפְנֵי עַצְמוֹ שֶׁהוּא טָהוֹר; בָּאוּ שְׁנֵיהֶן כְּאֶחָד, אוֹ שֶׁבָּא הָאֶחָד וְשָׁאַל עָלָיו וְעַל חֲבֵרוֹ וְאָמַר "שְׁנַיִם הָיִינוּ וּבִשְׁנֵי הַשְּׁבִילִים הָלַכְנוּ וּשְׁתֵּי טְהָרוֹת עָשִׂינוּ" - הֲרֵי שְׁנֵיהֶן טְמֵאִין, וּטְהָרוֹת שֶׁעָשׂוּ נִשְׂרָפוֹת.

וְכֵן אִם נִטְמְאוּ בְּטֻמְאָה קַלָּה.

כֵּיצַד? שְׁנֵי כִכָּרִים אֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר, אָכַל אֶת אֶחָד מֵהֶם וְעָשָׂה טְהָרוֹת, וּבָא חֲבֵרוֹ, וְאָכַל אֶת הַשֵּׁנִי וְעָשָׂה טְהָרוֹת: אִם נִשְׁאֲלוּ זֶה אַחַר זֶה, שְׁנֵיהֶן טְהוֹרִין; מִפְּנֵי שֶׁהֵן סְפֵק דִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁהוּא מִכְּלַל הַסְּפֵקוֹת שֶׁטִּהֲרוּ חֲכָמִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

נִשְׁאֲלוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת, אוֹ שֶׁנִּשְׁאַל עָלָיו וְעַל חֲבֵרוֹ - שְׁנֵיהֶן טְמֵאִין מִסָּפֵק, וְטָהֳרוֹתָם נִשְׂרָפוֹת; שֶׁהֲרֵי וַדַּאי אַחַת מֵהֶן טְמֵאָה.

וַאֲפִלּוּ כִּכָּר אֶחָד טָמֵא שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמֵאָה כִּכָּרוֹת טְהוֹרִין - כֻּלָּן טְמֵאִין, וְיִשָּׂרְפוּ.

גכִּכָּר טָמֵא שֶׁנִּתְעָרֵב בְּתִשְׁעָה כִּכָּרוֹת טְהוֹרִין, וּבָאוּ חֲמִשָּׁה בְּנֵי אָדָם וְאָכְלוּ חֲמִשָּׁה כִּכָּרוֹת מֵהֶן, וּבָאוּ חֲמִשָּׁה בְּנֵי אָדָם אֲחֵרִים וְאָכְלוּ הַחֲמִשָּׁה הַנִּשְׁאָרִים - הָרִאשׁוֹנִים טְמֵאִים, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶן אֲנָשִׁים אֲחֵרִים שֶׁיִּתְלוּ בָּהֶן; וְהַחֲמִשָּׁה הָאֲנָשִׁים הָאַחֲרוֹנִים טְהוֹרִין, מִפְּנֵי שֶׁהֵן תּוֹלִין בָּרִאשׁוֹנִים.

דשְׁנֵי שְׁבִילִין אֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר, וְהָלְכוּ בָהֶן שְׁנֵי אֲנָשִׁים אִישׁ אֶחָד טָהוֹר וְאִישׁ אֶחָד טָמֵא, אֲפִלּוּ הָיָה הָאֶחָד תָּלוּי - הֲרֵי זֶה הַטָּהוֹר תּוֹלֶה בַּתָּלוּי; וְאוֹמְרִין: זֶה הַטָּהוֹר הָלַךְ בַּשְּׁבִיל הַטָּהוֹר וַהֲרֵי הוּא בְּטָהֳרָתוֹ, וְזֶה הַתָּלוּי הָלַךְ בַּשְּׁבִיל הַטָּמֵא - וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁאֲלוּ שְׁנֵיהֶן כְּאֶחָד.

רמב"ם: פרק אחד

שאר אבות הטומאה - פרק יט

שאר אבות הטומאה - פרק יט