רמב"ם: פרק אחד

אבְּכָל מָקוֹם מֻתָּר לִשְׁחֹט, חוּץ מִן הָעֲזָרָה. שֶׁאֵין שׁוֹחֲטִין בָּעֲזָרָה אֶלָא קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ בִּלְבָד; אֲבָל הַחֻלִּין - אָסוּר לְשָׁחְטָן בָּעֲזָרָה, בֵּין בְּהֵמָה בֵּין חַיָּה בֵּין עוֹף. וְכֵן הוּא אוֹמֵר בִּבְשַׂר תַּאֲוָה "כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה'... וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ... וְאָכַלְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ" (דברים יב, כא). הָא לָמַדְתָּ, שֶׁאֵין שׁוֹחֲטִין בְּשַׂר תַּאֲוָה אֶלָא חוּץ לַמָּקוֹם אֲשֶׁר בָּחַר ה'.

בוְזֶה שֶׁנִּשְׁחַט חוּץ לַמָּקוֹם הוּא שֶׁמֻּתָּר לְאָכְלוֹ בְּכָל הַשְּׁעָרִים. אֲבָל הַשּׁוֹחֵט חֻלִּין בָּעֲזָרָה - אוֹתוֹ הַבָּשָׂר טָהוֹר, וְאָסוּר בַּהֲנָיָה כְּבָשָׂר בְּחָלָב וְכַיּוֹצֵא בּוֹ. וְקוֹבְרִין אוֹתוֹ, וְאֶפְרוֹ אָסוּר. אַפִלּוּ שָׁחַט לִרְפוּאָה, אוֹ לַאֲכִילַת גּוֹיִים, אוֹ לְהַאֲכִיל לַכְּלָבִים.

אֲבָל הַנּוֹחֵר בָּעֲזָרָה, וְהַמְּעַקֵּר, וְגוֹי שֶׁשָּׁחַט, וְהַשּׁוֹחֵט וְנִמְצֵאת טְרֵפָה, וְהַשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף הַטְּמֵאִין בָּעֲזָרָה - הֲרֵי אֵלּוּ כֻּלָּן מֻתָּרִין בַּהֲנָיָה.

גוְלֹא בְּהֵמָה וְחַיָּה בִּלְבָד, אֶלָא כָּל הַחֻלִּין - אָסוּר לְהַכְנִיסָן לָעֲזָרָה, אַפִלּוּ בְּשַׂר שְׁחוּטָה אוֹ פֵּרוֹת וּפַת.

אִם עָבַר וְהִכְנִיסָן, מֻתָּרִין בַּאֲכִילָה כְּשֶׁהָיוּ. וּדְבָרִים אֵלּוּ כֻּלָּן, דִּבְרֵי קַבָּלָה הֵן. וְכָל הַשּׁוֹחֵט חֻלִּין בָּעֲזָרָה, אוֹ הָאוֹכֵל כַּזַּיִת מִבְּשַׂר חֻלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בָּעֲזָרָה - מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.

דהָאוֹמֵר 'בְּהֵמָה זוֹ שְׁלָמִים וּוְלָדָהּ חֻלִּין', אִם נִשְׁחֲטָה בָּעֲזָרָה - וְלָדָהּ מֻתָּר בַּאֲכִילָה, לְפִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁחֹט אוֹתָהּ בְּרִחוּק מָקוֹם.

האֵין שׁוֹחֲטִין לְתוֹךְ יַמִּים וּנְהָרוֹת, שֶׁמָּא יֹאמְרוּ: עוֹבֵד מַיִם הוּא זֶה, וְנִמְצָא כְּמַקְרִיב לַמָּיִם. וְלֹא יִשְׁחֹט לִכְלִי מָלֵא מַיִם, שֶׁמָּא יֹאמְרוּ: לַצּוּרָה שֶׁתֵּרָאֶה בְּתוֹךְ הַמַּיִם שָׁחַט.

וְלֹא יִשְׁחֹט לֹא לְתוֹךְ הַכֵּלִים, וְלֹא לְתוֹךְ הַגֻּמָּא - שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה. וְאִם שָׁחַט, שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה.

ושׁוֹחֲטִין לִכְלִי מָלֵא מַיִם עֲכוּרִין, שֶׁאֵין הַצּוּרָה נִרְאֵית בָּהֶן.

וְכֵן שׁוֹחֵט חוּץ לַגֻּמָּא, וְהַדָּם יוֹרֵד לַגֻּמָּא. וּבַשּׁוּק לֹא יַעֲשֶׂה כֵּן, שֶׁמָּא יְחַקֶּה אֶת הַמִּינִים. וְאִם שָׁחַט לַגֻּמָּא בַּשּׁוּק - אָסוּר לֶאֱכֹל מִשְּׁחִיטָתוֹ עַד שֶׁיִּבְדֹּק אַחֲרָיו, שֶׁמָּא מִין הוּא.

וּמֻתָּר לִשְׁחֹט עַל דֹּפֶן הַסְּפִינָה, וְהַדָּם שׁוֹתֵת עַל הַדֹּפֶן וְיוֹרֵד לַמָּיִם. וּמֻתָּר לִשְׁחֹט עַל גַּבֵּי הַכֵּלִים.

זכֵּיצַד שׁוֹחֲטִין? מוֹתֵחַ הַצַּוָּאר, וּמוֹלִיךְ הַסַּכִּין וּמְבִיאָהּ עַד שֶׁשּׁוֹחֵט. בֵּין שֶׁהָיְתָה הַבְּהֵמָה רְבוּצָה בֵּין שֶׁהָיְתָה עוֹמֶדֶת, וְאָחַז בְּעָרְפָּהּ וְהַסַּכִּין בְּיָדוֹ מִלְּמַטָּה וְשָׁחַט - הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה.

חנָעַץ אֶת הַסַּכִּין בַּכּוֹתָל וְהֶעֱבִיר הַצַּוָּאר עָלֶיהָ עַד שֶׁנִּשְׁחַט, שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה - וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה צַוָּאר הַבְּהֵמָה לְמַטָּה וְסַכִּין לְמַעְלָה; שֶׁאִם הָיָה צַוָּאר בְּהֵמָה לְמַעְלָה מִן הַסַּכִּין הַנְּעוּצָה - שֶׁמָּא תֵּרֵד הַבְּהֵמָה בְּכֹבֶד גּוּפָהּ, וְתֵחָתֵךְ בְּלֹא הוֹלָכָה וַהֲבָאָה, וְאֵין זוֹ שְׁחִיטָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. לְפִיכָךְ אִם הָיָה עוֹף - בֵּין שֶׁהָיָה צַוָּארוֹ לְמַעְלָה מִן הַסַּכִּין הַנְּעוּצָה, אוֹ לְמַטָּה מִמֶּנָּה - שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה.

טהַשּׁוֹחֵט וְהוֹלִיךְ אֶת הַסַּכִּין וְלֹא הֱבִיאָהּ, אוֹ הֱבִיאָהּ וְלֹא הוֹלִיכָהּ וּשְׁחָטָהּ - שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה. הוֹלִיךְ וְהֵבִיא עַד שֶׁחָתַךְ הָרֹאשׁ וְהִתִּיזוֹ - שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה. הוֹלִיךְ וְלֹא הֵבִיא, אוֹ הֵבִיא וְלֹא הוֹלִיךְ, וְהִתִּיז אֶת הָרֹאשׁ בְּהוֹלָכָה בִּלְבָד, אוֹ בַּהֲבָאָה בִּלְבָד: אִם יֵשׁ בַּסַּכִּין כִּמְלוֹא שְׁנֵי צַוָּארִים מִצַּוְּארֵי הַנִּשְׁחָט, שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה; וְאִם לָאו, שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה. שָׁחַט שְׁנֵי רָאשִׁים כְּאֶחָד, שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה.

ישְׁנַיִם שֶׁאָחֲזוּ בַּסַּכִּין, אַפִלּוּ אֶחָד מִצַּד זֶה וְשֵׁנִי מִצַּד אַחֵר כְּנֶגְדּוֹ, וְשָׁחֲטוּ - שְׁחִיטָתָן כְּשֵׁרָה. וְכֵן שְׁנַיִם שֶׁאָחֲזוּ שְׁנֵי סַכִּינִין, וְשָׁחֲטוּ כְּאֶחָד בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת בַּצַּוָּאר - שְׁחִיטָתָן כְּשֵׁרָה. וְאַפִלּוּ שָׁחַט זֶה הַוֶּשֶׁט בִּלְבָד אוֹ רֻבּוֹ, וְהַשֵּׁנִי שָׁחַט בְּמָקוֹם אַחֵר הַקָּנֶה אוֹ רֻבּוֹ - הֲרֵי שְׁחִיטָה זוֹ כְּשֵׁרָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַשְּׁחִיטָה כֻּלָּהּ בְּמָקוֹם אֶחָד. וְכֵן שְׁחִיטָה הָעֲשׂוּיָה כְּקֻלְמוֹס, וּשְׁחִיטָה הָעֲשׂוּיָה כְּמַסְרֵק - כְּשֵׁרָה.

יאאֵין שְׁחִיטַת הַחֻלִּין צְרִיכָה כַּוָּנָה; אֶלָא אַפִלּוּ שָׁחַט כְּמִתְעַסֵּק, אוֹ דֶּרֶךְ שְׂחוֹק, אוֹ שֶׁזָּרַק סַכִּין לְנָעְצָהּ בַּכּוֹתָל וְשָׁחֲטָה בַּהֲלִיכָתָהּ - הוֹאִיל וְהַשְּׁחִיטָה כָּרָאוּי בִּמְקוֹמָהּ וְשִׁעוּרהּ, הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה.

יבלְפִיכָךְ חֵרֵשׁ אוֹ שׁוֹטֶה אוֹ קָטָן אוֹ שִׁכּוֹר שֶׁנִּתְבַּלְבְּלָה דַּעְתּוֹ, וּמִי שֶׁאֲחָזַתּוּ רוּחַ רָעָה, שֶׁשָּׁחֲטוּ, וַאֲחֵרִים רוֹאִין אוֹתָן שֶׁהַשְּׁחִיטָה כְּתִקְנָהּ - הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה. אֲבָל סַכִּין שֶׁנָּפְלָה וְשָׁחֲטָה - אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁחֲטָה כְּדַרְכָּהּ, הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְזָבַחְתָּ" (דברים יב, כא) - עַד שֶׁיִּהְיֶה הַזּוֹבֵחַ אָדָם, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לִשְׁחִיטָה.

יגגַּלְגַּל שֶׁל אֶבֶן אוֹ שֶׁל עֵץ שֶׁהָיְתָה הַסַּכִּין קְבוּעָה בּוֹ, וְסִבֵּב אָדָם אֶת הַגַּלְגַּל, וְשָׂם צַוָּאר הָעוֹף אוֹ הַבְּהֵמָה כְּנֶגְדּוֹ עַד שֶׁנִּשְׁחַט בִּסְבִיבַת הַגַּלְגַּל - הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה.

וְאִם הַמַּיִם הֵן הַמְּסַבְּבִין אֶת הַגַּלְגַּל, וְשָׂם הַצַּוָּאר כְּנֶגְדּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁסִּבֵּב וְנִשְׁחַט - הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה.

וְאִם פָּטַר אָדָם אֶת הַמַּיִם עַד שֶׁבָּאוּ וְסִבְּבוּ אֶת הַגַּלְגַּל, וְשָׁחַט בִּסְבִיבָתוֹ - הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה, שֶׁהֲרֵי מִכּוֹחַ בֶּן אָדָם בָּא.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּסְבִיבָה רִאשׁוֹנָה, שֶׁהִיא מִכּוֹחַ בֶּן אָדָם; אֲבָל מִסְּבִיבָה שְׁנִיָּה וּלְאַחֲרֶיהָ, אֵינָהּ מִכּוֹחַ הָאָדָם אֶלָא מִכּוֹחַ הַמַּיִם בַּהֲלִיכָתָן.

ידהַשּׁוֹחֵט לְשֵׁם הָרִים, לְשֵׁם גְּבָעוֹת, לְשֵׁם יַמִּים, לְשֵׁם נְהָרוֹת, לְשֵׁם מִדְבָּרוֹת - אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לְעָבְדָן אֶלָא לִרְפוּאָה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ מִדִּבְרֵי הֲבָאי שֶׁאוֹמְרִין הַגּוֹיִים, הֲרֵי שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה.

אֲבָל אִם שָׁחַט לְשֵׁם מַזַּל הַיָּם, אוֹ מַזַּל הָהָר, אוֹ לַכּוֹכָבִים וְלַמַּזָּלוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן - הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה בַּהֲנָיָה, כְּכָל תִּקְרֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה.

טוהַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּהֵמָה לִזְרֹק דָּמָהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה, אוֹ לְהַקְטִיר חֶלְבָּהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה - הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה.

שֶׁלְּמֵדִין מַחְשָׁבָה בַּחוּץ בַּחֻלִּין מִמַּחְשֶׁבֶת הַקֳּדָשִׁים בִּפְנִים, שֶׁמַּחְשָׁבָה כְּזוֹ פּוֹסֶלֶת בָּהֶן, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין.

טזשְׁחָטָהּ וְאַחַר כָּךְ חָשַּׁב לִזְרֹק דָּמָהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה, אוֹ לְהַקְטִיר חֶלְבָּהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה - הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה מִסָּפֵק, שֶׁמָּא סוֹפוֹ הוֹכִיחַ עַל תְּחִלָּתוֹ וּבְמַחְשָׁבָה כְּזוֹ שָׁחַט.

יזהַשּׁוֹחֵט לְשֵׁם קֳדָשִׁים שֶׁמִּתְנַדְּבִין וְנוֹדְרִין כְּמוֹתָן - שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה, שֶׁזֶּה כְּשׁוֹחֵט קֳדָשִׁים בַּחוּץ.

שָׁחַט לְשֵׁם קֳדָשִׁים שֶׁאֵינָן בָּאִין בְּנֶדֶר וּנְדָבָה, שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה.

יחכֵּיצַד? הַשּׁוֹחֵט לְשֵׁם עוֹלָה, לְשֵׁם שְׁלָמִים, לְשֵׁם תּוֹדָה, לְשֵׁם פֶּסַח - שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה; הוֹאִיל וְהַפֶּסַח, מַפְרִישׁ אוֹתוֹ בְּכָל הַשָּׁנָה בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה - הֲרֵי הוּא דּוֹמֶה לְדָבָר הַנִּדָּר וְהַנִּדָּב.

שָׁחַט לְשֵׁם חַטָּאת, לְשֵׁם אָשָׁם וַדַּאי, לְשֵׁם אָשָׁם תָּלוּי, לְשֵׁם בְּכוֹר, לְשֵׁם מַעֲשֵׂר, לְשֵׁם תְּמוּרָה - שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה.

יטהָיָה מְחֻיָּב חַטָּאת, וְשָׁחַט וְאָמַר 'לְחַטָּאתִי' - שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה. הָיָה לוֹ קָרְבָּן בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וְשָׁחַט וְאָמַר 'לְשֵׁם תְּמוּרַת זִבְחִי' - שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה, שֶׁהֲרֵי הֵמִיר בּוֹ.

כהָאִשָּׁה שֶׁשָּׁחֲטָה לְשֵׁם עוֹלַת יוֹלֶדֶת וְאָמְרָה 'זוֹ לְעוֹלָתִי' - שְׁחִיטָתָהּ כְּשֵׁרָה; שֶׁאֵין עוֹלַת יוֹלֶדֶת בָּאָה בְּנֶדֶר וּנְדָבָה, וַהֲרֵי אֵינָהּ יוֹלֶדֶת שֶׁנִּתְחַיְּבָה בָּעוֹלָה; וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ שֶׁמָּא הִפִּילָה, שֶׁכָּל הַמַּפֶּלֶת קוֹל יֵשׁ לָהּ. אֲבָל הַשּׁוֹחֵט לְשֵׁם עוֹלַת נָזִיר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נָזִיר - שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה, שֶׁעִיקַר הַנְּזִירוּת נֶדֶר מִן הַנְּדָרִים.

כאשְׁנַיִם אוֹחֲזִין בַּסַּכִּין וְשׁוֹחֲטִין, אֶחָד נִתְכַּוֵּן לְשֵׁם דָּבָר שֶׁהַשּׁוֹחֵט לוֹ שְׁחִיטָתוֹ אֲסוּרָה, וְהַשֵּׁנִי לֹא הָיְתָה לוֹ כַּוָּנָה כְּלָל, וְאַפִלּוּ נִתְכַּוֵּן לְשֵׁם דָּבָר הַמֻּתָּר לְהִתְכַּוֵּן לוֹ - הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. וְכֵן אִם שָׁחַט זֶה אַחַר זֶה, וְהִתְכַּוֵּן הָאֶחָד מֵהֶן לְשֵׁם דָּבָר הַפָּסוּל - פּוֹסֵל.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיָה לוֹ בָּהּ שֻׁתָּפוּת; אֲבָל אִם אֵין לוֹ בָּהּ שֻׁתָּפוּת - אֵינָהּ אֲסוּרָה, שֶׁאֵין אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל אוֹסֵר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, שֶׁאֵין כַּוָּנָתוֹ אֶלָא לְצַעֲרוֹ.

כביִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁחַט לְנָכְרִי - אַף עַל פִּי שֶׁהַנָּכְרִי מִתְכַּוֵּן לְכָל מַה שֶׁיִּרְצֶה, שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה; שֶׁאֵין חוֹשְׁשִׁין אֶלָא לְמַחְשֶׁבֶת הַזּוֹבֵחַ, לֹא לְמַחְשֶׁבֶת בַּעַל הַבְּהֵמָה. לְפִיכָךְ נָכְרִי שֶׁשָּׁחַט לְיִשְׂרָאֵל, אַפִלּוּ הָיָה קָטָן - שְׁחִיטָתוֹ נְבֵלָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.

רמב"ם: פרק אחד

שחיטה - פרק ב

שחיטה - פרק ב