רמב"ם: פרק אחד

אכְּלִי חֶרֶס שֶׁהָיָה בּוֹ אֵפֶר חַטָּאת, וְנָגַע בּוֹ שֶׁרֶץ מִצִּדּוֹ - טָהוֹר; שֶׁאֵין כְּלִי חֶרֶס מִטַּמֵּא מִגַּבּוֹ, אֲפִלּוּ לְגַבֵּי חַטָּאת.

הִנִּיחַ הַכְּלִי עַל גַּבֵּי הַשֶּׁרֶץ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִטְמָא הַכְּלִי - הֲרֵי הָאֵפֶר טָמֵא, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהִנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה בְּמָקוֹם טָהוֹר" - וְאֵין זֶה מָקוֹם טָהוֹר.

וְלֹא עַל גַּבֵּי הַשֶּׁרֶץ בִּלְבָד, אֶלָּא אֲפִלּוּ הִנִּיחוֹ עַל גַּבֵּי אֹכֶל שֵׁנִי וְכַיּוֹצֵא בוֹ, מִדְּבָרִים שֶׁטֻּמְאָתָן טֻמְאָה קַלָּה, וְהֵם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים - הֲרֵי נִטְמָא הָאֵפֶר, שֶׁנֶּאֱמַר "בְּמָקוֹם טָהוֹר" - שֶׁלֹּא יִהְיֶה עַל גַּבֵּי שׁוּם טֻמְאָה בָּעוֹלָם.

וְכֵן כְּלִי חֶרֶס שֶׁהָיָה בוֹ אֵפֶר חַטָּאת, וְנָתוּן עַל אֲרֻבָּה שֶׁבְּבַיִת טָמֵא: אִם הָיָה הַכְּלִי מְשֻׁלְשָׁל לַבַּיִת - נִטְמָא הָאֵפֶר, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּאֲרֻבָּה פּוֹתֵחַ טֶפַח. וְאִם לֹא הָיָה מְשֻׁלְשָׁל, אִם הָיָה בָּאֲרֻבָּה פּוֹתֵחַ טֶפַח - טָמֵא.

בהָיָה הַכְּלִי שֶׁל אֶבֶן, בֵּין שֶׁיֵּשׁ בָּהּ פּוֹתֵחַ טֶפַח בֵּין שֶׁאֵין בָּהּ - הָאֵפֶר טָהוֹר.

גוְכֵן כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֵפֶר אוֹ מַיִם מְקֻדָּשִׁים, וּמֻקָּף צָמִיד פָּתִיל, וְנָתוּן בְּאֹהֶל הַמֵּת - הֲרֵי הָאֵפֶר וְהַמַּיִם טְמֵאִים; שֶׁאֵין הַחַטָּאת נִצֶּלֶת בְּצָמִיד פָּתִיל, שֶׁנֶּאֱמַר "בְּמָקוֹם טָהוֹר" - וְאֵין זֶה מָקוֹם טָהוֹר.

דוְכֵן אֹכָלִין וּמַשְׁקִין שֶׁל קֹדֶשׁ, אֵינָן נִצָּלִין בְּצָמִיד פָּתִיל.

אֲבָל מַיִם שֶׁאֵינָן מְקֻדָּשִׁין, וּכְלִי רֵיקָן הַטָּהוֹר לַחַטָּאת - נִצָּל בְּצָמִיד פָּתִיל.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיוּ הַבְּעָלִים טְהוֹרִים; אֲבָל אִם נִטְמְאוּ הַבְּעָלִים, נִפְסְלוּ הַמַּיִם בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵן.

כֵּיצַד? הָיוּ מֵימָיו מֻקָּפִין צָמִיד פָּתִיל, וְהוּא וְהֵם בְּאֹהֶל הַמֵּת - שְׁנֵיהֶם טְמֵאִים.

הָיָה הוּא מִבַּחוּץ, וְהַמַּיִם שֶׁאֵינָן מְקֻדָּשִׁין מִבִּפְנִים - שְׁנֵיהֶם טְהוֹרִים.

הוּא בִּפְנִים, וְהַמַּיִם בַּחוּץ - כְּשֵׁם שֶׁהוּא טָמֵא, כָּךְ מֵימָיו פְּסוּלִין.

ההַטָּהוֹר לַחַטָּאת שֶׁהָיָה עוֹמֵד עַל גַּבֵּי הַתַּנּוּר וְכַיּוֹצֵא בוֹ מִכֵּלִים שֶׁאֵינָם טְהוֹרִים לַחַטָּאת, וּפָשַׁט יָדוֹ חוּץ לַתַּנּוּר, וּכְלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מֵי חַטָּאת בְּיָדוֹ, וְכֵן קָנֶה הַמֻּטָּל עַל גַּבֵּי הַתַּנּוּר, וּשְׁנֵי כֵלִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מֵי חַטָּאת תְּלוּיִין בּוֹ, אֶחָד מִכַּאן וְאֶחָד מִכַּאן - הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין, לְפִי שֶׁאֵינָן בְּמָקוֹם הַטָּהוֹר לַחַטָּאת, וְהוֹאִיל וְהֵם נִשְׁעָנִין עַל הַתַּנּוּר, הֲרֵי הֵן כְּאִלּוּ מֻנָּחִין עַל גַּבָּיו.

אֲבָל אִם הָיָה עוֹמֵד עַל הַתַּנּוּר וּבְיָדוֹ כְּלִי רֵיקָן הַטָּהוֹר לַחַטָּאת אוֹ מַיִם שֶׁאֵינָן מְקֻדָּשִׁין - הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִין כְּמוֹת שֶׁהָיוּ.

הָיָה עוֹמֵד חוּץ לַתַּנּוּר, וּפָשַׁט יָדוֹ לְחַלּוֹן, וְנָטַל כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ [מֵי] חַטָּאת וְהֶעֱבִירוֹ עַל גַּבֵּי הַתַּנּוּר - הֲרֵי זֶה טָהוֹר.

וְכֵן הַזָּיָה שֶׁעָבְרָה עַל גַּבֵּי טֻמְאָה, כְּגוֹן מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב וְכַיּוֹצֵא בָהֶן - הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה.

וכְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מֵי חַטָּאת וּכְלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קֹדֶשׁ, שֶׁנָּגְעוּ זֶה בָּזֶה - הֲרֵי נִטְמָא כְּלִי שֶׁל חַטָּאת, וְכֹל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ; אֲבָל כְּלִי הַקֹּדֶשׁ, טָהוֹר כְּשֶׁהָיָה.

וְכֵן אִם נָגַע הַטָּהוֹר לַחַטָּאת בִּשְׁנֵיהֶן בִּשְׁתֵּי יָדָיו, כְּשֶׁהֵן מֻנָּחִין עַל הָאָרֶץ - הֲרֵי נִטְמָא שֶׁל חַטָּאת; שֶׁהֲרֵי הַטָּהוֹר לַחַטָּאת נִטְמָא בִּנְגִיעַת הַכְּלִי שֶׁאֵינוֹ טָהוֹר לַחַטָּאת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְחָזַר וְטִמֵּא אֶת מֵי חַטָּאת.

זהִגְבִּיהַּ שְׁנֵי הַכֵּלִים בִּשְׁתֵּי יָדָיו, שְׁנֵיהֶן טְמֵאִין. זֶה שֶׁל חַטָּאת נִטְמָא, מִפְּנֵי שֶׁנָּגַע בּוֹ אָדָם שֶׁנָּגַע בִּכְלִי שֶׁאֵינוֹ טָהוֹר לַחַטָּאת; וְשֶׁל קֹדֶשׁ נִטְמָא, מִפְּנֵי זֶה שֶׁהִגְבִּיהוֹ וְהוּא טָמֵא בִּנְשִׂיאַת מֵי נִדָּה, שֶׁהֵן מְטַמְּאִין בַּמַּשָּׂא מִפְּנֵי שֶׁנִּטְמְאוּ מֵחֲמַת הַכְּלִי שֶׁל קֹדֶשׁ.

לְפִיכָךְ, אִם הָיָה הַכְּלִי שֶׁל קֹדֶשׁ כָּרוּךְ בִּנְיָר, וְהִגְבִּיהַּ בַּנְּיָר וְלֹא נָגַע בּוֹ, וְהִגְבִּיהַּ הַחַטָּאת בְּיָדוֹ שְׁנִיָּה - שְׁנֵיהֶן טְהוֹרִין; שֶׁהֲרֵי לֹא נָגַע בַּכְּלִי, וְלֹא נִטְמָא לַחַטָּאת.

אֲבָל אִם הָיָה נוֹגֵעַ בִּכְלִי הַקֹּדֶשׁ בְּיָדוֹ, אֲפִלּוּ הָיָה שֶׁל חַטָּאת בִּנְיָר - שְׁנֵיהֶן טְמֵאִין.

חהֵסִיט אֶת שְׁנֵי הַכֵּלִים בְּיָדוֹ, וְלֹא נָגַע בָּהֶן - שְׁנֵיהֶן טְהוֹרִין; שֶׁאֵין הַכְּלִי שֶׁאֵינוֹ טָהוֹר לַחַטָּאת מְטַמֵּא אֶת הַטָּהוֹר לַחַטָּאת, עַד שֶׁיִּגַּע בּוֹ בְּיָדוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה רָאוּי לְמִדְרָס, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

טכָּל סְפֵק הַטֻּמְאוֹת, שֶׁהוּא טָהוֹר לְגַבֵּי תְרוּמָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר - הֲרֵי הוּא טָהוֹר לַחַטָּאת.

וְכָל הַסְּפֵקוֹת שֶׁתּוֹלִין עֲלֵיהֶן אֶת הַתְּרוּמָה, אִם נוֹלְדוּ בַּחַטָּאת - הֲרֵי אֵלּוּ נִשְׁפָּכִין.

וְאִם נַעֲשׂוּ טְהָרוֹת עַל גַּבֵּי אוֹתָן כֵּלִים וְאָדָם שֶׁנּוֹלְדוּ לָהֶן סְפֵקוֹת אֵלּוּ שֶׁהַחַטָּאת נִשְׁפָּכִין עֲלֵיהֶן, הֲרֵי אוֹתָן הַטְּהָרוֹת תְּלוּיוֹת.

וְהָרְפָפוֹת אֵינָן כְּכֵלִים, וַהֲרֵי הֵן טְהוֹרוֹת לַתְּרוּמָה וְלַקֹּדֶשׁ וְלַחַטָּאת.

ידְּבֵלָה שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְתוֹךְ מֵי חַטָּאת, וּנְטָלָהּ וַאֲכָלָהּ: אִם יֵשׁ בָּהּ כַּבֵּיצָה - הַמַּיִם טְמֵאִין, בֵּין שֶׁהָיְתָה הַדְּבֵלָה טְמֵאָה, בֵּין שֶׁהָיְתָה טְהוֹרָה; שֶׁכָּל הָאֹכָלִין, אֲפִלּוּ אֹכֶל קֹדֶשׁ, אֵינוֹ טָהוֹר לַחַטָּאת. וְהָאוֹכְלָהּ חַיָּב מִיתָה, מִפְּנֵי שֶׁאָכַל תְּרוּמָה (טמאה) [וְהוּא כְּבָר נִטְמָא בְּמֵי נִדָּה].

וְאִם אֵין בָּהּ כַּבֵּיצָה, הַמַּיִם בְּטָהֳרָתָן; שֶׁאֵין הָאֹכֶל מְטַמֵּא אֶת אֲחֵרִים עַד שֶׁיִּהְיֶה בוֹ כַּבֵּיצָה, בֵּין לַתְּרוּמָה בֵּין לַקֹּדֶשׁ בֵּין לַחַטָּאת.

רמב"ם: פרק אחד

פרה אדומה - פרק יד

פרה אדומה - פרק יד