רמב"ם: פרק אחד

אכֵּיצַד מְטַהֲרִים טְמֵא מֵת בְּמֵי נִדָּה? לוֹקֵחַ אָדָם טָהוֹר שְׁלֹשָׁה קְלָחִין שֶׁל אֵזוֹב, וְאוֹגְדָן אֲגֻדָּה אַחַת, וּבְכָל בַּד וּבַד גִּבְעוֹל אֶחָד.

וְטוֹבֵל רָאשֵׁי גִבְעוֹלין בְּמֵי נִדָּה שֶׁבַּכְּלִי, וּמִתְכַּוֵּן וּמַזֶּה עַל הָאָדָם אוֹ עַל הַכֵּלִים, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי אַחַר שֶׁתָּנֵץ הַחַמָּה. וְאִם הִזָּה מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, כָּשֵׁר.

וְאַחַר שֶׁיַּזֶּה עָלָיו בְּיוֹם הַשְּׁבִיעִי, טוֹבֵל בַּיּוֹם וּמַעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ, וַהֲרֵי הוּא טָהוֹר לָעֶרֶב.

טָבַל אֶת הָאֵזוֹב בַּלַּיְלָה וְהִזָּה בַּיּוֹם, אוֹ שֶׁטָּבַל אֶת הָאֵזוֹב בַּיּוֹם וְהִזָּה בַּלַּיְלָה - הַזָּאָתוֹ פְּסוּלָה, וְהַמַּיִם מְטַמְּאִין מִשּׁוּם מֵי חַטָּאת כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר, עַד שֶׁתִּהְיֶה טְבִילַת הָאֵזוֹב בַּמַּיִם וְהַזָּאָתוֹ מִמֶּנּוּ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, אַחַר הָנֵץ הַחַמָּה; וְאִם עָבַר וְעָשָׂה מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, כָּשֵׁר, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

במִי שֶׁנִּטְמָא בְּמֵת, וְשָׁהָה כַּמָּה יָמִים בְּלֹא הַזָּאָה - כְּשֶׁיָּבוֹא לְהַזּוֹת מוֹנֶה בְּפָנֵינוּ שְׁלֹשָׁה יָמִים, וּמַזִּין עָלָיו בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי, וְטוֹבֵל בַּשְּׁבִיעִי וּמַעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּעַם הָאָרֶץ שֶׁבָּא לְהַזּוֹת, שֶׁאֲפִלּוּ אָמַר "הַיּוֹם שְׁלִישִׁי שֶׁלִּי" - אֵינוֹ נֶאֱמָן, שֶׁמָּא הַיּוֹם נִטְמָא, לְפִיכָךְ צָרִיךְ לִמְנוֹת בְּפָנֵינוּ; אֲבָל חָבֵר שֶׁבָּא לְהַזּוֹת, מַזִּין עָלָיו אוֹ עַל כֵּלָיו מִיָּד.

מִי שֶׁהֻזָּה עָלָיו בַּשְּׁלִישִׁי וְא הֻזָּה עָלָיו בַּשְּׁבִיעִי, וְשָׁהָה כַּמָּה יָמִים - טוֹבֵל בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה אַחַר הַשְּׁבִיעִי, בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה, וּמַזִּין עָלָיו בַּיּוֹם, בֵּין קֹדֶם טְבִילָה בֵּין אַחַר טְבִילָה. אֲפִלּוּ טָבַל בְּלֵיל תְּשִׁיעִי אוֹ בְּלֵיל עֲשִׂירִי, מַזִּין עָלָיו לְמָחָר אַחַר הָנֵץ הַחַמָּה.

גכָּל הַמִּטַּמְּאִין מְקַבְּלִין הַזָּאָה. כֵּיצַד? זָבִים וְזָבוֹת נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת שֶׁנִּטְמְאוּ בְּמֵת - מַזִּין עֲלֵיהֶן בַּשְּׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי, וַהֲרֵי הֵם טְהוֹרִין מִטֻּמְאַת מֵת, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן טְמֵאִין טֻמְאָה אַחֶרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי" - הָא לָמַדְתָּ שֶׁהַזָּיָה מוֹעֶלֶת לוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא טָמֵא.

וְכֵן הֶעָרֵל מְקַבֵּל הַזָּאָה. כֵּיצַד? עָרֵל שֶׁנִּטְמָא בְּמֵת, וְהִזָּה עָלָיו שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי - הֲרֵי זֶה טָהוֹר מִטֻּמְאַת מֵת; וּכְשֶׁיִּמּוֹל - טוֹבֵל וְאוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים לָעֶרֶב.

דמִצְוַת אֵזוֹב - שְׁלֹשָׁה קְלָחִין, וְכָל קֶלַח וְקֶלַח גִּבְעוֹל אֶחָד. נִמְצְאוּ שְׁלֹשָׁה גִבְעוֹלִין וּשְׁיָרָיו שְׁנַיִם, (אוֹ) וְאִם לָקַח שְׁנַיִם בַּתְּחִלָּה, וַאֲגָדָן - כָּשֵׁר. נִתְפָּרְדוּ הַגִּבְעוֹלִין וְנָשְׁרוּ הֶעָלִין, אֲפִלּוּ לֹא נִשְׁאַר מִכָּל גִּבְעוֹל מֵהֶם אֶלָּא כָּל שֶׁהוּא - כָּשֵׁר; שֶׁשְּׁיָרֵי הָאֵזוֹב בְּכָל שֶׁהוּא.

קֶלַח שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה בַדִּין - מְפַסְּקוֹ וְאַחַר כָּךְ אוֹגֵד שְׁלָשְׁתָּן; שֶׁמִּצְוָתוֹ לִהְיוֹת אֲגֻדָּה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְפָּרֵשׁ בַּתּוֹרָה שֶׁיִּהְיֶה אֲגֻדָּה. פִּסְּקוֹ וְא אֲגָדוֹ, אוֹ שֶׁאֲגָדוֹ וְא פִסְּקוֹ, אוֹ שֶׁלֹּא פִסְּקוֹ וְא אֲגָדוֹ, וְהִזָּה בוֹ - כָּשֵׁר.

הָאֵזוֹב הַקָּצֵר - אוֹגְדוֹ בְּחוּט עַל הַכּוֹשׁ וְכַיּוֹצֵא בוֹ, וְטוֹבֵל בַּמַּיִם וּמַעֲלֶה, וְאוֹחֵז בָּאֵזוֹב וּמַזֶּה. נִסְתַּפֵּק לוֹ אִם מִן הַחוּט הִזָּה אוֹ מִן הַכּוֹשׁ אוֹ מִן הַגִּבְעוֹל - הַזָּאָתוֹ פְּסוּלָה.

האֵין מַזִּין לֹא בְּיוֹנְקוֹת הָאֵזוֹב, וְלֹא בַּתְּמָרוֹת, אֶלָּא בַּגִּבְעוֹלִין. אֵלּוּ הֵן הַיּוֹנְקוֹת: גִּבְעוֹלִין שֶׁלֹּא גָמְלוּ. וּמִי שֶׁהֻזָּה עָלָיו בַּיּוֹנְקוֹת, וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ - פָּטוּר. וּמֵאֵימָתַי מַזִּין בָּאֵזוֹב? מִשֶּׁיָּנֵץ. וְאֵזוֹב שֶׁהֻזָּה בוֹ מֵי נִדָּה, כָּשֵׁר לְטַהֵר בּוֹ אֶת הַמְּצֹרָע. כָּל אֵזוֹב שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁם לְוַי, פָּסוּל. וְהָאֵזוֹב שֶׁקּוֹרְאִין אוֹתוֹ 'אֵזוֹב' בְּיִחוּד - הוּא הַכָּשֵׁר, וְהוּא הָאֵזוֹב שֶׁאוֹכְלִין אוֹתוֹ בַּעֲלֵי בָתִּים. אֲבָל זֶה שֶׁקּוֹרְאִין אוֹתוֹ 'אֵזוֹב יָוָן', וְ'אֵזוֹב כָּחְלִית', וְ'אֵזוֹב מִדְבָּרִי', [וְ'אֵזוֹב רוֹמִי'] - פָּסוּל.

ואֵזוֹב שֶׁל אֲשֵׁרָה, וְשֶׁל עִיר הַנִּדַּחַת, וְשֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה, וְשֶׁל תְּרוּמָה טְמֵאָה - פְּסוּלָה. וְשֶׁל תְּרוּמָה טְהוֹרָה, לֹא יַזֶּה; וְאִם הִזָּה, כָּשֵׁר.

זאֵזוֹב שֶׁלִּקְּטוֹ לְעֵצִים, וְנָפְלוּ עָלָיו מַשְׁקִין - מְנַגְּבוֹ, וְהוּא כָּשֵׁר לְהַזָּיָה. לִקְּטוֹ לְאֹכָלִין, וְנָפְלוּ עָלָיו מַשְׁקִין, אַף עַל פִּי שֶׁנִּגְּבוֹ - פָּסוּל, שֶׁהֲרֵי נִטְמָא לְהַזָּיָה; שֶׁכָּל הַמַּשְׁקִין וְכָל הָאֹכָלִין וְכָל הַכֵּלִים הֲרֵי הֵן כִּטְמֵאִים לְעִנְיַן חַטָּאת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. לְקָטוֹ לַחַטָּאת, הֲרֵי זֶה כְּנִלְקָט לָעֵצִים; וְאִם נָפְלוּ עָלָיו מַשְׁקִין, מְנַגְּבוֹ וּמַזֶּה בּוֹ.

רמב"ם: פרק אחד

פרה אדומה - פרק יא

פרה אדומה - פרק יא