רמב"ם: פרק אחד

אאֵין שׂוֹרְפִין אֶת הַפָּרָה אֶלָּא חוּץ לְהַר הַבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהוֹצִיא אֹתָהּ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה"; וּבְהַר הַמִּשְׁחָה הָיוּ שׂוֹרְפִין אוֹתָהּ.

וְכֶבֶשׁ הָיוּ עוֹשִׂין מֵהַר הַבַּיִת לְהַר הַמִּשְׁחָה, וְתַחְתָּיו בָּנוּי כִּיפִין כִּיפִין, וְכִפָּה עַל כָּל שְׁנֵי כִיפִין, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי רַגְלֵי הַכִּפָּה עַל גַּג שְׁנֵי כִיפִין שֶׁתַּחְתֶּיהָ, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה תַּחַת הַכֹּל חָלוּל - מִפְּנֵי קֶבֶר הַתְּהוֹם.

אַף מְקוֹם שְׂרֵפָתָהּ וּמְקוֹם הַטְּבִילָה שֶׁהָיוּ בְּהַר הַמִּשְׁחָה - תַּחְתֵּיהֶן חָלוּל, מִפְּנֵי קֶבֶר הַתְּהוֹם.

וְהַפָּרָה וְהַשּׂוֹרֵף וְכָל הַמְסַעֲדִין בִּשְׂרֵפָתָהּ, יוֹצְאִין מֵהַר הַבַּיִת לְהַר הַמִּשְׁחָה עַל גַּבֵּי כֶּבֶשׁ זֶה.

בכֵּיצַד שׂוֹרְפִין אוֹתָהּ? זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ מַקְדִּימִין בְּרַגְלֵיהֶן לְהַר הַמִּשְׁחָה, וּבֵית טְבִילָה הָיָה שָׁם, וְכֹהֵן וְהַמְסַעֲדִין בִּשְׂרֵפָתָהּ וְהַפָּרָה יוֹצְאִין עַל הַכֶּבֶשׁ, וּבָאִין לְהַר הַמִּשְׁחָה. וּמְטַמְּאִין אֶת הַכֹּהֵן, וְסוֹמְכִין הַזְּקֵנִים אֶת יְדֵיהֶם עַל הַכֹּהֵן, וְאוֹמְרִים לוֹ 'טְבֹל אַחַת'. וְאִם הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל, אוֹמְרִים לוֹ 'אִישִׁי כֹּהֵן גָּדוֹל, טְבֹל אַחַת'. יָרַד וְטָבַל וְעָלָה וְנִסְתַּפָּג.

וְעֵצִים מְסֻדָּרִים הָיוּ שָׁם, אֲרָזִים אַלּוֹנִים וּבְרוֹשִׁים, וַעֲצֵי תְּאֵנָה חֲלָקָה.

וְעוֹשִׂין מַעֲרָכָה כְּמִין מִגְדָּל, וּמְפַתְּחִין בָּהּ חַלּוֹנוֹת, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הָאוּר מְלַבֶּבֶת בָּהֶן; וּמַרְאֵה הַמַּעֲרָכָה בַּמַּעֲרָב.

וְכוֹפְתִין אֶת הַפָּרָה בְּחֶבֶל שֶׁל מָגָג, וְנוֹתְנִין אוֹתָהּ עַל גַּבֵּי הַמַּעֲרָכָה, רֹאשָׁהּ לַדָּרוֹם וּפָנֶיהָ לַמַּעֲרָב.

הַכֹּהֵן עוֹמֵד בַּמִּזְרָח, וּפָנָיו לַמַּעֲרָב, שׁוֹחֵט בִּימִינוֹ, וּמְקַבֵּל הַדָּם בִּשְׂמֹאלוֹ.

וּמַזֶּה בְּאֶצְבָּעוֹ הַיְמָנִית מִן הַדָּם שֶׁבְּכַפּוֹ הַשְּׂמָאלִית, שֶׁבַע פְּעָמִים כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים - עַל כָּל הַזָּאָה, טְבִילַת אֶצְבַּע בַּדָּם. וּשְׁיָרֵי הַדָּם שֶׁבָּאֶצְבַּע פְּסוּלִין לְהַזָּיָה. לְפִיכָךְ עַל כָּל הַזָּאָה מְקַנֵּחַ אֶצְבָּעוֹ בְּגוּפָהּ שֶׁל פָּרָה.

גָּמַר מִלְּהַזּוֹת, מְקַנֵּחַ אֶת יָדָיו בְּגוּפָהּ שֶׁל פָּרָה, וְיוֹרֵד מִן הַמַּעֲרָכָה, וְהִצִּית אֶת הָאֵשׁ בְּעֵצִים קְטַנִּים, וְהִכְנִיסָן תַּחַת עֲצֵי הַמַּעֲרָכָה, וְתַתְחִיל הָאֵשׁ בָּהּ. וְהַכֹּהֵן עוֹמֵד בְּרָחוֹק, וּמְשַׁמֵּר לָהּ עַד שֶׁיִּצַּת אֶת הָאוּר בְּרֻבָּהּ, וְתִקָּרַע בִּטְנָהּ.

וְאַחַר כָּךְ נוֹטֵל עֵץ אֶרֶז, וְאֵזוֹב אֵין פָּחוֹת מִטֶּפַח, וְצֶמֶר צָבוּעַ בְּתוֹלַעַת מִשְׁקַל חֲמִשָּׁה סְלָעִים.

וְאוֹמֵר לָעוֹמְדִים שָׁם 'עֵץ אֶרֶז זֶה?', 'עֵץ אֶרֶז זֶה?', 'עֵץ אֶרֶז זֶה?', 'אֵזוֹב זֶה?', 'אֵזוֹב זֶה?', 'אֵזוֹב זֶה?', 'שְׁנִי תוֹלַעַת זֶה?', 'שְׁנִי תוֹלַעַת זֶה?',' שְׁנִי תוֹלַעַת זֶה?' - שָׁלֹשׁ פְּעָמִים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד; וְהֵן אוֹמְרִין לוֹ 'הֵין!', 'הֵין!', 'הֵין!' - שָׁלֹשׁ פְּעָמִים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד.

וְכָל כָּךְ לָמָּה? לְפִי שֶׁמִּינֵי אֲרָזִים שִׁבְעָה הֵן, וּמִינֵי אֵזוֹב אַרְבָּעָה. וְהַצָּבוּעַ אָדֹם - יֵשׁ שֶׁצּוֹבְעִין אוֹתוֹ בְּפוּאָה, וְיֵשׁ שֶׁצּוֹבְעִין אוֹתוֹ בְּלַכָּא, וְיֵשׁ שֶׁצּוֹבְעִין אוֹתוֹ בְּתוֹלַעַת. וְהַתּוֹלַעַת הִיא הַגַּרְגְּרִים הָאֲדֻמִּים בְּיוֹתֵר הַדּוֹמִים לְגַרְעִינֵי הֶחָרוּבִים, וְהֵן כְּמוֹ הָאוֹג, וְתוֹלַעַת כְּמוֹ יַתּוּשׁ יֵשׁ בְּכָל גַּרְגֵּר מֵהֶן. וּלְפִיכָךְ מוֹדִיעַ לַכֹּל וּמְגַלֶּה לָהֶן, שֶׁאֵלּוּ הֵן הַמִּינִים הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה.

וְהָאֵזוֹב הָאָמוּר בַּתּוֹרָה הוּא הָאֵזוֹב שֶׁאוֹכְלִין אוֹתוֹ בַּעֲלֵי בָתִּים, וּמְתַבְּלִין בּוֹ הַקְּדֵרוֹת.

הָאֵזוֹב וְהָאֶרֶז וְהַתּוֹלַעַת, שְׁלָשְׁתָּן מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. וְכוֹרֵךְ הָאֵזוֹב עִם הָאֶרֶז בַּלָּשׁוֹן שֶׁל שָׁנִי, וּמַשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ בִּטְנָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה".

וְאֵינוֹ מַשְׁלִיךְ קֹדֶם שֶׁיִּצַּת הָאוּר בְּרֻבָּהּ, וְלֹא אַחַר שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר; וְאִם הִשְׁלִיךְ - פְּסוּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר "אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת" - לֹא קֹדֶם שֶׁיִּצַּת הָאוּר בְּרֻבָּהּ וְלֹא אַחַר שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר.

בֵּין שֶׁהִשְׁלִיךְ שְׁלָשְׁתָּן כְּאַחַת, בֵּין שֶׁהִשְׁלִיךְ זֶה אַחַר זֶה, בֵּין שֶׁהִשְׁלִיךְ לְתוֹךְ גּוּפָהּ, אוֹ לְתוֹךְ שְׂרֵפָתָהּ, בֵּין שֶׁנִּקְרְעָה מֵאֵלֶיהָ וְאַחַר כָּךְ הִשְׁלִיךְ, בֵּין שֶׁקְּרָעָהּ בְּיָדוֹ אוֹ בִּכְלִי - כְּשֵׁרָה.

גנִגְמְרָה שְׂרֵפָתָהּ - חוֹבְטִין אוֹתָהּ בְּמַקְלוֹת, הִיא וְכָל עֲצֵי הַמַּעֲרָכָה שֶׁנִּשְׂרְפָה בָּהֶן, וְכוֹבְרִין אֶת הַכֹּל בִּכְבָרוֹת.

וְכָל שָׁחוֹר שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּכָּתֵשׁ וְיִהְיֶה אֵפֶר, בֵּין מִבְּשָׂרָהּ בֵּין מִן הָעֵצִים - כּוֹתְשִׁין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֵּעָשֶׂה אֵפֶר; וְשֶׁאֵין בּוֹ אֵפֶר, מַנִּיחִין אוֹתוֹ.

וְכָל עֶצֶם מֵעֲצָמֶיהָ שֶׁנִּשְׁאַר בְּלֹא שְׂרֵפָה - בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, הָיָה נִכְתָּשׁ.

דאֵין מַכְנִיסִין כְּלוּם מֵאֶפְרָהּ לְהַנִּיחוֹ בָּעֲזָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהִנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה".

וּשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים הָיוּ חוֹלְקִין אֶת כָּל אֶפְרָהּ - אֶחָד נִתַּן בַּחֵיל, וְאֶחָד בְּהַר הַמִּשְׁחָה, וְאֶחָד מִתְחַלֵּק לְכָל הַמִּשְׁמָרוֹת.

זֶה שֶׁמִּתְחַלֵּק לְכָל הַמִּשְׁמָרוֹת, הָיוּ הַכֹּהֲנִים מְקַדְּשִׁין מִמֶּנּוּ.

וְזֶה שֶׁנִּתַּן בְּהַר הַמִּשְׁחָה, הָיוּ יִשְׂרָאֵל מַזִּין מִמֶּנּוּ.

וְזֶה שֶׁנִּתַּן בַּחֵיל, הָיָה מוּכָן וּמֻצְנָע, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת" - מְלַמֵּד שֶׁמַּצְנִיעִין מִמֶּנּוּ.

וְכֵן הָיוּ מַצְנִיעִין מֵאֵפֶר כָּל פָּרָה וּפָרָה שֶׁשּׂוֹרְפִין - בַּחֵיל.

וְתֵשַׁע פָּרוֹת אֲדֻמּוֹת נַעֲשׂוּ מִשֶּׁנִּצְטַוּוּ בְּמִצְוָה זוֹ עַד שֶׁחָרַב הַבַּיִת בַּשְּׁנִיָּה - רִאשׁוֹנָה עָשָׂה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שְׁנִיָּה עָשָׂה עֶזְרָא, וְשֶׁבַע מֵעֶזְרָא עַד חֻרְבַּן הַבַּיִת.

וְהָעֲשִׂירִית יַעֲשֶׂה הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, מְהֵרָה יִגָּלֶה אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

רמב"ם: פרק אחד

פרה אדומה - פרק ג

פרה אדומה - פרק ג