רמב"ם: פרק אחד

אמִי שֶׁהָיָה חוֹפֵר בַּשָּׂדֶה, וּמָצָא מֵתִים רַבִּים בְּגוּמָא אַחַת, זֶה עַל גַּב זֶה אוֹ זֶה בְּצַד זֶה, אוֹ שֶׁמָּצָא הֲרוּגִים, אוֹ שֶׁמָּצָא מֵת יוֹשֵׁב אוֹ רֹאשׁוֹ בֵּין בִּרְכָּיו - אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא מָקוֹם זֶה בֵּית הַקְּבָרוֹת הָיָה; אֶלָּא נוֹטֵל הַמֵּת שֶׁמָּצָא, וְנוֹטֵל כָּל הֶעָפָר הַתִּיחוּחַ שֶׁתַּחְתָּיו, וְחוֹפֵר בִּבְתוּלַת קַרְקַע שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת וּמוֹצִיא הַכֹּל, וּשְׁאָר הַשָּׂדֶה בְּחֶזְקַת טָהֳרָה כְּשֶׁהָיְתָה קֹדֶם שֶׁיִּמָּצֵא.

וְעָפָר זֶה עִם שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת שֶׁחוֹפֵר, הוּא הַנִּקְרָא 'תְּבוּסַת הַמֵּת'.

בשָׂדֶה שֶׁנֶּהֶרְגוּ בָהּ הֲרוּגִים - מְלַקֵּט כָּל הָעֲצָמוֹת שֶׁבָּהּ, וַהֲרֵי הִיא טְהוֹרָה. וְכֵן הַמְפַנֶּה קִבְרוֹ מִתּוֹךְ שָׂדֵהוּ - מְלַקֵּט כָּל הָעֲצָמוֹת עֶצֶם עֶצֶם, וַהֲרֵי הִיא טְהוֹרָה.

וְכֵן בּוֹר שֶׁמַּטִּילִים לְתוֹכוֹ נְפָלִים אוֹ הֲרוּגִים - מְלַקֵּט כָּל הָעֲצָמוֹת שֶׁבּוֹ עֶצֶם עֶצֶם, וַהֲרֵי הוּא טָהוֹר.

גהָיָה חוֹפֵר, וּמָצָא מֵת מֻשְׁכָּב כְּדֶרֶךְ שֶׁקּוֹבְרִין הַמֵּתִים - נוֹטְלוֹ וְאֶת תְּבוּסָתוֹ.

וְכֵן אִם מָצָא שְׁנַיִם - נוֹטֵל כָּל אֶחָד מֵהֶן, וּתְבוּסָתוֹ עִמּוֹ, וְכָל הַשָּׂדֶה טְהוֹרָה.

מָצָא שְׁלֹשָׁה מֵתִים, כָּל אֶחָד מֵהֶן מֻטָּל כְּדֶרֶךְ הַנִּקְבָּרִין, אִם יֵשׁ בֵּין זֶה לְזֶה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד שְׁמוֹנֶה, כִּמְלֹא מִטָּה וְקוֹבְרֶיהָ - הֲרֵי זֶה חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא בֵּית הַקְּבָרוֹת הוּא זֶה, וְצָרִיךְ לִבְדּוֹק מִן הָאַחֲרוֹן עֶשְׂרִים אַמָּה, שֶׁהֵן כִּשְׁתֵּי מְעָרוֹת וְחָצֵר שֶׁבֵּינֵיהֶן; וְאִם לֹא מָצָא שָׁם מֵת אַחֵר - הֲרֵי אוֹתָן הָעֶשְׂרִים שֶׁבָּדַק טְהוֹרוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן שְׁכוּנַת קְבָרוֹת.

מָצָא מֵת אֶחָד בְּסוֹף עֶשְׂרִים אַמָּה - צָרִיךְ לִבְדּוֹק מִמֶּנּוּ עֶשְׂרִים אַמָּה אֲחֵרוֹת, לְפִי שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר.

וְאִם הָיָה אֶחָד מֵאֵלּוּ שֶׁמָּצָא בַּתְּחִלָּה אוֹ בַּסּוֹף הָרוּג אוֹ יוֹשֵׁב אוֹ מֻשְׁכָּב שֶׁלֹּא כְדַרְכּוֹ, שֶׁיִּהְיֶה רֹאשׁוֹ בֵּין יַרְכוֹתָיו - אֵינוֹ בוֹדֵק עֶשְׂרִים אַמָּה, אֶלָּא נוֹטְלָן וְאֶת תְּבוּסָתָן בִּלְבָד, שֶׁחֶזְקָתָן גּוֹיִם.

דהַגּוֹיִם אֵין לָהֶן טֻמְאַת קְבָרוֹת; הוֹאִיל וְאֵינָן מְטַמְּאִין בָּאֹהֶל, הֲרֵי הַנּוֹגֵעַ בְּקִבְרָן טָהוֹר, עַד שֶׁיִּגַּע בְּעַצְמָהּ שֶׁל טֻמְאָה, אוֹ יִשָּׂאֶנָּה.

המֵת שֶׁחָסֵר אֵבֶר שֶׁאִם יִנָּטֵל מִן הַחַי יָמוּת - אֵין לוֹ תְּבוּסָה, וְלֹא שְׁכוּנַת קְבָרוֹת.

וּמֵתִים הַנִּמְצָאִים גְּלוּיִים עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה - אֵין לָהֶם שְׁכוּנַת קְבָרוֹת, וְלֹא תְּבוּסָה, אֶלָּא מְלַקֵּט עֶצֶם עֶצֶם, וְהַכֹּל טָהוֹר.

וְהַנִּקְבָּר שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת - יֵשׁ לוֹ תְּבוּסָה, וְאֵין לוֹ שְׁכוּנַת קְבָרוֹת.

ואֶחָד הַמּוֹצֵא שְׁלֹשָׁה מֵתִים כְּדַרְכָּן בַּתְּחִלָּה, אוֹ שֶׁמָּצָא שְׁלֹשָׁה כוּכִין, אוֹ כּוּךְ וּנְקִיעַ וּמְעָרָה - הֲרֵי זוֹ שְׁכוּנַת קְבָרוֹת.

מָצָא שְׁנַיִם, וְאֶחָד הָיָה יָדוּעַ - יֵשׁ לָהֶם תְּבוּסָה וְאֵין לָהֶם שְׁכוּנַת קְבָרוֹת, שֶׁהַקֶּבֶר הַיָּדוּעַ אֵינוֹ עוֹשֶׂה שְׁכוּנָה; וְלֹא אָמְרוּ אֶלָּא הַמּוֹצֵא שְׁלֹשָׁה בַּתְּחִלָּה הוּא שֶׁצָּרִיךְ בְּדִיקָה.

כֵּיצַד בּוֹדֵק הָעֶשְׂרִים אַמָּה שֶׁאָמַרְנוּ? חוֹפֵר עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְסֶלַע אוֹ לִבְתוּלָה, וְהִיא הַקַּרְקַע שֶׁנִּרְאֵית שֶׁאֵינָהּ עֲבוּדָה.

הֶעֱמִיק אֲפִלּוּ מֵאָה אַמָּה וּמָצָא חֶרֶס, הֲרֵי זוֹ כְּבַתְּחִלָּה, וְצָרִיךְ לְהַעֲמִיק עַד שֶׁיַּגִּיעַ לִבְתוּלָה. הִגִּיעַ לַמַּיִם, הֲרֵי זוֹ כִּבְתוּלָה.

זאֵינוֹ צָרִיךְ לַחְפֹּר תֶּלֶם אֶחָד מִתְּחִלַּת הָעֶשְׂרִים עַד סוֹפָן; אֶלָּא חוֹפֵר אַמָּה עַל אַמָּה וּמַנִּיחַ אַמָּה, וְחוֹפֵר אַמָּה עַל אַמָּה וּמַנִּיחַ אַמָּה, וְכֵן עַד סוֹפָן; שֶׁאֵין בֵּין קֶבֶר לְקֶבֶר פָּחוֹת מֵאַמָּה.

חהָיָה בוֹדֵק, וְהִגִּיעַ בְּתוֹךְ הָעֶשְׂרִים לְנָהָר אוֹ לִשְׁלוּלִית אוֹ לְדֶרֶךְ הָרַבִּים - יַפְסִיק וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִבְדּוֹק; שֶׁהֲרֵי נִפְסְקָה שְׁכוּנַת הַקְּבָרוֹת.

טהַמּוֹצִיא עָפָר זֶה שֶׁל בְּדִיקָה - טָהוֹר, אֶלָּא אִם כֵּן מָצָא טֻמְאָה בְּמָקוֹם שֶׁחָפַר; אֲבָל קֹדֶם שֶׁיִּמְצָא, אוֹכֵל בִּתְרוּמָה.

וְהַמְפַקֵּחַ בַּגַּל, אֵינוֹ אוֹכֵל בִּתְרוּמָה; שֶׁהֲרֵי יוֹדֵעַ וַדַּאי שֶׁהַמֵּתִים שָׁם תַּחַת הַגַּל, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר מְקוֹמָן.

יגַּל טָמֵא שֶׁנִּתְעָרֵב בִּשְׁנֵי גַלִּין טְהוֹרִין - בָּדַק אֶחָד מֵהֶן וּמְצָאוֹ טָהוֹר, הוּא טָהוֹר וְהַשְּׁנַיִם טְמֵאִין. בָּדַק שְׁנַיִם וְנִמְצְאוּ טְהוֹרִין, הֵן טְהוֹרִין וְהַשְּׁלִישִׁי בְּחֶזְקַת טָמֵא. בָּדַק שְׁלָשְׁתָּן וּמָצָא טָהוֹר, כֻּלָּן בְּחֶזְקַת טֻמְאָה, עַד שֶׁיִּבְדֹּק שְׁלָשְׁתָּן עַד שֶׁיַּגִּיעַ לַסֶּלַע אוֹ לִבְתוּלָה, וְיִהְיוּ שְׁלָשְׁתָּן טְהוֹרִין.

יאבּוֹר שֶׁמַּטִּילִין לְתוֹכוֹ נְפָלִים - הַמַּאֲהִיל עָלָיו, טָמֵא דִּין תּוֹרָה. אַף עַל פִּי שֶׁחֻלְדָּה וּבַרְדְּלָס מְצוּיִין שָׁם, אֵין סָפֵק מוֹצִיא מִידֵי וַדַּאי.

אֲבָל אִם הִפִּילָה שָׁם אִשָּׁה נֵפֶל, וְאֵין יָדוּעַ אִם הִפִּילָה דָּבָר הַמְטַמֵּא אוֹ לֹא הִפִּילָה, הוֹאִיל וְחֻלְדָּה וּבַרְדְּלָס מְצוּיִין שָׁם - הֲרֵי סְפֵקוֹ טָהוֹר.

יבדָּבָר יָדוּעַ שֶׁכָּל אֵלּוּ הַטֻּמְאוֹת וְכַיּוֹצֵא בָהֶן, שֶׁהֵן מִשּׁוּם סָפֵק - הֲרֵי הֵן שֶׁל דִּבְרֵיהֶן. וְאֵין טָמֵא מִן הַתּוֹרָה, אֶלָּא מִי שֶׁנִּטְמָא טֻמְאַת וַדַּאי.

אֲבָל כָּל הַסְּפֵקוֹת - בֵּין בְּטֻמְאוֹת, בֵּין בְּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת, בֵּין בָּעֲרָיוֹת וְשַׁבָּתוֹת - אֵין לָהֶם אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, [וְאַף עַל פִּי כֵן, דָּבָר שֶׁחַיָּבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת סְפֵקוֹ אָסוּר מִן הַתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי הָעוֹשֶׂה אוֹתוֹ חַיָּב אָשָׁם תָּלוּי,] כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת אִסּוּרֵי בִיאָה וּבְכַמָּה מְקוֹמוֹת.

רמב"ם: פרק אחד

טומאת מת - פרק ט

טומאת מת - פרק ט