רמב"ם: פרק אחד

אכְּשֶׁיִּתְרַפֵּא הַצָּרוּעַ מִצָּרַעְתּוֹ, אַחַר שֶׁמְּטַהֲרִין אוֹתוֹ בְּעֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תּוֹלַעַת וּשְׁתֵּי צִפֳּרִים וּמְגַלְּחִין אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ וּמַטְבִּילִין אוֹתוֹ, אַחַר כָּל זֹאת יִכָּנֵס לִירוּשָׁלַיִם, וּמוֹנֶה שִׁבְעַת יָמִים, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְגַלְּחוֹ תִּגְלַחְתּוֹ שְׁנִיָּה כַּתִּגְלַחַת הָרִאשׁוֹנָה וְטוֹבֵל, וַהֲרֵי הוּא טְבוּל יוֹם, וּמַעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ. וּלְמָחָר בַּשְּׁמִינִי טוֹבֵל פַּעַם שְׁנִיָּה, וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיבִין קָרְבְּנוֹתָיו.

וּמִפְּנֵי מַה טוֹבֵל בַּשְּׁמִינִי אַחַר שֶׁטָּבַל מֵאֶמֶשׁ? מִפְּנֵי שֶׁהָיָה רָגִיל בְּטֻמְאָה בִּימֵי חֲלוּטוֹ, וְאֵינוֹ נִזְהָר מִשּׁוּם טֻמְאָה, וְשֶׁמָּא נִטְמָא אַחַר שֶׁטָּבַל.

לְפִיכָךְ טוֹבֵל בַּשְּׁמִינִי בַּעֶזְרַת הַנָּשִׁים בְּלִשְׁכַּת הַמְּצֹרָעִים שֶׁשָּׁם, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ.

בנִתְאַחֵר וְלֹא גִלַּח בַּשְּׁבִיעִי, וְגִלַּח בַּשְּׁמִינִי אוֹ אַחַר כַּמָּה יָמִים - בַּיּוֹם שֶׁיְּגַלַּח יִטְבֹּל, וְיַעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ, וּלְמָחָר יָבִיא קָרְבְּנוֹתָיו אַחַר שֶׁיִּטְבֹּל פַּעַם שְׁנִיָּה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

כֵּיצַד עוֹשִׂין לוֹ? הַמְּצֹרָע עוֹמֵד חוּץ לַעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל כְּנֶגֶד פֶּתַח מִזְרָחִי, וּפָנָיו לַמַּעְרָב. וְשָׁם עוֹמְדִין כָּל מְחֻסְּרֵי כַּפָּרָה בְּעֵת שֶׁמְּטַהֲרִין אוֹתָן, וְשָׁם מַשְׁקִין אֶת הַסּוֹטוֹת.

וְהַכּוֹהֵן לוֹקֵחַ הָאָשָׁם שֶׁל מְּצֹרָע כְּשֶׁהוּא חַי, וּמֵנִיף אוֹתוֹ עִם לוֹג הַשֶּׁמֶן בַּמִּזְרָח, כְּדֶרֶךְ כָּל הַתְּנוּפוֹת. וְאִם הֵנִיף זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, יָצָא.

וְאַחַר כָּךְ מֵבִיא אֶת הָאָשָׁם לַמְּצֹרָע עַד הַפֶּתַח, וּמַכְנִיס שְׁתֵּי יָדָיו לָעֲזָרָה וְסוֹמֵךְ עָלָיו, וְשׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ מִיָּד. וּמְקַבְּלִין שְׁנֵי כּוֹהֲנִים אֶת דָּמוֹ - אֶחָד מְקַבֵּל בִּכְלִי לְזוֹרְקוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְאֶחָד בְּיָדוֹ הַיְּמָנִית, וּמְעַרֶּה לְיָדוֹ הַשְּׂמָאלִית, וּמַזֶּה בְּאֶצְבָּעוֹ הַיְּמָנִית; וְאִם שִׁנָּה וְקִבֵּל בַּשְּׂמֹאל תְּחִלָּה, פָּסַל.

הַכּוֹהֵן שֶׁקִּבֵּל מִקְצַת הַדָּם בִּכְלִי, מוֹלִיכוֹ וְזוֹרְקוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ תְּחִלָּה. וְאַחַר כָּךְ יָבוֹא הַכּוֹהֵן שֶׁקִּבֵּל הַדָּם בְּכַפּוֹ אֵצֶל הַמְּצֹרָע, הַכּוֹהֵן מִבִּפְנִים וְהַמְּצֹרָע מִבַּחוּץ, וּמַכְנִיס הַמְּצֹרָע רֹאשׁוֹ וְנוֹתֵן הַכּוֹהֵן מִן הַדָּם שֶׁבְּכַפּוֹ עַל תְּנוּךְ אָזְנוֹ הַיְּמָנִית.

וְאַחַר כָּךְ יַכְנִיס יָדוֹ הַיְּמָנִית וְיִתֵּן עַל בֹּהֶן יָדוֹ, וְאַחַר כָּךְ יַכְנִיס רַגְלוֹ הַיְּמָנִית וְיִתֵּן עַל בֹּהֶן רַגְלוֹ. וְאִם נָתַן עַל הַשְּׂמֹאל, לֹא יָצָא. וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיב חַטָּאתוֹ וְעוֹלָתוֹ.

וְאַחַר שֶׁיִּתֵּן הַדָּם עַל הַבְּהֹנוֹת, נוֹטֵל הַכּוֹהֵן מִלּוֹג הַשֶּׁמֶן וְצָק לְתוֹךְ כַּפּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ הַשְּׂמָאלִית; וְאִם יָצַק לְתוֹךְ כַּף עַצְמוֹ, יָצָא.

וְטוֹבֵל אֶצְבָּעוֹ הַיְּמָנִית בַּשֶּׁמֶן שֶׁבְּכַפּוֹ וּמַזֶּה שֶׁבַע פְּעָמִים כְּנֶגֶד בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, עַל כָּל הַזָּיָה טְבִילַת אֶצְבָּעוֹ בַּשֶּׁמֶן; וְאִם הִזָּה וְלֹא כִוֵּן כְּנֶגֶד בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים – כְּשֵׁרוֹת.

וְאַחַר כָּךְ יָבוֹא אֵצֶל הַמְּצֹרָע, וְיִתֵּן מִן הַשֶּׁמֶן עַל מְקוֹם דַּם הָאָשָׁם בִּתְנוּךְ אֹזֶן וּבֹהֶן יָד וּבֹהֶן רֶגֶל, וְהַנּוֹתָר מִן הַשֶּׁמֶן שֶׁבְּכַפּוֹ יִתְּנֶנּוּ עַל רֹאשׁ הַמִּתְטַּהֵר. וְאִם לֹא נָתַן, לֹא כִפֵּר. וּשְׁאָר הַלּוֹג מִתְחַלֵּק לַכּוֹהֲנִים.

גשְׁיָרֵי הַלּוֹג אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָא בָּעֲזָרָה לְזִכְרֵי כְּהֻנָּה, כִּשְׁאָר קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים, שֶׁהֲרֵי הֻקַּשׁ לָאָשָׁם.

וְאָסוּר לֶאֱכֹל מִלּוֹג הַשֶּׁמֶן עַד שֶׁיִּתֵּן מִמֶּנּוּ מַתַּן שֶׁבַע וּמַתַּן בְּהֹנוֹת; וְאִם אָכַל - לוֹקֶה, כְּאוֹכֵל קֳדָשִׁים קֹדֶם זְרִיקָה.

רמב"ם: פרק אחד

מחוסרי כפרה - פרק ד

מחוסרי כפרה - פרק ד