רמב"ם: פרק אחד

אמִי שֶׁהָיוּ לוֹ עֲשָׂרָה טְלָאִים וְהִפְרִישׁ אֶחָד מֵעֲשָׂרָה, הָיוּ לוֹ מֵאָה וְהִפְרִישׁ עֲשָׂרָה לְמַעֲשֵׂר - אֵין אֵלּוּ מַעֲשֵׂר. אֶלָא כֵּיצַד עוֹשֶׂה? כּוֹנֵס כָּל הַטְּלָאִים אוֹ כָּל הָעֲגָלִים לַדִּיר, וְעוֹשֶׂה לוֹ פֶּתַח קָטָן כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצְאוּ שְׁנַיִם כְּאֶחָד. וְאִמּוֹתֵיהֶן מַעֲמִיד מִבַּחוּץ, וְהֵן גּוֹעוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ הַטְּלָאִים קוֹלָן, וְיֵצְאוּ מִן הַדִּיר לִקְרָאתָן, שֶׁנֶּאֱמַר "כֹּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט" (ויקרא כז, לב) - שֶׁיַּעֲבֹר מֵעַצְמוֹ, וְלֹא שֶׁיּוֹצִיאוֹ בְּיָדוֹ.

וּכְשֶׁיֵּצְאוּ מִן הַדִּיר זֶה אַחַר זֶה, מַתְחִיל וּמוֹנָם בַּשֵּׁבֶט: אֶחָד, שְׁנַיִם, שְׁלוֹשָׁה, אַרְבָּעָה, חֲמִשָּׁה, שִׁשָּׁה, שִׁבְעָה, שְׁמוֹנָה, תִּשְׁעָה; וְהַיוֹצֵא עֲשִׂירִי - בֵּין זָכָר בֵּין נְקֵבָה, בֵּין תָּמִים בֵּין בַּעַל מוּם - סוֹקְרוֹ בְּסִקְרָא, וְאוֹמֵר 'הֲרֵי זֶה מַעֲשֵׂר'. לֹא סְקָרוֹ בְּסִקְרָא וְלֹא מְנָאָן בַּשֵּׁבֶט, אוֹ שֶׁמְּנָאָן רְבוּצִים אוֹ עוֹמְדִים - הֲרֵי אֵלּוּ מַעֲשֵׂר; הוֹאִיל וּמְנָאָם עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה, וְקִדֵּשׁ עֲשִׂירִי - הֲרֵי זֶה מַעֲשֵׂר.

באֵינוֹ צָרִיךְ לְצָרֵף כָּל בְּהֵמָה שֶׁנֹּלְּדָה בִּרְשׁוּתוֹ לְדִיר אֶחָד, אֶלָא מְצָרֵף כָּל עֵדֶר וְעֵדֶר לְבַדּוֹ. הָיוּ לוֹ חֲמִשָּׁה טְלָאִים בִּירוּשָׁלַיִם, וַחֲמִשָּׁה טְלָאִים בְּעַכּוֹ - אֵין מִצְטָרְפִין, וְכֻלָּן פְּטוּרִין מִן הַמַּעֲשֵׂר. וְכַמָּה יִהְיֶה בֵּין אֵלּוּ לְאֵלּוּ וְיִצְטָרְפוּ? שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל.

גהָיוּ שְׁלוֹשָׁה עֲדָרִים, בֵּין כָּל אֶחָד וְאֶחָד שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל - הֲרֵי שְׁלָשְׁתָּן מִצְטָרְפִין. כֵּיצַד? הָיוּ תִּשְׁעָה מִכָּאן וְתִשְׁעָה מִכָּאן, וְאֶחָד בָּאֶמְצַע - הֲרֵי שְׁלָשְׁתָּן נִכְנָסִין לַדִּיר לְהִתְעַשֵּׂר.

דאֵין מְעַשְּׂרִין מִן הַבָּקָר עַל הַצֹּאן וְלֹא מִן הַצֹּאן עַל הַבָּקָר. אֲבָל מְעַשְּׂרִין מִן הַכְּבָשִׂים עַל הָעִזִּים, וּמִן הָעִזִּים עַל הַכְּבָשִׂים, שֶׁנֶּאֱמַר "וְכָל מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן" (ויקרא כז, לב) - "כָּל" מַשְׁמַע צֹאן אֶחָד, שֶׁשְּׁנֵיהֶם נִקְרָאִים 'שֶׂה' וַהֲרֵי הֵם כְּמִין אֶחָד.

האֵין מְעַשְּׂרִין מִן הַנּוֹלָדִים בְּשָׁנָה זוֹ עַל הַנּוֹלָדִים בְּשָׁנָה אַחֶרֶת, כְּשֵׁם שֶׁאֵין מְעַשְּׂרִין בְּזֶרַע הָאָרֶץ מִן הֶחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן וְלֹא מִן הַיָּשָׁן עַל הֶחָדָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר "הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה" (דברים יד, כב). וְיֵרָאֶה לִי שֶׁאִם עִשֵּׂר בְּהֵמָה מִשָּׁנָה עַל שָׁנָה - הֲרֵי זֶה מַעֲשֵׂר, מִפְּנֵי חֻמְרַת הַקֳּדָשִׁים, שֶׁהֲרֵי לֹא הִקְפִּידָה תּוֹרָה עַל מַעְשַׂר בְּהֵמָה בְּפֵרוּשׁ שֶׁיִּהְיֶה שָׁנָה שָׁנָה.

וכָּל הַנּוֹלָדִים מֵאֶחָד בְּתִשְׁרֵי עַד עֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בֶּאֱלוּל - מִצְטָרְפִין, וּמְעַשְּׂרִין מֵאֵלּוּ עַל אֵלּוּ. נּוֹלְּדוּ חֲמִשָּׁה טְלָאִים בְּתִשְׁעָה וְעֶשְׂרִים בֶּאֱלוּל, וַחֲמִשָּׁה בְּאֶחָד בְּתִשְׁרִי - אֵין מִצְטָרְפִין. יָלְדוּ הַוְּלָדוֹת בְּתוֹךְ שְׁנָתָן, הֲרֵי הִיא וּבִתָּהּ נִכְנָסוֹת לַדִּיר לְהִתְעַשֵּׂר.

זאֵין הַטְּלָאִים הַנּוֹלָדִים כְּמוֹ הַטֶּבֶל שֶׁאָסוּר לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּמְקוֹמוֹ. אֶלָא מֻתָּר לִמְכֹּר וְלִשְׁחֹט כָּל מַה שֶׁיִּרְצֶה עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר, וְיִהְיֶה הַמַּעֲשֵּׂר קֹדֶשׁ וְיֵאָכֵל כְּהִלְכָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

חקָבְעוּ חֲכָמִים שְׁלוֹשָׁה זְמַנִּים בַּשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה, וּמִשֶּׁיַּגִּיעַ זְמַן מֵהֶן, אָסוּר לוֹ לִמְכֹּר אוֹ לִשְׁחֹט עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר. וְאִם שָׁחַט, הֲרֵי זֶה מֻתָּר. וְאֵלּוּ הֵן הַשְּׁלוֹשָׁה זְמַנִּים: בְּיוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם קֹדֶם הַפֶּסַח, וּבְיוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר קֹדֶם עֲצֶרֶת, וּבְיוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר קֹדֶם הֶחָג. וְכָל זְמַן מֵאֵלּוּ נִקְרָא 'גֹּרֶן מַעְשַׂר בְּהֵמָה'. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר, שֶׁהַגְּרָנוֹת שֶׁל מַעְשַׂר בְּהֵמָה בְּיוֹם אַחֲרוֹן מֵחֹדֶשׁ אֲדָר, וּבְיוֹם חֲמִשָּׁה וּשְׁלוֹשִׁים מִסְּפִירַת הָעֹמֶר, וּבְיוֹם אַחֲרוֹן מֵחֹדֶשׁ אֱלוּל. וְלָמָּה קָבְעוּ הַגְּרָנוֹת בְּיָמִים אֵלּוּ? כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הַבְּהֵמוֹת מְצוּיוֹת לְעוֹלֵי רְגָלִים. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לִמְכֹּר קֹדֶם שֶׁיְּעַשֵּׂר, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, הָיוּ נִמְנָעִים לִמְכֹּר, עַד שֶׁיְּעַשְּׂרוּ וְיַעֲשׂוּ הַמִּצְוָה.

טהִכְנִיס כָּל הַצֹּאן אוֹ הַבָּקָר לַדִּיר, וְהִתְחִיל לִמְנוֹת וּלְקַדֵּשׁ עֲשִׂירִי, עַד שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בְּתוֹךְ הַדִּיר פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה - הֲרֵי זֶה מַנִּיחָן לְגֹרֶן אַחֵר; וְהֵן מִצְטָרְפִין לְאֵלּוּ שֶׁיִּוָּלְדוּ, וְיִתְעַשְּׂרוּ הַכֹּל בְּגֹרֶן אֶחָד. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֵלּוּ יִשָּׁאֲרוּ בַּמִּנְיָן, חַיָּב לְהַכְנִיס הַכֹּל לַדִּיר, וְהַנִּשְׁאָר יִשָּׁאֵר.

רמב"ם: פרק אחד

בכורות - פרק ז

בכורות - פרק ז