רמב"ם: פרק אחד

אאֵין שׁוֹחֲטִין אֶת הַבְּכוֹר אֶלָא עַל פִּי מֻמְחֶה שֶׁנָּתַן לוֹ הַנָּשִׂיא שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל רְשׁוּת, וְאָמַר לוֹ 'הַתֵּר בְּכוֹרוֹת בְּמוּמָן'. אַפִלּוּ הָיָה מוּם גָּדוֹל וְגָלוּי לַכֹּל, לֹא יַתִּירוֹ אֶלָא מֻמְחֶה שֶׁנָּטַל רְשׁוּת.

וְכָל הַבְּכוֹרוֹת אָדָם רוֹאֶה, חוּץ מִבְּכוֹר עַצְמוֹ.

באִם אֵין שָׁם מֻמְחֶה, וְהָיָה הַמּוּם מִן הַמּוּמִין הַגְּלוּיִין הַמֻּבְהָקִין, כְּגוֹן שֶׁנִּסְמֵית עֵינוֹ אוֹ נִקְטְעָה יָדוֹ אוֹ נִשְׁבְּרָה רַגְלוֹ - הֲרֵי זֶה יִשְׁחֹט עַל פִּי שְׁלוֹשָׁה בְּנֵי הַכְּנֶסֶת.

וְכֵן בְּכוֹר שֶׁיָּצָא לְחוּצָה לָאָרֶץ וְנָפַל בּוֹ מוּם מֻבְהָק - הֲרֵי זֶה נִתָּר עַל פִּי שְׁלוֹשָׁה בְּנֵי הַכְּנֶסֶת.

גאֵין רוֹאִין אֶת הַבְּכוֹר לְיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁיִּהְיֶה כּוֹהֵן עִמּוֹ, שֶׁמָּא יֹאמַר לוֹ הַמֻּמְחֶה 'מוּם הוּא וּמֻתָּר לִשְׁחֹט עָלָיו', וְיֵלֵךְ וְיִשְׁחָטֶנּוּ לְעַצְמוֹ וְלֹא יִתְּנֶנּוּ לַכּוֹהֵן; שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ חָשׁוּד לֶאֱכֹל קֳדָשִׁים בַּחוּץ, חָשׁוּד הוּא לִגְזֹל מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה.

לְפִיכָךְ אִם הָיָה חָכָם וְיָדוּעַ שֶׁהוּא מְדַקְדֵּק עַל עַצְמוֹ - רוֹאִין לוֹ.

הָיָה הַמּוּם גָּלוּי לַכֹּל, כְּגוֹן שֶׁנִּקְטְעָה יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ, הוֹאִיל וֶהֱבִיאוֹ לֶחָכָם הַמֻּמְחֶה - הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת מְדַקְדֵּק עַל עַצְמוֹ, לְפִיכָךְ רוֹאִין לוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עִמּוֹ כּוֹהֵן.

דהַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּכוֹר וְאַחַר כָּךְ הֶרְאָה אֶת מוּמוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מוּם גָּלוּי, שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה בַּשְּׁחִיטָה, כְּגוֹן שֶׁנֶּחְתְּכָה יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ, הוֹאִיל וְנִשְׁחַט שֶׁלֹּא עַל פִּי מֻמְחֶה - הֲרֵי זֶה אָסוּר, וְיִקָּבֵר כִּבְכוֹר שֶׁמֵּת.

הבְּכוֹר שֶׁהָיְתָה לוֹ בֵּיצָה אַחַת וּשְׁנֵי כִּיסִין, וּבְדָקוֹ הַמֻּמְחֶה וְהוֹשִׁיבוּהוּ עַל הַרְגּוּזוֹ וּמִעֲכוֹ וְלֹא יָצָאת בֵּיצָה שְׁנִיָּה, וְהִתִּירוֹ הַמֻּמְחֶה, וְנִשְׁחַט, וְנִמְצָאת הַשְּׁנִיָּה דְּבוּקָה בַּכְּסָלִים - הֲרֵי זֶה מֻתָּר, הוֹאִיל וּמִעֲכוֹ.

אֲבָל אִם לֹא נִמְעַךְ, אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁחַט עַל פִּי מֻמְחֶה - הֲרֵי זֶה יִקָּבֵר.

ומִי שֶׁאֵינוֹ מֻמְחֶה וְרָאָה אֶת הַבְּכוֹר וְנִשְׁחַט עַל פִּיו - הֲרֵי זֶה יִקָּבֵר, וִישַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ.

וְכַמָּה מְשַׁלֵּם? רְבִיעַ לְדַקָּה, וּמֶחְצָה לְגַסָּה.

וּמִפְּנֵי מַה לֹא יְשַׁלֵּם כָּל דָּמָיו? מִפְּנֵי שֶׁקָּנְסוּ אֶת בַּעַל הַבְּהֵמָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַשְׁהֶה אוֹתָהּ, וְלֹא יְגַדֵּל בְּהֵמָה דַּקָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

זהַנּוֹטֵל שְׂכָרוֹ לִהְיוֹת רוֹאֵה בְּכוֹרוֹת - אֵין שׁוֹחֲטִין עַל פִּיו אֶלָא אִם כֵּן הָיָה מֻמְחֶה גָּדוֹל, וְיָדְעוּ בּוֹ חֲכָמִים שֶׁאֵין כְּמוֹתוֹ, וּפָסְקוּ לוֹ שָׂכָר עַל הָרְאִיָּה וְהַבִּקּוּר, בֵּין שֶׁנִּמְצָא מוּם בֵּין שֶׁנִּמְצָא תָּמִים.

וְלֹא יִטֹּל שָׂכָר עַל בְּהֵמָה זוֹ חוּץ מִפַּעַם אַחַת, וְרוֹאֶה אוֹתָהּ לְעוֹלָם כָּל זְמַן שֶׁמְּבִיאִין אוֹתָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי חָשַׁד.

חהֶחָשׁוּד עַל הַבְּכוֹרוֹת לִמְכֹּר אוֹתָן לְשֵׁם חֻלִּין - אֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ אַפִלּוּ בְּשַׂר צְבָאִים, מִפְּנֵי שֶׁהוּא דּוֹמֶה לִבְשַׂר עֵגֶל. וְאֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ עוֹרוֹת שֶׁאֵינָן עֲבוּדִים, אַפִלּוּ שֶׁל נְקֵבָה, שֶׁמָּא יַחְתֹּךְ זַכְרוּתוֹ, וְיֹאמַר 'עוֹר נְקֵבָה הוּא'.

וְאֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ צֶמֶר, אַפִלּוּ מְלֻבָּן; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, צוֹאִי. אֲבָל לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ טָווּי וּלְבָדִין וְעוֹרוֹת עֲבוּדִים; שֶׁאֵינוֹ מְעַבֵּד עוֹר בְּכוֹר תָּמִים, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְפַחֵד לְשַׁהוֹתוֹ אֶצְלוֹ, שֶׁמָּא יִשְׁמְעוּ בּוֹ הַדַּיָּנִין וְיִקְנְסוּ אוֹתוֹ כְּפִי רִשְׁעוֹ.

טהַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּכוֹר וּמְכָרוֹ, וְנוֹדַע שֶׁלֹּא הֶרְאָהוּ לְמֻמְחֶה: מַה שֶׁאָכְלוּ - אָכְלוּ, וְיַחְזִיר לָהֶם אֶת הַדָּמִים; וּמַה שֶׁלֹּא נֶאֱכַל - יִקָּבֵר, וְיַחְזִיר הַדָּמִים. וְכֵן הַדִּין בְּמַאֲכִיל אֶת הַטְּרֵפָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת מֶקָּח וּמִמְכָּר.

יבְּכוֹר שֶׁנִּמְצָא טְרֵפָה: אִם תָּמִים הוּא, וְנִמְצָא טְרֵפָה אַחַר שֶׁהֻפְשַׁט - הָעוֹר יִשָּׂרֵף, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין, וְהַבָּשָׂר יִקָּבֵר; וְאִם בְּמוּמוֹ נִשְׁחַט - הַבָּשָׂר יִקָּבֵר, וְיֵהָנוּ הַכּוֹהֲנִים בְּעוֹרוֹ. וְהוּא שֶׁנִּשְׁחַט עַל פִּי מֻמְחֶה.

יאהַבְּכוֹר שֶׁנֶּאֱכַל בְּשָׂרוֹ כַּהֲלָכָה, בֵּין תָּמִים בֵּין בַּעַל מוּם - כְּשֵׁם שֶׁמֻּתָּר לֵהָנוֹת בְּעוֹרוֹ, כָּךְ נֶהֱנִין בְּגִזָּתוֹ.

אֲבָל כָּל צֶמֶר שֶׁנִּגְזַז מִמֶּנּוּ כְּשֶׁהוּא חַי, אַפִלּוּ נָשַׁר - הֲרֵי הוּא אָסוּר בַּהֲנָיָה, אַפִלּוּ נָשַׁר מִמֶּנּוּ אַחַר שֶׁנָּפַל בּוֹ מוּם. וְאַפִלּוּ לְאַחַר שְׁחִיטָתוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אַחַר מִיתָתוֹ - הֲרֵי אוֹתוֹ הַצֶּמֶר שֶׁנָּשַׁר מִמֶּנּוּ מֵחַיִּים בְּאִסּוּרוֹ עוֹמֵד. וְכֵן בְּמַעְשַׂר בְּהֵמָה.

וּכְבָר בֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת מְעִילָה, שֶׁלֹּא גָזְרוּ גְּזֵרָה זוֹ אֶלָא עַל הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר בִּלְבָד, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן בָּאִין לְכַפָּרָה, שֶׁמָּא יַשְׁהֶה אוֹתָן אֶצְלוֹ כְּדֵי לִקַּח כָּל הַצֶּמֶר שֶׁיִּנְשֹׁר מֵהֶן. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁמִּצְוָה לְאָכְלוֹ בִּשְׁנָתוֹ, בֵּין תָּמִים בֵּין בַּעַל מוּם.

יבבְּכוֹר שֶׁהָיָה בּוֹ צֶמֶר מְדֻבְלָל וּשְׁחָטוֹ: אֶת שֶׁהוּא נִרְאֶה עִמּוֹ מִן הַגִּזָּה, מֻתָּר בַּהֲנָיָה; וְאֶת שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה עִמּוֹ, וְהוּא הַצֶּמֶר שֶׁעִיקָרוֹ הָפוּךְ כְּלַפֵּי רֹאשׁוֹ - אָסוּר, שֶׁזֶּה כְּמִי שֶׁנָּשַׁר מֵחַיִּים.

יגגִּזַּת בְּכוֹר, אַפִלּוּ בַּעַל מוּם, שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּגִזֵּי חֻלִּין, אַפִלּוּ אַחַת בְּכַמָּה אֲלָפִים - הַכֹּל אֲסוּרִים. הֲרֵי הִיא דָּבָר חָשׁוּב, וּמְקַדֵּשׁ בְּכָל שֶׁהוּא.

הָאוֹרֵג מְלוֹא הַסִּיט מִצֶּמֶר הַבְּכוֹר בַּבֶּגֶד, יִדָּלֵק; מִצֶּמֶר הַמֻּקְדָּשִׁין, מְקַדֵּשׁ בְּכָל שֶׁהוּא.

רמב"ם: פרק אחד

בכורות - פרק ג

בכורות - פרק ג