ב"ה
רמב"ם: שלושה פרקים
מעשה הקרבנות - פרק יג, מעשה הקרבנות - פרק יד, מעשה הקרבנות - פרק טו
מעשה הקרבנות - פרק יג
אמִצְוַת עֲשֵׂה לַעֲשׂוֹת כָּל מִנְחָה כְּמִצְוָתָהּ הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה.
בוְכֵיצַד עֲשִׂיַּת חֲבִתֵּי כּוֹהֵן גָּדוֹל? מֵבִיא עִשָּׂרוֹן שָׁלֵם וּמַקְדִישׁוּ, וְחוֹצֵהוּ בַּחֲצִי עִשָּׂרוֹן שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ; שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהִיא קְרֵבָה חֲצָיִין, אֵינָהּ מִתְקַדֶּשֶׁת לַחֲצָיִין. וּמֵבִיא עִמָּהּ שְׁלֹשֶׁת לוֹגִין שֶׁמֶן, שֶׁנֶּאֱמַר "בַּשֶּׁמֶן תֵּעָשֶׂה" (ויקרא ו, יד) - לְהוֹסִיף לָהּ שֶׁמֶן כְּנִסְכֵּי הַכֶּבֶשׂ. וּבוֹלֵל הַסֹּלֶת בַּשֶּׁמֶן, וְחוֹלֵט אוֹתָהּ בְּרוֹתְחִין. וְלָשׁ מִכָּל חֲצִי עִשָּׂרוֹן שֵׁשׁ חַלּוֹת; נִמְצְאוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת.
גוְאַחַת אַחַת הָיוּ נַעֲשׂוֹת. וְכֵיצַד עוֹשֶׂה? מְחַלֵּק הַשְּׁלֹשֶׁת לוּגִין בָּרְבִיעִית שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ, רְבִיעִית לְכָל חַלָּה; וְאוֹפֶה הַחַלָּה מְעַט, וְאַחַר כָּךְ קוֹלֶה אוֹתָהּ עַל הַמַּחֲבַת בִּשְׁאָר רְבִיעִית הַשֶּׁמֶן שֶׁלָּהּ. וְאֵינוֹ מְבַשְּׁלָהּ הַרְבֵּה, שֶׁנֶּאֱמַר "תֻּפִינֵי" (ויקרא ו, יד) - בֵּין בָּשֵׁל וְנָא.
דוְאַחַר כָּךְ חוֹלֵק כָּל חַלָּה וְחַלָּה לִשְׁנַיִם בְּאֹמֶד, כְּדֵי שֶׁיַּקְרִיב הַחֵצִי בַּבֹּקֶר וְהַחֵצִי בָּעֶרֶב; וְלוֹקֵחַ הַחֲצָיִין וְכוֹפֵל כָּל אֶחָד מֵהֶן לִשְׁנַיִם, וּפוֹתֵת עַד שֶׁתִּמָּצֵא כָּל פְּתִיתָה כְּפוּלָה לִשְׁנַיִם.
וּמַקְרִיב הַחֲצָיִין עִם חֲצִי קֹמֶץ לְבוֹנָה בַּבֹּקֶר, וְהַחֵצִי הַנִּשְׁאָר עִם חֲצִי קֹמֶץ לְבוֹנָה, בָּעֶרֶב. וְאִם הָיְתָה מִנְחַת חִנּוּךְ - אֵינוֹ חוֹצָה, אֶלָא מַקְרִיבָהּ כֻּלָּהּ כְּאַחַת עִם קֹמֶץ לְבוֹנָה. וּשְׁתֵּיהֶן כָּלִיל לָאִשִּׁים.
המִנְחַת הַסֹּלֶת כֵּיצַד הָיְתָה נַעֲשֵׂית? מֵבִיא עִשָּׂרוֹן סֹלֶת, אוֹ כַּמָּה עֶשְׂרוֹנוֹת, כְּפִי נִדְרוֹ, וְשֶׁמֶן הָרָאוּי לָהּ; וּמוֹדֵד בָּעִשָּׂרוֹן שֶׁל מִּקְדָּשׁ. וְנוֹתֵן שֶׁמֶן בִּכְלִי, וְאַחַר כָּךְ נוֹתֵן עָלָיו אֶת הַסֹּלֶת, וְאַחַר כָּךְ נוֹתֵן שֶׁמֶן אַחֵר עַל הַסֹּלֶת, וּבוֹלֵל הַסֹּלֶת בּוֹ; וְאַחַר כָּךְ נוֹתְנָהּ בִּכְלִי שָׁרֵת וְצָק לְתוֹכָהּ שֶׁמֶן. וְשֶׁמֶן שֶׁנָּתַן תְּחִלָּה עִם שֶׁמֶן הַבָּלוֹל עִם הַשֶּׁמֶן שֶׁיָּצַק - הַכֹּל לוֹג לְעִשָּׂרוֹן. וְנוֹתֵן עָלֶיהָ לְבוֹנָתָהּ.
ומִנְחַת הַמַּחֲבַת וְהַמַּרְחֶשֶׁת כֵּיצַד? נוֹתֵן הַשֶּׁמֶן בִּכְלִי וְנוֹתֵן עָלָיו הַסֹּלֶת, וְנוֹתֵן עַל הַסֹּלֶת שֶׁמֶן אַחֵר וּבוֹלֵל הַסֹּלֶת, וְאַחַר כָּךְ לָשָׁהּ בְּפוֹשְׁרִין וְאוֹפֶה אוֹתָהּ בְּמַחֲבַת אוֹ בְּמַרְחֶשֶׁת כְּמוֹ שֶׁנָּדַר, וּפוֹתֵת אוֹתָהּ פִּתִּים וְנוֹתְנָהּ בִּכְלִי שָׁרֵת, וְיוֹצֵק עָלֶיהָ שְׁאָר הַשֶּׁמֶן, וְנוֹתֵן לְבוֹנָתָהּ.
זמַה בֵּין מַחֲבַת לְמַרְחֶשֶׁת? מַרְחֶשֶׁת - יֵשׁ לָהּ שָׂפָה, וְהַבָּצֵק שֶׁאוֹפִין אוֹתוֹ עָלֶיהָ רַךְ, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לָהּ שָׂפָה וְאֵינוֹ יוֹצֵא; וּמַחֲבַת - אֵין לָהּ שָׂפָה, וְהַבָּצֵק שֶׁאוֹפִין אוֹתוֹ בָּהּ קָשֶׁה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצֵא מִכָּאן וּמִכָּאן.
חמִנְחַת מַאֲפֵה תַּנּוּר כֵּיצַד? אִם חַלּוֹת הִיא - בּוֹלֵל הַסֹּלֶת בַּשֶּׁמֶן, וְלָשׁ בְּפוֹשְׁרִין, וְאוֹפֶה, וּפוֹתֵת, וְנוֹתֵן בִּכְלִי שָׁרֵת, וְנוֹתֵן עָלֶיהָ לְבוֹנָתָהּ; וְאֵין בָּהּ יְצִיקַת שֶׁמֶן, שֶׁנֶּאֱמַר "חַלּוֹת מַצֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן" (ויקרא ב, ד).
וְאִם רְקִיקִין הִיא - לָשׁ אֶת הַסֹּלֶת בְּפוֹשְׁרִין, וּמוֹשֵׁחַ אֶת הָרְקִיקִין בַּשֶּׁמֶן, שֶׁנֶּאֱמַר "וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן" (ויקרא ב, ד). וְיֵרָאֶה לִי, שֶׁאַחַר אֲפִיָּה מוֹשֵׁחַ אוֹתָם.
טוְכֵיצַד מוֹשְׁחָן? מֵבִיא לוֹג שֶׁמֶן לְכָל עִשָּׂרוֹן וּמוֹשְׁחָן וְחוֹזֵר וּמוֹשְׁחָן עַד שֶׁיִּכְלֶה כָּל הַשֶּׁמֶן שֶׁבַּלּוֹג.
יכָּל אַרְבַּע מְנָחוֹת אֵלּוּ הָאֲפוּיוֹת, כְּשֶׁאוֹפִין אוֹתָן - אוֹפִין כָּל עִשָּׂרוֹן עֶשֶׂר חַלּוֹת; וְאִם רִבָּה בַּחַלּוֹת אוֹ חִסֵּר, כְּשֵׁרָה.
וְכֵיצַד פּוֹתְתִין אוֹתָן? כּוֹפֵל הַחַלָּה לִשְׁנַיִם, וְהַשְּׁנַיִם לְאַרְבָּעָה, וּמַבְדִּיל. וְאִם הָיְתָה הַמִּנְחָה שֶׁל זִכְרֵי כְּהֻנָּה, אֵינוֹ מַבְדִּיל וּפוֹתֵת.
וְכֻלָּן פְּתִיתִין כְּזֵּיתִים. וְאִם הִגְדִּיל הַפְּתִיתִין אוֹ הִקְטִין אוֹתָן, כְּשֵׁרִים.
יאלֹא בָלַל, לֹא פָתַת, לֹא הִגִּישׁ, לֹא מָשַׁח אֶת הָרְקִיקִין - כְּשֵׁרָה: לֹא נֶאְמְרוּ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ, אֶלָא לְמִצְוָה - שֶׁכָּךְ הִיא מִצְוָתָהּ.
יבסֵדֶר הֲבָאַת הַמִּנְחָה כֵּיצַד? מֵבִיא אָדָם סֹלֶת מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ בִּקְלָתוֹת שֶׁל כֶסֶף וְשֶׁל זָהָב אוֹ שֶׁל שְׁאָר מִינֵי מַתָּכוֹת - כְּלִי שֶׁהוּא רָאוּי לִכְלִי שָׁרֵת.
וְאִם הָיְתָה מִנְחַת הַסֹּלֶת - נוֹתְנָהּ לִכְלִי שָׁרֵת, וּמְקַדְּשָׁהּ בִּכְלִי שָׁרֵת.
וְאִם הָיְתָה מִן הַמְּנָחוֹת הַנֶּאֱפוֹת - אוֹפֶה אוֹתָהּ שָׁם בַּמִּקְדָּשׁ, וּפוֹתֵת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְנוֹתֵן הַפְּתִיתִין לִכְלִי שָׁרֵת. וְנוֹתֵן עָלֶיהָ שַׁמְנָהּ וּלְבוֹנָתָהּ, וּמוֹלִיכָהּ אֵצֶל כּוֹהֵן.
וְהַכּוֹהֵן מוֹלִיכָהּ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ וּמַגִּישָׁהּ בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית מַעַרָבִית כְּנֶגֶד חֻדָּהּ שֶׁל קֶּרֶן, וְדַיּוֹ.
וּמְסַלֵּק אֶת כָּל לְבוֹנָתָהּ לְצַד אֶחָד, וְקוֹמֵץ מִמָּקוֹם שֶׁנִּתְרַבָּה שַׁמְנָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר "מִסָּלְתָּהּ וּמִשַּׁמְנָהּ" (ויקרא ב, ב). וְנוֹתֵן הַקֹּמֶץ לִכְלִי שָׁרֵת וּמְקַדְּשׁוֹ בִּכְלִי שָׁרֵת. וְקֹמֶץ שֶׁחִלְקוֹ בִּשְׁנֵי כֵּלִים אֵינוֹ קָדוֹשׁ, וְחוֹזֵר וּמְקַדֵשׁ.
וּמְלַקֵּט אֶת כָּל לְבוֹנָתָהּ וְנוֹתְנָהּ עַל הַקֹּמֶץ שֶׁבַּכְּלִי וּמַעֲלֶה אוֹתוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וּמוֹלְחוֹ, וְנוֹתֵן עַל גַּבֵּי הָאִשִּׁים מִכְּלִי שָׁרֵת. וְאִם מִנְחַת כּוֹהֲנִים הִיא - אֵינוֹ קוֹמֵץ, אֶלָא נוֹתֵן מֶלַח עַל כֻּלָּהּ, וּמַשְׁלִיךְ הַכֹּל עַל גַּבֵּי הָאִשִּׁים.
יגכֵּיצַד קוֹמְצִין מְנָחוֹת הַנִּקְמָצוֹת? כְּדֶרֶךְ שֶׁקּוֹמֵץ כָּל אָדָם: פּוֹשֵׁט פַּס יָדוֹ וְקוֹמֵץ. קָמַץ בְּרָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו אוֹ מִן הַצְּדָדִין - לֹא יַקְטִיר; וְאִם הִקְטִיר, הֻרְצָה. וְאִם הוֹסִיף בַּקֹּמֶץ, כְּגוֹן שֶׁהִרְחִיק אֶצְבְּעוֹתָיו וְקָמַץ - הֲרֵי זֶה פָּסוּל.
ידאֵין קֹמֶץ פָּחוֹת מִכִּשְׁנֵי זֵיתִים. וּמִקְצָת הַקֹּמֶץ מְעַכֵּב אֶת כֻּלּוֹ. וְהַקֹּמֶץ וְהַלְּבוֹנָה מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. הַסֹּלֶת וְהַשֶּׁמֶן מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. וּמִקְצַת הַשֶּׁמֶן מְעַכֵּב אֶת כֻּלּוֹ. אֵין פָּחוֹת מִלּוֹג לְעִשָּׂרוֹן, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
מעשה הקרבנות - פרק יד
אמִתְנַדֵּב אָדָם וְנוֹדֵר עוֹלָה וּשְׁלָמִים, וְכָל מִין שֶׁיִּרְצֶה מֵחֲמֵשֶׁת מִינֵי מְנָחוֹת הַבָּאִין בְּנֶדֶר וּנְדָבָה. וּמִתְנַדֵּב אוֹ נוֹדֵר מִנְחָה מִמִּנְחוֹת נְסָכִים לְבַדָּהּ, מֵאֵיזֶה מִין מִשְּׁלֹשֶׁת מִינֵי מִנְחוֹת נְסָכִים שֶׁבֵּאַרְנוּ.
וּמִתְנַדֵּב אוֹ נוֹדֵר יַיִן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אוֹ שֶׁמֶן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אוֹ לְבוֹנָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, אוֹ עֵצִים לַמַּעֲרָכָה - מִפְּנֵי שֶׁהֵן כְּקָרְבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר "וּלְקֻרְבַּן הָעֵצִים" (נחמיה יג, לא).
בשְׁנַיִם מִתְנַדְּבִין אוֹ נוֹדְרִין קָרְבָּן אֶחָד, עוֹלָה אוֹ שְׁלָמִים; אַפִלּוּ פְּרִידָה אַחַת שֶׁל תּוֹרִים אוֹ בְּנֵי יוֹנָה, מְבִיאִין אוֹתָהּ בְּשֻׁתָּפוּת. אֲבָל הַמִּנְחָה, אֵינָהּ בָּאָה בְּשֻׁתָּפוּת. וּדְבָרִים אֵלּוּ דִּבְרֵי קַבָּלָה הֵן.
גהִנִּיחַ מִנְחָה לִשְׁנֵי בָּנָיו, וּמֵת - הֲרֵי אֵלּוּ מְבִיאִין אוֹתָהּ.
דאֵיזֶה הוּא נֶדֶר וְאֵיזוֹ הִיא נְדָבָה? הָאוֹמֵר 'הֲרֵי עָלַי עוֹלָה', אוֹ 'הֲרֵי עָלַי שְׁלָמִים', אוֹ 'הֲרֵי עָלַי מִנְחָה', אוֹ 'הֲרֵי דְּמֵי בְּהֵמָה זוֹ עָלַי עוֹלָה' אוֹ 'שְׁלָמִים' - זֶה הוּא הַנֶּדֶר.
אֲבָל הָאוֹמֵר 'בְּהֵמָה זוֹ' אוֹ 'דְּמֵי בְּהֵמָה זוֹ עוֹלָה' אוֹ 'שְׁלָמִים', אוֹ 'הֲרֵי הָעִשָּׂרוֹן הַזֶּה מִנְחָה' - זוֹ הִיא נְדָבָה.
המַה בֵּין נְדָרִים לִנְדָבוֹת? שֶׁהַנּוֹדֵר, אִם הִפְרִישׁ קָרְבָּנוֹ וְאָבַד אוֹ נִגְנַב - חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ עַד שֶׁיַּקְרִיב כְּמוֹ שֶׁנָּדַר; וְהַמִּתְנַדֵּב וְאָמַר 'זוֹ', אִם מֵת אוֹ נִגְנַב - אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ.
והָאוֹמֵר 'דְּמֵי שׁוֹר זֶה עָלַי עוֹלָה', וּ'דְמֵי בַּיִת זֶה עָלַי קָרְבָּן', וּמֵת הַשּׁוֹר, וְנָפַל הַבַּיִת - חַיָּב לְשַׁלֵּם. אָמַר 'הֲרֵי עָלַי עוֹלָה עַל מְנַת שֶׁלֹּא אֶתְחַיֵּב בְּאַחֲרָיוּתָהּ', אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָהּ.
זכְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהָעוֹשֶׂה בַּיִת חוּץ לַמִּקְדָּשׁ לְהַקְרִיב בּוֹ קָרְבָּנוֹת, אֵינוֹ כְּבֵית עֲבוֹדָה זָרָה. וְהָאוֹמֵר 'הֲרֵי עָלַי עוֹלָה שֶׁאַקְרִיבֶנָּה בַּמִּקְדָּשׁ', וְהִקְרִיבָהּ בְּבַיִת זֶה - לֹא יָצָא. 'שֶׁאַקְרִיבֶנָּה בְּבַיִת זֶה', אִם הִקְרִיבָהּ בַּמִּקְדָּשׁ - יָצָא. הִקְרִיבָהּ בְּאוֹתוֹ הַבַּיִת, יָצָא. הֲרֵי הוּא כְּמִי שֶׁנָּדַר עוֹלָה, עַל מְנַת שֶׁלֹּא יִהְיֶה חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָהּ; וְעָנוּשׁ כָּרֵת עַל הַעֲלָיָתָהּ בַּחוּץ.
וְכֵן אִם אָמַר 'הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנַת שֶׁאֲגַלַּח בְּבַיִת זֶה', אִם גִּלַּח שָׁם - יָצָא. הֲרֵי הוּא כְּמִי שֶׁנָּדַר לְצַעֵר עַצְמוֹ, וַהֲרֵי צִעֵר עַצְמוֹ, וְאֵינָהּ נְזִירוּת.
חחַטָּאת וְאָשָׁם אֵינָן בָּאִין אֶלָא עַל חֵטְא, וְאֵינָן בָּאִין בְּנֶדֶר וּנְדָבָה. הָאוֹמֵר 'הֲרֵי עָלַי חַטָּאת' אוֹ 'אָשָׁם', אוֹ שֶׁאָמַר 'הֲרֵי זוֹ חַטָּאת' אוֹ 'אָשָׁם' - לֹא אָמַר כְּלוּם.
הָיָה מְחֻיָּב חַטָּאת אוֹ אָשָׁם, וְאָמַר 'הֲרֵי זוֹ לְחַטָּאתִי' אוֹ 'לַאֲשָׁמִי', אוֹ 'הֲרֵי הַמָּעוֹת הָאֵלּוּ לְחַטָּאתִי' אוֹ 'לַאֲשָׁמִי' - דְּבָרָיו קַיָּמִים.
טהָאוֹמֵר 'קָרְבַּן מְצֹרָע זֶה' אוֹ 'יוֹלֶדֶת זוֹ עָלַי': אִם הָיָה אוֹתוֹ מְצֹרָע אוֹ הַיּוֹלֶדֶת עֲנִיִּים, מֵבִיא הַנּוֹדֵר קָרְבַּן עָנִי; וְאִם הָיוּ עֲשִׁירִים, מֵבִיא הַנּוֹדֵר קָרְבַּן עָשִׁיר, אַף עַל פִּי שֶׁהַנּוֹדֵר עָנִי.
יהָאוֹמֵר 'חַטָּאתוֹ וַאֲשָׁמוֹ וְעוֹלָתוֹ וּשְׁלָמָיו שֶׁל פְלוֹנִי עָלַי', אִם רָצָה אוֹתוֹ פְּלוֹנִי - הֲרֵי זֶה מַנִּיחוֹ לְהַקְרִיבָן עַל יָדוֹ וּמִתְכַּפֵּר לוֹ.
רָצָה בִּשְׁעַת הַפְרָשָׁתוֹ, וְלֹא רָצָה בִּשְׁעַת הַקְרָבָה אֶלָא חָזַר בּוֹ: בָּעוֹלָה וּבַשְּׁלָמִים - מַקְרִיבָן וּמִתְכַּפֵּר לוֹ בָּהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה עַתָּה, שֶׁהֲרֵי רָצָה בִּשְׁעַת הַפְרָשָׁה; אֲבָל בַּחַטָּאת וְאָשָׁם - לֹא נִתְכַּפֵּר לוֹ, עַד שֶׁיִּרְצֶה מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף.
יאהָאוֹמֵר 'הֲרֵי עָלַי כְּנִדְרֵי רְשָׁעִים, שֶׁמִּנִּדְרֵיהֶן נָזִיר וְקָרְבָּן וּשְׁבוּעָה' - חַיָּב בְּכֻלָּן. 'כְּנִדְרֵי כְּשֵׁרִין' - לֹא נִתְחַיֵּב כְּלוּם.
'הֲרֵי עָלַי כִּנְדָבוֹת כְּשֵׁרִין', הֲרֵי זֶה נָדַר בְּנָזִיר וּבְקָרְבָּן. וְכָל כִּנּוּיֵי קָרְבָּן, כְּקָרְבָּן.
יבאֵין הַנּוֹדֵר וְלֹא הַמִּתְנַדֵּב חַיָּב עַד שֶׁיִּהְיֶה פִּיו וְלִבּוּ שָׁוִין. כֵּיצַד? הַמִּתְכַּוֵּן לוֹמַר 'הֲרֵי עָלַי עוֹלָה', וְאָמַר 'שְׁלָמִים', אוֹ שֶׁהִתְכַּוֵּן לוֹמַר 'הֲרֵי זוֹ עוֹלָה', וְאָמַר 'שְׁלָמִים' - לֹא אָמַר כְּלוּם. נִתְכַּוֵּן לִנְדֹּר 'בָּעוֹלָה', וְאָמַר 'קָרְבָּן', לִנְדֹּר 'בְּחֶרֶם', וְאָמַר 'הֶקְדֵּשׁ' - דְּבָרָיו קַיָּמִים; שֶׁהָעוֹלָה קָרְבָּן, וְהַחֶרֶם הֶקְדֵּשׁ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בְּזֶה.
בִּנְדָרִים וּנְדָבוֹת אֵינוֹ צָרִיךְ לְהוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו, אֶלָא אִם גָּמַר בְּלִבּוֹ, וְלֹא הוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו כְּלוּם - חַיָּב. כֵּיצַד? גָּמַר בְּלִבּוֹ שֶׁזּוֹ עוֹלָה אוֹ שֶׁיָּבִיא עוֹלָה - הֲרֵי זֶה חַיָּב לְהָבִיא, שֶׁנֶּאֱמַר "כֹּל נְדִיב לִבּוֹ יְבִיאֶהָ" (שמות לה, ה) - בִּנְדִיבַת הַלֵּב יִתְחַיֵּב לְהָבִיא. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בְּזֶה מִנִּדְרֵי קֳדָשִׁים וְנִדְבוֹתָן.
יגאֶחָד נְדָרִים וּנְדָבוֹת, עִם שְׁאָר הַדְּבָרִים שֶׁאָדָם חַיָּב בָּהֶן מֵעֲרָכִים וְדָמִים וּמַעַשְׂרוֹת וּמַתְּנוֹת עֲנִיִּים - מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה שֶׁיָּבִיא הַכֹּל בָּרֶגֶל שֶׁפָּגַע בּוֹ תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר "וּבָאתָ שָּׁמָּה וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה" (דברים יב, ה-ו) - כְּלוֹמַר, בְּעֵת שֶׁתָּבוֹא לָחֹג, תָּבִיא כָּל מַה שֶׁאַתָּה חַיָּב בּוֹ וְתִתֵּן כָּל חוֹב שֶׁעָלֶיךָ, לְשָׁם.
הִגִּיעַ הָרֶגֶל וְלֹא הֵבִיא - הֲרֵי זֶה בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה.
עָבְרוּ עָלָיו שָׁלוֹשׁ רְגָלִים וְלֹא הִקְרִיב קָרְבְּנוֹתָיו שֶׁנָּדַר אוֹ הִתְנַדֵּב, אוֹ שֶׁלֹּא נָתַן הָעֲרָכִים וְהַחֲרָמִים וְהַדָּמִים - הֲרֵי זֶה עָבַר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ" (דברים כג, כב) - אֵינוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה עַד שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו רַגְלֵי הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ. וְאֵין לוֹקִין עַל לַאו זֶה, לְפִי שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה.
ידהִקְדִּישׁ בְּהֵמָה לַמִּזְבֵּחַ וְעָבְרוּ עָלָיו שְׁנֵי רְגָלִים וְנָפַל בָּהּ מוּם וּפְדָאָהּ עַל גַּב בְּהֵמָה אַחֶרֶת - אֵינוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה עַד שֶׁיַּעַבְרוּ עַל הָאַחֶרֶת שָׁלוֹשׁ רְגָלִים. וְאֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה עוֹבֶרֶת בְּבַל תְּאַחַר, אֲבָל הַיּוֹרֵשׁ אֵינוֹ עוֹבֵר בְּבַל תְּאַחַר.
טוכָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶן שָׁלוֹשׁ רְגָלִים - לֹא נִפְסְלוּ, אֶלָא מַקְרִיבָן וּכְשֵׁרִים. וּבְכָל יוֹם וָיוֹם אַחַר הַשָּׁלוֹשׁ רְגָלִים, הוּא עוֹבֵר בְּבַל תְּאַחַר, וּבֵית דִּין מְצֻוִּין לַעֲשׂוֹתוֹ מִיָּד עַד שֶׁיַּקְרִיב קָרְבְּנוֹתָיו בָּרֶגֶל שֶׁפָּגַע בּוֹ תְּחִלָּה.
טזאַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר "לִרְצֹנוֹ" (ויקרא א, ג), כּוֹפִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר רוֹצֶה אֲנִי. בֵּין שֶׁנָּדַר וְלֹא הִפְרִישׁ בֵּין שֶׁהִפְרִישׁ וְלֹא הִקְרִיב - כּוֹפִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיַּקְרִיב.
יזכָּל חַיָּבֵי עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים, מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָן. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מִתְכַּפֵּר לוֹ עַד שֶׁיִּרְצֶה, שֶׁנֶּאֱמַר "לִרְצֹנוֹ" (ויקרא א, ג) - כּוֹפִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר 'רוֹצֶה אֲנִי'.
אֲבָל חַיָּבֵי חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת - אֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָן; הוֹאִיל וְהֵם מְעֻכְּבֵי כַּפָּרָה, אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהֶם שֶׁמָּא יִפְשְׁעוּ וְיַשְׁהוּ קָרְבְּנוֹתֵיהֶן. חוּץ מֵחַטַּאת נָזִיר, הוֹאִיל וְאֵינָהּ מְעַכַּבְתּוּ מִלִּשְׁתּוֹת יַיִן - שֶׁמָּא יְאַחֵר אוֹתָהּ, לְפִיכָךְ מְמַשְׁכְּנִין אוֹתוֹ עָלֶיהָ.
מעשה הקרבנות - פרק טו
אהָאוֹמֵר 'וְלָדָהּ שֶׁל זוֹ עוֹלָה וְהִיא שְׁלָמִים' - דְּבָרָיו קַיָּמִים.
'הִיא שְׁלָמִים וּוְלָדָהּ עוֹלָה' - אִם לְכָּךְ נִתְכַּוֵּן, דְּבָרָיו קַיָּמִים.
וְאִם אַחַר שֶׁגָּמַר בְּלִבּוֹ וְהוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו שֶׁתִּהְיֶה שְׁלָמִים חָזַר בּוֹ וְאָמַר 'וְלָדָהּ עוֹלָה', אַף עַל פִּי שֶׁחָזַר בּוֹ בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר - הֲרֵי וְלָדָהּ שְׁלָמִים; שֶׁאֵין חֲזָרָה בַּהֶקְדֵּשׁ וְאַפִלּוּ בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר.
בהָאוֹמֵר 'יָדָהּ שֶׁל זוֹ עוֹלָה' אוֹ 'רַגְלָהּ שֶׁל זוֹ עוֹלָה' - תִּמָּכֵר לְחַיָּבֵי עוֹלוֹת, וְדָמֶיהָ חֻלִּין חוּץ מִדְּמֵי אוֹתָן הָאֵיבָרִים. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה זֶה הַמְּחֻיָּב עוֹלָה שֶׁקָּנָה אוֹתָהּ נָדַר עוֹלָה בְּדָמִים קְצוּבִים.
הָאוֹמֵר 'לִבָּהּ' אוֹ 'רֹאשָׁהּ שֶׁל זוֹ עוֹלָה', הוֹאִיל וְהִקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ - הֲרֵי כֻּלָּהּ עוֹלָה.
הִקְדִּישׁ אֵבֶר אֶחָד מִן הָעוֹף, הֲרֵי זֶה סָפֵק אִם נִתְקַדֵּשׁ כֻּלּוֹ אוֹ לֹא נִתְקַדֵּשׁ.
גהָאוֹמֵר 'בְּהֵמָה זוֹ חֶצְיָהּ עוֹלָה וְחֶצְיָהּ שְׁלָמִים' - קָדְשָׁה, וְאֵינָהּ קְרֵבָה; אֶלָא תִּרְעֶה עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהּ מוּם, וְתִמָּכֵר, וְיָבִיא בַּחֲצִי דָּמֶיהָ עוֹלָה, וּבַחֲצִי דָּמֶיהָ שְׁלָמִים.
הָיָה מְחֻיָּב חַטָּאת, וְאָמַר 'חֶצְיָהּ חַטָּאת, וְחֶצְיָהּ עוֹלָה' אוֹ 'שְׁלָמִים', אוֹ שֶׁאָמַר 'חֶצְיָהּ עוֹלָה' אוֹ 'שְׁלָמִים, וְחֶצְיָהּ חַטָּאת' - הֲרֵי זוֹ תָּמוּת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּחַטָּאוֹת הַמֵּתוֹת.
דבֶּהֱמַת הַשֻׁתָּפִין שֶׁהִקְדִּישׁ אֶחָד מֵהֶן חֶצְיָהּ שֶׁלּוֹ, וְחָזַר וְלָקַח הַחֵצִי הָאַחֵר וְהִקְדִּישׁוֹ - הֲרֵי זוֹ קָדְשָׁה, וּקְרֵבָה.
אַף עַל פִּי שֶׁמִּתְּחִלָּתָהּ דְּחוּיָה הָיְתָה, כְּשֶׁהִקְדִּישׁ חֶצְיָהּ - אֵין הַדָּחוּי מֵעִיקָרוֹ דָּחוּי.
וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא קְדֻשַּׁת דָּמִים, הוֹאִיל וְהִיא בַּעֲלֵי חַיִּים - אֵין בַּעֲלֵי חַיִּים נִדְחִים. וַהֲרֵי נִרְאֵית כֻּלָּהּ לַהַקְרָבָה - לְפִיכָךְ תִּקְרַב, וְעוֹשָׂה תְּמוּרָה.
ההָאוֹמֵר 'דְּמֵי בְּהֵמָה זוֹ עוֹלָה' אוֹ 'הֲרֵי זוֹ לְעוֹלָה': אִם הָיְתָה רְאוּיָה לִקָּרֵב עוֹלָה - נִתְקַדְּשָׁה קְדֻשַּׁת הַגּוּף, וְהִיא עַצְמָהּ תִּקְרַב עוֹלָה; וְאִם אֵינָהּ רְאוּיָה - תִּמָּכֵר, וְיָבִיא בְּדָמֶיהָ עוֹלָה.
ואָמַר עַל בְּהֵמָה טְמֵאָה, וְכַיּוֹצֵא בָּהּ מֵאִסּוּרֵי הַקָּרְבָּן שֶׁאֵין קְדֻשָּׁה חָלָה עֲלֵיהֶן, 'הֲרֵי אֵלּוּ עוֹלָה' - לֹא אָמַר כְּלוּם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת אִסּוּרֵי מִזְבֵּחַ. אָמַר 'הֲרֵי אֵלּוּ לְעוֹלָה' - יִמָּכְרוּ, וְיָבִיא בִּדְמֵיהֶן עוֹלָה.
זהָאוֹמֵר 'דְּמֵי פָּרָה זוֹ לְעוֹלָה כָּל שְׁלוֹשִׁים יוֹם, וּלְאַחַר שְׁלוֹשִׁים יוֹם לִשְׁלָמִים', אוֹ שֶׁאָמַר 'דָּמֶיהָ לִשְׁלָמִים כָּל שְׁלוֹשִׁים יוֹם, וּלְאַחַר שְׁלוֹשִׁים יוֹם לְעוֹלָה' - דְּבָרָיו קַיָּמִים.
וְאִם הִקְרִיב דָּמֶיהָ בְּתוֹךְ שְׁלוֹשִׁים יוֹם, מֵבִיא בָּהֶן כְּמוֹ שֶׁנָּדַר; וְאִם הִקְרִיבָן לְאַחַר שְׁלוֹשִׁים יוֹם, מֵבִיא כְּמוֹ שֶׁנָּדַר.
חהָיְתָה לוֹ בְּהֵמָה מְעֻבֶּרֶת, וְאָמַר 'אִם יָלְדָה זָכָר - הֲרֵי הוּא עוֹלָה, וְאִם נְקֵבָה - זִבְחֵי שְׁלָמִים', יָלְדָה זָכָר - יִקְרַב עוֹלָה, יָלְדָה נְקֵבָה - תִּקְרַב זִבְחֵי שְׁלָמִים; יָלְדָה זָכָר וּנְקֵבָה - הַזָּכָר יִקְרַב עוֹלָה, וְהַנְּקֵבָה זִבְחֵי שְׁלָמִים.
יָלְדָה שְׁנֵי זְכָרִים - הָאֶחָד יִקְרַב עוֹלָה, וְהַשֵּׁנִי יִמָּכֵר לִצָרְכֵי עוֹלָה, וְדָמָיו חֻלִּין.
וְכֵן אִם יָלְדָה שְׁתֵּי נְקֵבוֹת - אַחַת תִּקְרַב שְׁלָמִים, וּשְׁנִיָּה תִּמָּכֵר לִצָרְכֵי שְׁלָמִים, וְדָמֶיהָ חֻלִּין.
יָלְדָה טֻמְטוּם וְאַנְדְּרֹגִּינוֹס - אֵינָן קֳדָשִׁים, וַהֲרֵי הֵן חֻלִּין, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
וְהַמַּקְדִּישׁ עֻבָּר בִּמְעֵי בַּעֲלַת מוּם, וְכַיּוֹצֵא בָּהּ - הֲרֵי זֶה קָדוֹשׁ.
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
טקסט מנוקד באדיבות תורת אמת ברישיון CC 2.5.
הטקסט בדף זה כולל שמות קדושים. נא לשמור על קדושת הדף.
פרשת השבוע:
פרשת שופטים
טקסט הפרשה: דברים (דברים) ט״ז:י״ח-כ״א:ט