ב"ה
רמב"ם: שלושה פרקים
נערה בתולה - פרק א, נערה בתולה - פרק ב, נערה בתולה - פרק ג
נערה בתולה - פרק א
הִלְכוֹת נַעֲרָה בְּתוּלָה
יֵשׁ בִּכְלָלָן חָמֵשׁ מִצְווֹת - שָׁלוֹשׁ מִצְווֹת עֲשֵׂה, וּשְׁתֵּי מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְזֶה הוּא פְּרָטָן:
(א) לִקְנֹס הַמְּפַתֶּה; (ב) שֶׁיִּשָּׂא הָאוֹנֵס אֲנוּסָתוֹ; (ג) שֶׁלֹּא יְגָרֵשׁ הָאוֹנֵס; (ד) שֶׁתֵּשֵׁב אֵשֶׁת מוֹצִיא שֵׁם רָע תַּחַת בַּעְלָהּ לְעוֹלָם; (ה) שֶׁלֹּא יְגָרֵשׁ מוֹצִיא שֵׁם רָע אֶת אִשְׁתּוֹ. וּבֵאוּר מִצְווֹת אֵלּוּ בִּפְרָקִים אֵלּוּ.
אמִי שֶׁפִּתָּה בְּתוּלָה, קוֹנְסִין אוֹתוֹ מִשְׁקָל חֲמִשִּׁים סְלָעִים שֶׁל כֶסֶף מְזֻקָּק. וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא 'קְנָס'. וְכֵן אִם אָנַס אוֹתָהּ. וּקְנָס זֶה מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה חֲמִשִּׁים כָּסֶף" (דברים כב, כט).
בוְאֵיזֶה הוּא מְפַתֶּה וְאֵיזֶה הוּא אוֹנֵס? מְפַתֶּה, לִרְצוֹנָהּ; וְאוֹנֵס, שֶׁבָּא עָלֶיהָ בְּעַל כָּרְחָהּ.
כָּל הַנִּבְעֶלֶת בַּשָּׂדֶה - הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת אֲנוּסָה, וְדָנִין בּוֹ דִּין אוֹנֵס, עַד שֶׁיָּעִידוּ הָעֵדִים שֶׁבִּרְצוֹנָהּ נִבְעְלָה.
וְכָל הַנִּבְעֶלֶת בָּעִיר - הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת מְפֻתָּה, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא זָעֲקָה, עַד שֶׁיָּעִידוּ הָעֵדִים שֶׁהִיא אֲנוּסָה, כְּגוֹן שֶׁשָּׁלַף חֶרֶב וְאָמַר לָהּ 'אִם תִּזְעֲקִי אֶהְרֹג אוֹתָךְ'.
גהַמְּפֻתָּה שֶׁלֹּא רָצְתָה לְהִנָּשֵׂא לַמְּפַתֶּה, אוֹ שֶׁלֹּא רָצָה אָבִיהָ לִתְּנָהּ לוֹ, אוֹ שֶׁלֹּא רָצָה הוּא לִכְנֹס - הֲרֵי זֶה נוֹתֵן קְנָסָהּ וְהוֹלֵךְ, וְאֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ לִכְנֹס.
וְאִם רָצוּ וּכְנָסָהּ - אֵינוֹ מְשַׁלֵּם קְנָס, אֶלָא כּוֹתֵב לָהּ כְּתֻבָּה כִּשְׁאָר הַבְּתוּלוֹת.
אֲבָל הָאֲנוּסָה שֶׁלֹּא רָצְתָה הִיא, אוֹ אָבִיהָ, לְהִנָּשֵׂא לָאוֹנֵס - הָרְשׁוּת בְּיָדָם, וְנוֹתֵן קְנָס. רָצְתָה הִיא וְאָבִיהָ וְלֹא רָצָה הוּא - כּוֹפִין אוֹתוֹ וְכוֹנֵס וְנוֹתֵן קְנָס, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה" (דברים כב, כט), הֲרֵי זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה.
אַפִלּוּ הִיא חִגֶּרֶת אוֹ סוּמָא אוֹ מְצֹרַעַת, כּוֹפִין אוֹתוֹ לִכְנֹס. וְאֵינוֹ מוֹצִיא לִרְצוֹנוֹ לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יוּכַל שַׁלְּחָהּ כָּל יָמָיו" (שם) - הֲרֵי זוֹ מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה.
דוְאֵין לָהּ כְּתֻבָּה - שֶׁלֹּא תִקְּנוּ חֲכָמִים כְּתֻבָּה לָאִשָּׁה אֶלָא כְּדֵי שֶׁלֹּא תִהְיֶה קַלָּה בְּעֵינָיו לְהוֹצִיאָהּ, וְזֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא.
ההָיְתָה אֲנוּסָה זוֹ אֲסוּרָה עָלָיו - אַפִלּוּ מֵחַיָּבֵי עֲשֵׂה, וְאַפִלּוּ שְׁנִיָּה - הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׂאֶנָּה.
וְכֵן אִם נִמְצָא בָּהּ דְּבַר זִמָּה אַחַר שֶׁכְּנָסָהּ - הֲרֵי זֶה יְגָרְשֶׁנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה" (דברים כב, כט) - אִשָּׁה הָרְאוּיָה לוֹ.
וכּוֹהֵן גָּדוֹל שֶׁאָנַס בְּתוּלָה אוֹ שֶׁפִּתָּה אוֹתָהּ - הֲרֵי זֶה לֹא יִכְנֹס, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְצֻוֶּה לִשָּׂא אֶת הַבְּתוּלָה, וּבְשָׁעָה שֶׁיִּשָּׂא זוֹ אֵינָהּ בְּתוּלָה. וְאִם כָּנַס, יוֹצִיא בְּגֵט.
זאַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר בָּאוֹנֵס "לֹא יוּכַל לְשַׁלְּחָהּ" (דברים כב, כט), כֵּיוָן שֶׁקְּדָמוֹ עֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה" (שם) - הֲרֵי נְתָקוֹ לַעֲשֵׂה.
וְנִמְצֵאת זוֹ מִצְוַת לֹא תַעֲשֵׂה שֶׁנִּתְּקָה לַעֲשֵׂה, שֶׁאֵין לוֹקִין עָלֶיהָ, אֶלָא אִם לֹא קִיֵּם עֲשֵׂה שֶׁבָּהּ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת סַנְהֶדְּרִין.
לְפִיכָךְ אוֹנֵס שֶׁעָבַר וְגֵרַשׁ - כּוֹפִין אוֹתוֹ לְהַחְזִיר, וְאֵינוֹ לוֹקֶה. מֵתָה גְּרוּשָׁתוֹ קֹדֶם שֶׁיַּחְזִירֶנָּה, אוֹ שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה לְאַחֵר, אוֹ שֶׁהָיָה כּוֹהֵן שֶׁאָסוּר בִּגְרוּשָׁה - הֲרֵי זֶה לוֹקֶה; שֶׁהֲרֵי עָבַר עַל לֹא תַעֲשֵׂה, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְקַיֵּם עֲשֵׂה שֶׁבָּהּ.
חאֵין הָאוֹנֵס אוֹ הַמְּפַתֶּה חַיָּב בַּקְּנָס עַד שֶׁיָּבוֹא עָלֶיהָ כְּדַרְכָּהּ וּבְעֵדִים, וְאֵינוֹ צָרִיךְ הַתְרָאָה.
וּמֵאֵימָתַי יִהְיֶה לַבַּת קְנָס? מֵאַחַר שָׁלוֹשׁ שָׁנִים גְּמוּרוֹת, עַד שֶׁתִּבְגֹּר.
נִבְעֲלָה בְּתוֹךְ שָׁלוֹשׁ שָׁנִים, אֵין בִּיאָתָהּ בִּיאָה.
בָּא עָלֶיהָ מִשֶּׁבָּגְרָה - אֵין לָהּ קְנָס, שֶׁנֶּאֱמַר "נַעֲרָה בְתוּלָה" (דברים כב, כח) - לֹא הַבּוֹגֶרֶת.
טוְאַחַת שֶׁיֵּשׁ לָהּ אָב, אוֹ שֶׁאֵין לָהּ אָב - יֵשׁ לָהּ קְנָס.
וְאֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶן קְנָס - הַבּוֹגֶרֶת, וְהַמְּמָאֶנֶת, וְהָאַיְלוֹנִית, וְהַשּׁוֹטָה, וְהַחֵרֶשֶׁת, וּמִי שֶׁיָּצָא עָלֶיהָ שֵׁם רָע בְּיַלְדוּתָהּ וּבָאוּ שְׁנַיִם וְהֵעִידוּ שֶׁתָּבְעָה אוֹתָן לִזְנוֹת עִמָּהּ, וְהַמִּתְגָּרֶשֶׁת מִן הַנִשּׂוּאִין וַעֲדַיִן הִיא נַעֲרָה בְּתוּלָה.
אֲבָל הַמִּתְגָּרֶשֶׁת מִן הָאֵרוּסִין: אִם נֶאְנְסָה, יֵשׁ לָהּ קְנָס; וְאִם נִתְפַּתְּתָה, אֵין לָהּ קְנָס.
יהַגִּיּוֹרֶת, וְהַשְּׁבוּיָה, וְהַמְּשֻׁחְרֶרֶת: אִם נִתְגַּיְּרָה וְנִפְדָּת וְנִשְׁתַּחְרְרָה, וְהִיא בַּת שָׁלוֹשׁ שָׁנִים אוֹ פָּחוֹת - יֵשׁ לָהּ קְנָס.
וְאִם הָיְתָה בַּת שָׁלוֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כְּשֶׁנִּתְגַּיְּרָה אוֹ כְּשֶׁנִּפְדָּת אוֹ כְּשֶׁנִּשְׁתַּחְרְרָה - אֵין לָהּ קְנָס; הוֹאִיל וּבִיאָתָן בִּיאָה, הֲרֵי הֵן כִּבְעוּלוֹת.
יאהָיְתָה בְּתוּלָה זוֹ אֲסוּרָה עַל הָאוֹנֵס אוֹ הַמְּפַתֶּה: אִם הָיְתָה מֵחַיָּבֵי כְּרֵתוֹת, כְּגוֹן אֲחוֹתוֹ וְדוֹדָתוֹ וְהַנִּדָּה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, אוֹ שֶׁהָיְתָה מֵחַיָּבֵי לָאוִין: אִם הִתְרוּ בּוֹ - הֲרֵי זֶה לוֹקֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם קְנָס; שֶׁאֵין אָדָם לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם. וְאִם לֹא הָיְתָה שָׁם הַתְרָאָה - הוֹאִיל וְאֵינוֹ חַיָּב מַלְקוּת, הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם קְנָס.
יבהָיְתָה מֵחַיָּבֵי עֲשֵׂה אוֹ שְׁנִיָּה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ שֶׁאֲסוּרָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים - בֵּין הִתְרוּ בּוֹ בֵּין לֹא הִתְרוּ בּוֹ, חַיָּב בַּקְּנָס, שֶׁאֵין כָּאן מַלְקוּת.
יגהָיְתָה מֵחַיָּבֵי מִיתַת בֵּית דִּין, כְּגוֹן בִּתּוֹ וְאֵשֶׁת בְּנוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן - בֵּין הִתְרוּ בּוֹ, בֵּין לֹא הִתְרוּ בּוֹ - פָּטוּר מִן הַקְּנָס, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ" (שמות כא, כב) - הָא אִם הָיָה שָׁם אָסוֹן, אֵין שָׁם עֹנֶשׁ.
וְאַף עַל פִּי שֶׁהֲרִיגַת הָאִשָּׁה בִּשְׁגָגָה, שֶׁהֲרֵי לֹא נִתְכַּוְּנוּ לָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה. . ." (שם) - הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא חָלַק בָּאָסוֹן בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד, לְפָטְרוֹ מִן הַתַּשְׁלוּמִין.
וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר "מַכֵּה נֶפֶשׁ בְּהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה" (ויקרא כד, יח) "וּמַכֵּה אָדָם יוּמָת" (ויקרא כד, כא) - מַה מַכֵּה נֶפֶשׁ בְּהֵמָה לֹא חָלַק בּוֹ בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד לְחַיְּבוֹ בְּתַשְׁלוּמִין, אַף מַכֵּה נֶפֶשׁ אָדָם לֹא חָלַק בּוֹ בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד לְפָטְרוֹ מִן הַתַּשְׁלוּמִין.
ידוְהוּא הַדִּין לְכָל עֲבֵרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִיתַת בֵּית דִּין, שֶׁאֵין בָּהּ תַּשְׁלוּמִין.
טובָּא עָלֶיהָ וּמֵתָה - הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִן הַקְּנָס, שֶׁנֶּאֱמַר "וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה" (דברים כב, כט) - לֹא לַאֲבִי הַמֵּתָה. וְהוּא, שֶׁתָּמוּת קֹדֶם שֶׁתַּעֲמֹד בַּדִּין.
נערה בתולה - פרק ב
אחֲמִשִּׁים כֶּסֶף שֶׁל קְּנָס הֵם דְּמֵי הֲנָאַת שְׁכִיבָה בִּלְבַד. וְחַיָּב הַמְּפַתֶּה לִתֵּן בֹּשֶׁת וּפְגָם יָתֵר עַל הַקְּנָס הַקָּצוּב בַּתּוֹרָה. יָתֵר עָלָיו הָאוֹנֵס, שֶׁהוּא נוֹתֵן אֶת הַצַּעַר.
שֶׁהַנִּבְעֶלֶת בִּרְצוֹנָהּ אֵין לָהּ צַעַר, וַאֲנוּסָה יֵשׁ לָהּ צַעַר. וְכֵן הוּא אוֹמֵר בָּאֲנוּסָה "תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ" (דברים כב, כט).
בנִמְצָא הַמְּפַתֶּה מְשַׁלֵּם שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים - קְנָס, וּבֹשֶׁת, וּפְגָם; וְהָאוֹנֵס, אַרְבָּעָה - קְנָס, וּבֹשֶׁת, וְצַעַר, וּפְגָם.
גקְנָס שָׁוֶה בַּכֹּל. אֶחָד הַבָּא עַל בַּת כּוֹהֵן גָּדוֹל, וְאֶחָד הַבָּא עַל בַּת גֵּר אוֹ מַמְזֶרֶת - קְנָסָהּ חֲמִשִּׁים כֶּסֶף.
אֲבָל הַבֹּשֶׁת וְהַפְּגָם וְהַצַּעַר אֵינָן שָׁוִין בַּכֹּל, וּצְרִיכִין שׁוּמָא.
דכֵּיצַד שָׁמִין הַבֹּשֶׁת? הַכֹּל לְפִי הַמְּבַיֵּשׁ וְהַמִּתְבַּיֵּשׁ - שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה הַמְּבַיֵּשׁ נַעֲרָה חֲשׁוּבָה וּמִמִּשְׁפָּחָה מְיֻחָסָה, לַמְּבַיֵּשׁ קְטַנָּה עֲנִיָּה בְּזוּיָה; וְאֵינוֹ דּוֹמֶה הַמִּתְבַּיֵּשׁ מֵאָדָם חָשׁוּב וְגָדוֹל, לְמִי שֶׁבִּיְּשׁוֹ אֶחָד מִן הַנְּבָלִים וְקַל מִן הַקַּלִּים.
הוּלְפִי זֶה רוֹאִין הַדַּיָּנִין מַעֲלָתוֹ וּמַעֲלָתָהּ, וְשָׁמִין כַּמָּה מָמוֹן רָאוּי לְאָבִיהָ וּלְמִשְׁפַּחְתָּהּ לִתֵּן וְלֹא יְאָרַע לָהֶן דָּבָר זֶה מֵאָדָם זֶה, וְכָמוֹהוּ חַיָּב לְשַׁלֵּם.
ופְּגָם, לְפִי יָפְיָהּ. רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִלּוּ הִיא שִׁפְחָה נִמְכֶּרֶת בַּשּׁוּק, כַּמָּה הִיא שָׁוָה בְּעוּלָה וְכַמָּה הָיְתָה שָׁוָה בְּתוּלָה; שֶׁאָדָם רוֹצֶה לִקְנוֹת שִׁפְחָה בְּתוּלָה לִתְּנָהּ לְעַבְדּוֹ, שֶׁהוּא רוֹצֶה בַּהֲנָאָתוֹ וְטוֹבָתוֹ; וְרוֹאִין כַּמָּה פָּחֲתָה, וִישַׁלַּם.
צַעַר, לְפִי קַטְנוּתָהּ וּבִנְיַן גּוּפָהּ וּלְפִי שָׁנָיו וְגוּפוֹ - אוֹמְדִין כַּמָּה הָאָב רוֹצֶה לִתֵּן וְלֹא תִצְטַעַר זוֹ מִזֶּה, וְיִתֵּן.
זהַמְּפַתֶּה נוֹתֵן בֹּשֶׁת וּפְגָם מִיָּד.וְאֵינוֹ נוֹתֵן אֶת הַקְּנָס אֶלָא אִם כֵּן לֹא נְשָׂאָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ כֶּסֶף יִשְׁקֹל כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת" (ראה שמות כב, טז).
אֲבָל הָאוֹנֵס נוֹתֵן אַרְבָּעָה דְּבָרִים מִיָּד, וְכוֹנֵס. לְפִיכָךְ כְּשֶׁתִּרְצֶה לְהִתְגָרֵשׁ, אוֹ אִם מֵת - אֵין לָהּ כְּלוּם.
חבָּאוּ עָלֶיהָ שְׁנַיִם, אֶחָד כְּדַרְכָּהּ וְאֶחָד שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ: זֶה שֶׁבָּא עָלֶיהָ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ - אִם הוּא רִאשׁוֹן, חַיָּב בְּבֹשֶׁת וּפְגָם; וְאִם הוּא אַחֲרוֹן, חַיָּב בְּבֹשֶׁת בִּלְבַד, שֶׁכְּבָר נִפְגְמָה.
וְזֶה שֶׁבָּא עָלֶיהָ כְּדַרְכָּהּ - בֵּין רִאשׁוֹן בֵּין אַחֲרוֹן, חַיָּב בַּקְּנָס וּבִשְׁאָר הַדְּבָרִים, אֲבָל אֵין בֹּשֶׁת וּפְגָם שֶׁל בַּת שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה כְּלָל, כְּבֹשֶׁת וּפְגָם זוֹ שֶׁנִּבְעֲלָה שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ.
טכְּבָר הוֹדַעְנוּ הַבָּנוֹת שֶׁאֵין לָהֶן קְנָס, וְעֶשֶׂר הֵן: הַבּוֹגֶרֶת, וְהַמְּמָאֶנֶת, וְהַמְּגֹרֶשֶׁת, וְהָאַיְלוֹנִית, וְהַשּׁוֹטָה, וְהַחֵרֶשֶׁת, וְהַגִּיּוֹרֶת, וְהַשְּׁבוּיָה, וְהַמְּשֻׁחְרֶרֶת, וְהַיּוֹצֵא עָלֶיהָ שֵׁם רָע. וּשְׁאָר הַבָּנוֹת יֵשׁ לָהֶן קְנָס.
יכָּל בַּת שֶׁיֵּשׁ לָהּ קְנָס - יֵשׁ לָהּ בֹּשֶׁת וּפְגָם. וְאִם הָיְתָה אֲנוּסָה, יֵשׁ לָהּ צַעַר.
וְכָל בַּת שֶׁאֵין לָהּ קְנָס - כָּךְ אֵין לָהּ לֹא בֹּשֶׁת וְלֹא פְּגָם, אִם נִתְפַּתְּתָה, וְכֵן אִם נֶאְנְסָה, חוּץ מִבּוֹגֶרֶת וּמְמָאֶנֶת וְשׁוֹטָה וְחֵרֶשֶׁת.
יאכֵּיצַד? הָאוֹנֵס אֶת הַבּוֹגֶרֶת וְאֶת הַמְּמָאֶנֶת - אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהֶן קְנָס, יֵשׁ לָהֶן בֹּשֶׁת וּפְגָם וְצַעַר.
וְהָאוֹנֵס שׁוֹטָה אוֹ חֵרֶשֶׁת, מְשַׁלֵּם צַעַר בִּלְבַד.
אֲבָל הַמְּפַתֶּה אֶת כֻּלָּן, פָּטוּר מִכְּלוּם.
יבאֵין אָדָם מְשַׁלֵּם קְנָס בְּכָל מָקוֹם בְּהוֹדָאַת פִּיו, אֶלָא עַל פִּי עֵדִים.
לְפִיכָךְ הָאוֹמֵר 'אָנַסְתִּי' אוֹ 'פִּתִּיתִי בִּתּוֹ שֶׁל פְלוֹנִי' - אֵינוֹ מְשַׁלֵּם קְנָס.
אֲבָל מְשַׁלֵּם בֹּשֶׁת וּפְגָם בְּהוֹדָאַת פִּיו.
וְכֵן בַּת שֶׁתָּבְעָה אִישׁ בַּדִּין וְאָמְרָה לוֹ 'אָנַסְתָּ' אוֹ 'פִּתִּיתָ אוֹתִי', וְהוּא אוֹמֵר 'לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם' - הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע שְׁבוּעַת הֶסֵּת; שֶׁאִלּוּ הוֹדָה, הָיָה מְשַׁלֵּם לָהּ בֹּשֶׁת וּפְגָם וְצַעַר עַל פִּי עַצְמוֹ.
יגאָמְרָה לוֹ 'אָנַסְתָּ אוֹתִי', וְהוּא אוֹמֵר 'לֹא, כִי אֶלָא פִּתִּיתִי' - הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע שְׁבוּעַת הַתּוֹרָה עַל דְּמֵי הַצַּעַר, וּמְשַׁלֵּם בֹּשֶׁת וּפְגָם; שֶׁהֲרֵי הוֹדָה בְּמִקְצַת הַטְּעָנָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ.
ידשְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁל מְּפַתֶּה, וְאַרְבָּעָה שֶׁל אוֹנֵס - הֲרֵי הֵן שֶׁל אָב, שֶׁכָּל שֶׁבַח נְעוּרִים לָאָב; וְאִם אֵין לָהּ אָב, הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ.
טומְפֻתָּה אוֹ אֲנוּסָה שֶׁלֹּא תָבְעָה עַד שֶׁבָּגְרָה, אוֹ עַד שֶׁנִּשֵּׂאת, אוֹ עַד שֶׁמֵּת הָאָב - הֲרֵי הָאַרְבָּעָה דְּבָרִים אוֹ הַשְּׁלוֹשָׁה שֶׁלָּהּ.
עָמְדָה בַּדִּין וְתָבְעָה אוֹתוֹ, וְאַחַר כָּךְ בָּגְרָה אוֹ נִשֵּׂאת - הֲרֵי הֵן שֶׁל אָב.
וְאִם מֵת הָאָב אַחַר עֲמִידָתָהּ בַּדִּין - הֲרֵי הֵן שֶׁל אַחִין, שֶׁהֵן יוֹרְשֵׁי הָאָב; שֶׁמֵעֵת שֶׁעָמְדָה בַּדִּין זָכָה בָּהֶן הָאָב.
טזהַבַּת שֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה, קְנָסָהּ לְבַדּוֹ לְעַצְמָהּ.
נֶאְנְסָה אוֹ נִתְפַּתְּתָה וְאַחַר כָּךְ נִתְקַדְּשָׁה לְאַחֵר - קְנָסָהּ וּשְׁאָר הַדְּבָרִים לְאָבִיהָ, שֶׁאֵין הָאֵרוּסִין מוֹצִיאִין מֵרְשׁוּת הָאָב.
יזאֲנִי אוֹמֵר, שֶׁזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה "אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ" (ויקרא יט, כט) - שֶׁלֹּא יֹאמַר הָאָב: הוֹאִיל וְלֹא חִיְּבָה תּוֹרָה מְפַתֶּה וְאוֹנֵס אֶלָא שֶׁיִּתֵּן מָמוֹן לָאָב, הֲרֵינִי שׂוֹכֵר בִּתִּי הַבְּתוּלָה לְזֶה לָבוֹא עָלֶיהָ בְּכָל מָמוֹן שֶׁאֶרְצֶה, אוֹ אַנִּיחַ זֶה לָבוֹא עָלֶיהָ בְּחִנָּם, שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם לִמְחֹל וְלִתֵּן מְמוֹנוֹ לְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה; לְכָּךְ נֶאֱמַר "אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ".
שֶׁזֶּה שֶׁחִיְּבָה תּוֹרָה לָאוֹנֵס וְלַמְּפַתֶּה מָמוֹן, לֹא מַלְקוּת - בְּשֶׁאֵרַע הַדָּבָר מִקְרֶה, שֶׁלֹּא מִדַּעַת אָבִיהָ וְלֹא הֵכִינָה עַצְמָהּ לְכָּךְ, שֶׁדָּבָר זֶה אֵינוֹ הוֹוֶה תָּמִיד וְאֵינוֹ מָצוּי; אֲבָל אִם הִנִּיחַ זֶה בִּתּוֹ הַבְּתוּלָה מוּכֶנֶת לְכָל מִי שֶׁיָּבוֹא עָלֶיהָ, גּוֹרֵם שֶׁתִּמָּלֵא הָאָרֶץ זִמָּה, וְנִמְצָא הָאָב נוֹשֵׂא בִּתּוֹ וְהָאָח נוֹשֵׂא אֲחוֹתוֹ, שֶׁאִם תִּתְעַבֵּר וְתֵלֵד לֹא יִוָּדַע בֶּן מִי הוּא.
וְהַמֵּכִין בִּתּוֹ לְכָּךְ, הֲרֵי הִיא קְדֵשָׁה. וְלוֹקֶה הַבּוֹעֵל וְהַנִּבְעֶלֶת, מִשּׁוּם "לֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה" (דברים כג, יח).
וְאֵין קוֹנְסִין אוֹתוֹ, שֶׁלֹּא חִיְּבָה תּוֹרָה קְנָס אֶלָא לָאוֹנֵס וּמְפַתֶּה.
אֲבָל זוֹ שֶׁהֵכִינָה עַצְמָהּ לְכָּךְ, בֵּין מִדַּעְתָּהּ בֵּין מִדַּעַת אָבִיהָ - הֲרֵי זוֹ קְדֵשָׁה. וְאִסּוּר קְדֵשָׁה אֶחָד הוּא, בֵּין בִּבְתוּלָה בֵּין בִּבְעוּלָה.
וּלְפִיכָךְ אָמְרוּ חֲכָמִים: שֶׁהַיּוֹצֵא עָלֶיהָ שֵׁם רָע בְּיַלְדוּתָהּ, אֵין לָהּ קְנָס, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; שֶׁהֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת שֶׁהִפְקִירָה עַצְמָהּ לְדָבָר זֶה בִּרְצוֹנָהּ.
נערה בתולה - פרק ג
אהַמּוֹצִיא שֵׁם רָע עַל בַּת יִשְׂרָאֵל, וְנִמְצָא הַדָּבָר שֶׁקֶר - לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְיִסְּרוּ אֹתוֹ" (דברים כב, יח).
וְאַזְהָרָה שֶׁלּוֹ מִ"לֹּא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ" (ויקרא יט, טז).
וְנוֹתֵן לְאָבִיהָ מִשְׁקַל מֵאָה סְלָעִים כֶּסֶף מְזֻקָּק. וְאִם הָיְתָה יְתוֹמָה, הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ.
בוְהַמּוֹצִיא שֵׁם רָע עַל הַקְּטַנָּה אוֹ עַל הַבּוֹגֶרֶת - פָּטוּר מִן הַקְּנָס וּמִן הַמַּלְקוּת, וְאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיּוֹצִיא עַל הַנַּעֲרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהוֹצִיאוּ אֶת בְּתוּלֵי הַנַּעֲרָה" (דברים כב, טו; וראה דברים כב, יט) - "נַעֲרָה" מָלֵא דִבֵּר הַכָּתוּב.
גאֵין דָּנִין דִּין זֶה אֶלָא בִּפְנֵי הַבַּיִת, וּבְבֵית דִּין שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלוֹשָׁה, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בְּדִין מוֹצִיא שֵׁם רָע דִּינֵי נְפָשׁוֹת, שֶׁאִם נִמְצָא הַדָּבָר כְּמוֹ שֶׁאָמַר, הֲרֵי זוֹ נֶהְרֶגֶת.
אֲבָל הָאוֹנֵס וְהַמְּפַתֶּה, דָּנִין בָּהֶן בְּכָל זְמַן בִּשְׁלוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת סַנְהֶדְּרִין.
דוּמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל תּוֹרָה שֶׁתֵּשֵׁב אֵשֶׁת מוֹצִיא שֵׁם רָע תַּחְתָּיו לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה" (דברים כב, יט), אַפִלּוּ עִוֶּרֶת אוֹ מֻכַּת שְׁחִין.
וְאִם גֵּרְשָׁהּ - עָבַר עַל לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יוּכַל לְשַׁלְּחָהּ כָּל יָמָיו" (שם).
וְכוֹפִין אוֹתוֹ וּמַחֲזִיר, וְאֵינוֹ לוֹקֶה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בָּאוֹנֵס.
וְאִם קָדַם אַחֵר וְקִדְּשָׁהּ, אוֹ שֶׁמֵּתָה, אוֹ שֶׁהָיָה כּוֹהֵן שֶׁאָסוּר בִּגְרוּשָׁה - לוֹקֶה עַל גֵּרוּשֶׁיהָ.
הנִמְצָא בָּהּ דְּבַר זִמָּה, אוֹ שֶׁנִּמְצֵאת אֲסוּרָה עָלָיו מֵחַיָּבֵי לָאוִין אוֹ מֵחַיָּבֵי עֲשֵׂה, וְאַפִלּוּ שְׁנִיָּה - הֲרֵי זֶה יְגָרְשֶׁנָּה בְּגֵט, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה" (דברים כב, יט) - אִשָּׁה הָרְאוּיָה לוֹ.
וְלָמָּה לֹא יָבוֹא עֲשֵׂה וְיִדְחֶה לֹא תַעֲשֶׂה, בֵּין בַּמּוֹצִיא שֵׁם רָע בֵּין בָּאוֹנֵס, וְיִשָּׂא זוֹ הָאֲסוּרָה לוֹ? שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא תִרְצֶה הִיא לֵישֵׁב, וְנִמְצָא עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה קַיָּמִין.
וכֵּיצַד הוֹצָאַת שֵׁם רָע? הוּא שֶׁיָּבוֹא לְבֵית דִּין וְיֹאמַר 'נַעֲרָה זוֹ בָּעַלְתִּי אוֹתָהּ וְלֹא מָצָאתִי לָהּ בְּתוּלִים, וּכְשֶׁבִּקַּשׁתִּי עַל הַדָּבָר נוֹדַע לִי שֶׁזִּנְּתָה תַּחְתַּי אַחַר שֶׁאֵרַסְתִּיהָ, וְאֵלוּ הֵן עֵדַי שֶׁזִּנְּתָה בִּפְנֵיהֶן'.
וּבֵית דִּין שׁוֹמְעִין דִּבְרֵי הָעֵדִים וְחוֹקְרִין עֵדוּתָן. אִם נִמְצָא הַדָּבָר אֱמֶת, נִסְקֶלֶת; וְאִם הֵבִיא הָאָב עֵדִים וְהֵזִימוּ הָעֵדִים שֶׁהֵבִיא הַבַּעַל, וְנִמְצְאוּ שֶׁהֵעִידוּ שֶׁקֶר - יִסָּקְלוּ, וְיִלְקֶה הוּא, וְיִתֵּן מֵאָה סֶלַע.
וְעַל זֶה נֶאֱמַר "וְאֵלֶּה בְּתוּלֵי בִתִּי" (דברים כב, יז) - אֵלּוּ הָעֵדִים שֶׁיָּזִימוּ עֵדֵי הַבַּעַל.
חָזַר הַבַּעַל וְהֵבִיא עֵדִים אֲחֵרִים, וְהֵזִים עֵדֵי הָאָב - הֲרֵי הַנַּעֲרָה וְעֵדֵי אָבִיהָ נִסְקָלִין, וְעַל זֶה נֶאֱמַר "וְאִם אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה" (דברים כב, כ) - מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁפָּרְשָׁה זוֹ, יֵשׁ בָּהּ עֵדִים וְזוֹמְמִין וְזוֹמְמֵי זוֹמְמִין.
זהוֹצִיא עָלֶיהָ שֵׁם רָע וְהִיא בּוֹגֶרֶת, אַף עַל פִּי שֶׁהֵבִיא עֵדִים שֶׁזִּנְּתָה תַּחְתָּיו כְּשֶׁהָיְתָה נַעֲרָה - הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִן הַמַּלְקוּת וּמִן הַקְּנָס.
וְאִם נִמְצָא הַדָּבָר אֱמֶת - הֲרֵי זוֹ תִּסָּקֵל, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא בּוֹגֶרֶת, הוֹאִיל וּבְעֵת שֶׁזִּנְּתָה נַעֲרָה הָיְתָה.
חכָּל נַעֲרָה שֶׁאֵין לָהּ קְנָס אִם נֶאְנְסָה אוֹ נִתְפַּתְּתָה - כָּךְ הַמּוֹצִיא עָלֶיהָ שֵׁם רָע פָּטוּר מִן הַמַּלְקוּת וּמִן הַתַּשְׁלוּמִין.
וְכֵן הַנָּכְרִית שֶׁנִּתְגַּיְּרָה וְהַשִּׁפְחָה שֶׁנִּשְׁתַּחְרְרָה פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלוֹשׁ שָׁנִים - אַפִלּוּ הָיְתָה הוֹרָתָהּ שֶׁלֹּא בִּקְדֻשָּׁה וְלֵידָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה - הַמּוֹצִיא עָלֶיהָ שֵׁם רָע פָּטוּר מִן הַקְּנָס וּמִן הַמַּלְקוּת, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי הוֹצִיא שֵׁם רָע עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל" (דברים כב, יט) - עַד שֶׁתִּהְיֶה הוֹרָתָהּ וְלֵידָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה.
טקִדֵּשׁ נַעֲרָה וְגֵרְשָׁהּ, וְחָזַר וְקִדְּשָׁהּ, וְהוֹצִיא עָלֶיהָ שֵׁם רָע, וְהֵבִיא עֵדִים שֶׁזִּנְּתָה תַּחְתָּיו בַּקִּדּוּשִׁין הָרִאשׁוֹנִים, וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִים - הֲרֵי זֶה פָּטוּר.
וְכֵן אִם הָיְתָה יְבִמְתּוֹ שֶׁכְּנָסָהּ, וְהוֹצִיא עָלֶיהָ שֵׁם רָע, וְהֵבִיא עֵדִים שֶׁזִּנְּתָה תַּחַת קִדּוּשֵׁי אָחִיו, וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִים - הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִן הַמַּלְקוּת וּמִן הַתַּשְׁלוּמִין.
וְכָל הַפְָטוּר - אִם רָצָה לְגָרֵשׁ, יְגָרֵשׁ.
יאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּבְעֹל אוֹתָהּ כְּדַרְכָּהּ וְיוֹצִיא שֵׁם רָע כְּדַרְכָּהּ. בְּעָלָהּ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ וְאָמַר 'לֹא מְצָאתִיהָ בְּתוּלָה' - פָּטוּר, וּמַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.
יאוְכֵן אִם אָמַר 'לֹא מְצָאתִיהָ בְּתוּלָה', וְלֹא אָמַר 'שֶׁזִּנְּתָה תַּחְתַּי', אוֹ שֶׁאָמַר 'זִנְּתָה תַּחְתַּי', וְלֹא הֵבִיא עֵדִים אֶלָא בָּאוּ מֵאֵלֵיהֶם - הֲרֵי זֶה פָּטוּר, אַף עַל פִּי שֶׁהָעֵדִים נֶהְרָגִים אִם הוּזָמוּ.
יבזֶה שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה "וּפָרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה" (דברים כב, יז) - לְשׁוֹן כָּבוֹד, שֶׁנוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין בְּסִתְרֵי הַדָּבָר. וְכֵן זֶה שֶׁיֹּאמַר הָאָב "וְאֵלֶּה בְּתוּלֵי בִתִּי" (שם), הֵן זוֹמְמֵי עֵדֵי הַבַּעַל.
וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר "וְאִם אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר" (דברים כב, כ) - תֵּהָרֵג בְּשֶׁזִּנְּתָה אַחַר הָאֵרוּסִין בְּעֵדִים, שֶׁנֶּאֱמַר "לִזְנוֹת בֵּית אָבִיהָ" (דברים כב, כא); אֲבָל קֹדֶם הָאֵרוּסִין, כְּבָר דָּנָה תּוֹרָה בָּהּ שֶׁהִיא פְּטוּרָה מִכְּלוּם, וּבוֹעֲלָהּ חַיָּב בְּתַשְׁלוּמֵי מָמוֹן בִּלְבַד, בֵּין פִּתָּה בֵּין אָנַס.
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
טקסט מנוקד באדיבות תורת אמת ברישיון CC 2.5.
הטקסט בדף זה כולל שמות קדושים. נא לשמור על קדושת הדף.
פרשת השבוע:
פרשת בהעלותך
טקסט הפרשה: במדבר (במדבר) ח:א-י״ב:ט״ז