יום שלישי | טו ניסן, א דחג המצות | (תש"ג) |
למור וחזרת - הן חריין והן סאלאט . קידוש בעמידה. הא לחמא -ההא בצירי. בברכת אכילת מרור מכוונים גם על מרור שבכורך. | ||
שיעורים: | חומש: אחרי מות, שלישי עם פירש"י. | |
תהילים: עז- עח. | ||
תניא: והנה .. '114' ולבושיהן כנ"ל |
בסדר הראשון הי'[ה] אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] מקצר בכדי לאכול האפיקומן לפני חצות, אבל בשני היה מאריך. מתחיל לפני שעה ט וגומרו בשעה ג-ד אחר חצות, והי'[ה] מאריך בביאור ההגדה.
אדמו"ר הזקן אמר: מיכלא דמהימנותא - לילה הראשון. מיכלא דאסותא - לילה השני. אז די רפואה בריינגט די אמונה, וואס ער זאגט א דאנק דיר ג-ט פאר מיין רפואה, איז ער דאך געווען קראנק. אבער אז די אמונה בריינגט די רפואה, איז מען לכתחילה ניט קראנק.