צדקיה היה המלך האחרון מבית דוד שמלך בארץ ישראל. לאחר שנבוכדנצאר, ששלט אז ביהודה, הגלה את המלך יכניה, מלך אחריו צדקיהו. הוא מרד בנבוכדנצאר, ובתגובה הוא הטיל מצור על ירושלים. בקיץ של אותה שנה חומות ירושלים נבקעו, העיר נכבשה, בית המקדש הראשון נחרב והיהודים הוגלו לבבל. צדקיהו ניסה להימלט דרך מנהרה שחפר אך נתפס על-ידי צבא נבוכדנצאר. הוא בילה את שארית ימיו במאסר עד שאויל מרודך, בנו של נבוכדנצאר שיחרר אותו בכ"ז באדר, אך הוא נפטר בו ביום.
ביום שני בצהריים, כ"ז באדר א' תשנ"ב (2 במרץ 1992), בעודו מתפלל על ציון קברו של חותנו הרבי הקודם, נפגע הרבי מליובאוויטש משבץ מוחי ששיתק את פלג גופו הימני ואף גרוע מכן - שבץ שנטל מהרבי את יכולת הדיבור. באותו תאריך שנתיים לאחר-מכן, הרבי איבד את הכרתו בעקבות שבץ נוסף. שלושה חודשים לאחר-מכן נשמתו של הרבי עלתה לגנזי מרומים, בהותירה אחריה דור יתום.
קישורים נוספים: השתיקה למעלה מכל דיבור