ביום זה שבו המרגלים, שנשלחו על-ידי משה ארבעים יום קודם לכן כדי לרגל את הארץ המובטחת, אל מקום חניית ישראל במדבר. בידי המרגלים היו פירות ענק, ולמרות ששבחו את פוריות הארץ, הם הפחידו את העם בסיפורי אימה על ענקים המתגוררים בארץ. לא ניתן לכבוש את הארץ, הטעימו.
ירושלים נמצאת תחת מצור רומאי, ומלחמת אחים פורצת בין מחנות שונות בקרב הנצורים. המלחמה פורצת על רקע השאלה האם ללחום ברומאים או להיכנע להם. קבוצה אלימה במיוחד משלחת אש במחסני המזון בעיר, ובכך גורמת לרעב איום שאורך שלושה שנים, עד לכיבוש העיר בידי הרומאים.
השבת לפני תשעה באב מכונה בשם "שבת חזון" על-שם הפטרת השבוע, "חזון ישעיה בן אמוץ". הפטרה זו היא השלישית והאחרונה בסידרת ההפטרות "תלתא דפורענותא" – הפטרות המכילות דברי תוכחה ופורענות.
גדולי החסידות מביאים טעם נוסף לשם זה: בשבת זו נשמת כל יהודי רואה ב"חזיון" את בית-המקדש העתידי. באמצעות חזיון זה, ישפרו כולם את מעשיהם ובכך יזכו לבנין בית-המקדש השלישי.
צום תשעה באב מתחיל עם שקיעת החמה.
החל מחצות היום נוהגים במנהגי אבילות שונים החלים במהלך הצום. כך, למשל, מותר ללמוד תורה רק בסוגיות העוסקות בחורבן בית-המקדש.
לאחר תפילת ערבית, קוראים בבית-הכנסת את "מגילת איכה".
(דינים נוספים של צום תשעה באב מופיעים במדור "הלכות ומנהגים" של מחר).