ב"ה
הזמנים המוצגים כאן הם עבור
תל אביב-יפו, ישראל | שינוי

יום ראשון י״ח אייר ה׳תשפ״ד

זמנים הלכתיים (זמנים)
זמנים עבור תל אביב-יפו, ישראל
04:07
עלות השחר (עלות השחר):
04:47
זמן טלית ותפילין המוקדם ביותר (משיכיר):
05:37
זריחה (הנץ החמה):
09:05
סוף זמן קריאת שמע:
10:16
סוף זמן תפילת שחרית:
12:38
חצות (היום):
13:14
המנחה המוקדמת (מנחה גדולה):
16:46
מנחה קטנה (“מנחה קטנה”):
18:15
פלג המנחה (“פלג המנחה”):
19:39
שקיעת החמה (שקיעה):
20:07
לילה (צאת הכוכבים):
00:37
חצות הלילה (הלילה):
70:47 דקות
שעה זמנית (שעה זמנית):
ל"ג בעומר
היסטוריה יהודית

בשבועות שבין פסח לשבועות, פרצה מגיפה בקרב תלמידיו של רבי עקיבא. התלמוד מציין כי המגיפה נבעה מכך שהתלמידים "לא נהגו כבוד זה בזה". המגיפה פסקה ביח באייר - לג בעומר - והיא מהווה אחת הסיבות לשמחה שביום זה.

רבי שמעון בן יוחאי (רשב"י), היה אחד מגדולי תלמידיו של רבי עקיבא ומן התנאים אשר דבריהם נאספו במשנה. הוא גם היה מהראשונים שפירסם את תורת הנסתר, שהתפרסמה כ"קבלה" בכותבו את ספר הזוהר. במשך 13 שנים התחבא רבי שמעון במערה לאחר שביקר את שלטון הרומאים והם ביקשו להורגו. ביום פטירתו, בל"ג בעומר, כינס רבי שמעון את תלמידיו וגילה להם סודות תורה רבים, וביקש מהם לציין יום זה כיום שמחתו.

ביום זה נפטר רבי משה איסרליש שכתב הגהות על ספר ה"שולחן ערוך" של רבי יוסף קארו. פסיקותיו בהגהות אלו מהוות עד היום נר לרגלי עדת אשכנז הפוסקת לפיהם.

יהודי העיר אטינגן שבשווייץ קיבלו עליהם יום זה כיום שמחה לאחר שנוקו מאשמת עלילת דם שהעלילו עליהם.

ביום זה הוקם צבא ההגנה לישראל, שהורכב מחיל הים, חיל האוויר וכוחות היבשה. מטרתו: להגן על שטחי ישראל מכל גורם עויין.

תלמידי הגאון מווילנא, מהגרים שעלו לארץ הקודש מליטא, הקימו על חורבות בית הכנסת רבי יהודה החסיד בית-כנסת נוסף שנקרא "החורבה". ביום זה, כוחות הלגיון הירדני כבשו את הרובע היהודי בירושלים והחריבו את בית-הכנסת.

הלכות ומנהגים

ל"ג בעומר הוא יום שמחה המציין את תום המגיפה של תלמידי רבי עקיבא (ראה מדור "היום בהיסטוריה היהודית" של היום) וכן את פטירתו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי. ביום זה לא חלים מנהגי האבילות של ספירת העומר ולפיכך רבים מספרים את ילדיהם בשני השלוש, כשרבים עושים זאת ליד קברו של רבי שמעון במירון. נהוג להדליק מדורות ביום זה, וילדים משחקים בחץ וקשת.

הרבי מליובאוויטש קרא לקיים ביום זה תהלוכות ילדים למען אחדות ישראל. ברחבי הארץ ובעולם נערכות מאות תהלוכות כאלו, בהם קוראים פסוקי תורה ולומדים על מורשת ישראל. הרבי עצמו השתתף בתהלוכות שנערכו בברוקלין, שבניו יורק בהשתתפות אלפי ילדים.

התורה ציוותה עלינו לספור שבעה שבועות "ממחרת השבת" (דהיינו, ממחרת חג הפסח) כאשר בתום שבעה שבועות אלו אנו חוגגים את חג ה"שבועות". הלילה נספור "ארבעה ושלושים יום לעומר שהם ארבעה שבועות ושישה ימים לעומר".

על-פי הקבלה, מידותיו של האדם מורכבות משבע מידות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. מידות אלו כלולות זה בזה ויחדיו הם יוצרות 49 מידות. בכל יום עד חג השבועות, נברר מידה אחת ממידות אלו. היום נברר את המידה "יסוד שבהוד".