ב"ה
הזמנים המוצגים כאן הם עבור
תל אביב-יפו, ישראל | שינוי

שבת י. ניסן ה׳תשפ״ג

זמנים הלכתיים (זמנים)
זמנים עבור תל אביב-יפו, ישראל
05:12
עלות השחר (עלות השחר):
05:46
טלית (המוקדם ביותר) (משיכיר):
06:30
זריחה (הנץ החמה):
09:35
סוף זמן קריאת שמע:
10:38
סוף זמן תפילת שחרית:
12:45
חצות (היום):
13:17
המנחה המוקדמת (מנחה גדולה):
16:26
מנחה קטנה (“מנחה קטנה”):
17:45
פלג המנחה (“פלג המנחה”):
19:00
שקיעת החמה (שקיעה):
19:37
צאת השבת:
00:44
חצות הלילה (הלילה):
63:07 דקות
שעה זמנית (שעה זמנית):
שבת הגדול
היסטוריה יהודית

ביום השבת לפני יציאת מצרים – באותה שנה היה זה בי' בניסן – בכורות מצרים, שהחזיקו בעמדות חשובות בשלטון המצרי, ניהלו קרב עקוב מדם עם צבא פרעה כדי לאפשר לבני-ישראל לצאת ממצרים, ובכך למנוע את "מכת הבכורות". נס גדול זה מצויין בכל שנה בשבת לפני חג הפסח, המכונה בשם "שבת הגדול". (יצויין, כי נדיר מאוד למצוא בלוח השנה היהודי תאריך המצויין לפי היום בשבוע, ולא לפי היום בחודש).

מרים אחות משה מתה בגיל 126 ביום יו"ד בניסן, 39 שנים לאחר יציאת מצרים, ושנה אחת בלבד לפני שהיהודים נכנסים לארץ ישראל. בשל עובדה זו, מציינים את הנס שאירע ב"שבת הגדול" בשבת שלפני חג הפסח, ולא ביום יו"ד בניסן.

שלושה ימים לאחר ששלח יהושע מרגלים לרגל את העיר יריחו, בני ישראל מוכנים לחצות את הירדן ולהכנס לארץ המובטחת לאבותיהם כנחלת עולם. היהודים ניגשים אל נהר הירדן, הכהנים אוחזים את ארון הקודש בידיהם, ונהר הירדן נקרע לקראתם – בדיוק כפי שנקרע ים סוף לאבותיהם, ארבעים שנה קודם לכן.

הלכות ומנהגים

היום אנו קוראים (ראה: "הנשיא היומי" – א ניסן) על קורבנו של נשיא שבט דן, אחיעזר בן עמישדי.

טקסט של ה"נשיא" היומי

במהלך שבת הגדול נהוג לקרוא את קטעי ההגדה הקשורים לגאולת מצרים, מהקטע "עבדים היינו לפרעה במצרים" עד "לכפר לנו על כל עוונותינו". כמו-כן, נהוג כי הרב המקומי נושא דברים בפני הקהילה ומלמד אותם את הלכות הפסח.