זמן קצר לפני שקיעת החמה של יום כ"ט באדר, ציווה האלוקים את משה על מצוות קידוש החודשים וקביעת לוח השנה היהודי, הנקבע לפי הירח. הייתה זו המצווה הראשונה בה נצטוו עם ישראל, כעם.
משה התקשה בקביעת הרגע המדוייק של מולד הלבנה, ולאחר שקיעת החמה הראה האלוקים למשה את מולד הירח של חודש ניסן. מאז והלאה במשך עשרות דורות קבעוהעם היהודי את ראשי החודשים על-פי שני עדים שהעידו לפני בית-דין שראו את מולד הלבנה, וכאשר היו בית-דין מקדשים את החודש היו שולחים שלוחים לרחבי העולם. הלל הזקן היה זה שתיקן את הלוח הנוכחי, הנקבע על-פי החישובים ולא על פי עדים, ומאז שפסק קידוש החודש על-ידי עדים אנו משתמשים בלוח זה.
ביום זה פוזר מוסד בשם "הסנהדרין", חודשים ספורים לאחר שנוסד על-ידי נפוליאון. פסיקות מוסד זה, שנועדו לטשטש את המחיצה שבין ישראל לעמים, נדחו בבוז ומעולם לא התקבלו על-ידי העם היהודי.
בשבוע לפני ר"ח ניסן, או בר"ח עצמו, קוראים בתורה את הפרשה הרביעית של "ארבעת הפרשיות". השבוע קוראים את פרשת "החודש", הכוללת את ציוויו ההיסטורי של בורא העולמים למשה על לוח השנה היהודי וכן על קורבן פסח.
שבת-קודש לפני ראש חודש מכונה בשם "שבת מברכים". אנו מברכים את החודש בברכה מיוחדת הנאמרת לפני תפילת מוסף. היום אנו מברכים את חודש ניסן, שיחול ביום ראשון - מחר.
קודם ברכת החודש, נהוג להכריז את זמן ה"מולד", הזמן בו הירח החדש מופיע.
מנהג חב"ד לקרוא את ספר התהלים בבוקר יום השבת, לאחר-מכן ללמוד מאמר חסידות, ולאחר התפילה לערוך התוועדות (התכנסות רעים) חסידית