ב"ה
הזמנים המוצגים כאן הם עבור
תל אביב-יפו, ישראל | שינוי

שבת י״ט. כסלו ה׳תשפ״ד

זמנים הלכתיים (זמנים)
זמנים עבור תל אביב-יפו, ישראל
05:02
עלות השחר (עלות השחר):
05:37
טלית (המוקדם ביותר) (משיכיר):
06:24
זריחה (הנץ החמה):
08:55
סוף זמן קריאת שמע:
09:46
סוף זמן תפילת שחרית:
11:30
חצות (היום):
11:56
המנחה המוקדמת (מנחה גדולה):
14:31
מנחה קטנה (“מנחה קטנה”):
15:36
פלג המנחה (“פלג המנחה”):
16:36
שקיעת החמה (שקיעה):
17:15
צאת השבת:
23:30
חצות הלילה (הלילה):
51:38 דקות
שעה זמנית (שעה זמנית):
י"ט כסלו - "ראש השנה לחסידות"
היסטוריה יהודית

רבי דובער "המגיד ממעזריטש" היה תלמידו וממלא מקומו של מייסד תנועת החסידות, רבי ישראל הבעל שם טוב. רבי דובער הנהיג את תנועת החסידות עד לפטירתו בי"ט בכסלו.

בי"ט בכסלו בשנת ה'תקנ"ט לבריאת העולם (1798), רבי שניאור זלמן מליאדי – מייסד תנועת חב"ד, מחבר הספרים התניא והשולחן ערוך – השתחרר ממאסר במבצר בפטרבורג, שם הוא ישב במשך 53 ימים באשמה כי הוא חותר תחת השלטון הצארי. אירוע זה, מלבד שמחת השחרור, סימן את תחילתה של תקופה חדשה בהפצת תורת החסידות, ומצויין כ"ראש השנה לחסידות".

ביום השחרור של רבי שניאור זלמן מליאדי, נולדה לו נכדה – בת לבנו רבי דובער וכלתו הרבנית שיינא. הנכדה נקראה מנוחה רחל, על-שם המנוחה ועל שם רחל, בתו של רבי שניאור זלמן שנפטרה בגיל צעיר.

בשנת 1845 הגשימה הרבנית מנוחה רחל את חלום חייה ועלתה להתיישב בארץ הקודש. לאחר מסע ארוך עם בעלה, רבי יעקב סלונים, היא התיישבה בחברון והפכה לאם הישוב החסידי בחברון עד לפטירתה בשנת 1888.

הלכות ומנהגים

היום ומחר מציינים החסידים את "ראש השנה לחסידות" (ראה מדור: היום בהיסטוריה היהודית ליום זה) בהוספה בלימוד והפצת רעיונות החסידות, אי-אמירת תחנון, ועריכת "התוועדויות" (התכנסויות חסידים). כמו-כן, ביום זה אנו מתחילים מחזור נוסף של לימוד בספר היסוד של חסידות חב"ד שנכתב על-ידי רבי שניאור זלמן, ספר התניא.