ביום זה אסתר נהייתה למלכת פרס, כמו שנאמר בפסוק "ותילקח אסתר אל המלך אחשוורוש אל בית מלכותו, בחודש העשירי הוא חודש טבת... ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים... וישם כתר מלכות בראשה וימליכה תחת ושתי". (מגילת אסתר, פרק ב).
היום הוא ראש חודש טבת.
במהלך התפילה מוסיפים קטעי תפילה מיוחדים: "חצי הלל" (פרקי תהלים שתוכנם שבח והודאה לה'), "יעלה ויבוא" בתפילת שמונה-עשרה וכן בברכת המזון, ותפילת "מוסף". אין אומרים תחנון בתפילות יום זה.
רבים מציינים את ראש החודש בסעודה חגיגית ובמיעוט עשיית מלאכה. המנהג האחרון נפוץ במיוחד אצל נשי ישראל.
בחג החנוכה אנו מציינים את "נס פך השמן", ומדליקים בכל לילה את החנוכיה כאשר בכל לילה אנו מוסיפים נר נוסף. הלילה, הלילה השביעי של חג החנוכה, אנו מדליקים שבעה נרות (משמאל לימין) (בלוח השנה היהודי, היום מתחיל עם צאת הכוכבים, ולפיכך הערב מתחיל היום השביעי של חג החנוכה).
הלילה אנו אומרים אומרים 2 ברכות לפני הדלקת החנוכיה: ברוך אתה אד-ני, א-לוהינו מלך העולם... 1) אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר חנוכה; 2) שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.
לרגל הנס אנו מוסיפים תפילות מיוחדות. בתפילת הבוקר אנו אומרים "הלל שלם", ובתפילות שמונה-עשרה וברכת המזון אנו מוסיפים את "ועל הניסים". אין אומרים תחנון במהלך כל חג החנוכה.
בחג החנוכה אנו אוכלים מאכלים מטוגנים בשמן כמו לביבות וסופגניות – לזכר נס פך השמן.
מנהג יהודי עתיק הוא לשחק בסביבון עליו כתובות האותיות: נ ג ה פ (ובחו"ל: ש), שהם ראשי תיבות של: נס גדול היה פה (בחו"ל: שם).
קישורים נוספים: המדריך לשחקן הסביבון המתחיל
בחנוכה נוהגים לחלק "דמי חנוכה" לילדים. אדמור"י חב"ד נתנו דמי חנוכה לילדיהם בלילה הרביעי והחמישי, אך הרבי מליובאוויטש עודד את קיום המנהג בכל לילה מלילות החג – חוץ משבת קודש, בה אסור להתעסק עם כספים.