בעיצומה של שמחת ה'הקפות' בליל שמיני עצרת במרכז חב"ד-ליובאוויטש העולמי, קיבל הרבי מליובאוויטש התקף לב חריף. למרות הכאבים העצומים הרבי נותר שליו והתעקש להמשיך את ההקפות, ורק בתומם הוא יצא מבית הכנסת.
ביום למחרת הרבי הורה לחסידים לחגוג את חג שמחת תורה בשמחה רבה; במוצאי החג הוא נשא דברים באזני הקהל המודאג, כשהוא מדבר בחדרו והדברים מועברים באמצעות רמקולים לבית המדרש.
הרבי נותר במשרדו כחמישה שבועות נוספים, ושב לביתו בראש חודש בכסלו, תאריך שהפך ליום שמח במיוחד עבור החסידים.
ביום שמחת תורה מסיימים את קריאת חמשת חומשי התורה ומתחילים אותה מחדש. היום קוראים את פרשת "וזאת הברכה", ולאחר-מכן מתחילים שוב מבראשית. בליל שמחת תורה וכן ביומו עורכים "הקפות", מקיפים את בימת הקריאה עם ספרי התורה ורוקדים בשמחה רבה.
ביום שמחת תורה כל אחד מן המתפללים - כולל ילדים שלא הגיעו לגיל בר מצווה - מקבלים עליה לתורה ומברכים את ברכת התורה.
בתפילת המוסף של היום אומרים תפילה מיוחדת לגשמים המכונה "תפילת גשם". מרגע זה ואילך בתפילת שמונה עשרה אומרים "משיב הרוח ומוריד הגשם".
היום אומרים את תפילת ה"יזכור", במהלכה מזכירים את נשמות ההורים שנפטרו לעולמם. התפילה נאמרת לאחר קריאת התורה.