יוסף הצדיק, בנו של יעקב אבינו, נולד ביום זה בשנת ב'קצט לבריאת העולם. הוא היה בנה הראשון של רחל, שנולד לאחר שבע שנות עקרות. הוא חי 110 שנה ונפטר ביום הולדתו במצרים.
כשהיה בן שש, שבו יעקב ומשפחתו לארץ ישראל והתיישבו בחברון. למרות שהיה צעיר מאחיו, אביו חיבב אותו ובכך עורר את קנאת אחיו. שנאת האחים התגברה כשיוסף סיפר להם על חלומותיו, בהם הוא צפה כי הוא עתיד לשלוט עליהם.
בגיל 17 מכרו אותו אחיו לעבד והוא הובל למצרים. אשת אדוניו רצתה לפתות אותו, וכשנכשלה האשימה אותו באשמת שווא, כתוצאה מכך הוא נאסר וישב בבית הכלא במשך 12 שנה. הוא שוחרר כשפענח חלומות מסתוריים של פרעה מלך מצרים, ומונה על ידו למשנה למלך האחראי על מאגרי המזון המלכותיים, לקראת שבע שנות הרעב אותם חזה פרעה בחלומו. הוא נשא לאשה את אוסנת ונולדו לו שני בנים: מנשה ואפרים.
הרעב הגדול הביא את אחי יוסף למצרים כדי לרכוש מזון. לאחר שהעמיד אותם יוסף במבחן נאמנות זה לזה גילה להם את זהותו האמיתית. הוא שלח להביא את אביו וכל משפחתו – שבעים נפש – מצרימה.
ביום הולדתו ה-110 נפטר יוסף. טרם פטירתו הוא מסר לבני-ישראל את ההבטחה האלוקית שבני ישראל יצאו מהגלות וישובו לארץ מולדתם. הוא ביקש מאחיו לקחת את עצמותיו עמם, כאשר יגאלו.
היום הוא היום השני של ראש חודש תמוז. (כאשר לחודש 30 יום, ישנם שני ימי ראש-חודש: היום האחרון של החודש הקודם, והיום הראשון של החודש הבא).
במהלך התפילה מוסיפים קטעי תפילה מיוחדים: "חצי הלל" (פרקי תהלים שתוכנם שבח והודאה לה'), "יעלה ויבוא" בתפילת שמונה-עשרה וכן בברכת המזון, ותפילת "מוסף". אין אומרים תחנון בתפילות יום זה.
רבים מציינים את ראש החודש בסעודה חגיגית ובמיעוט עשיית מלאכה. המנהג האחרון נפוץ במיוחד אצל נשי ישראל.