בשנת 1095, קרא האפיפיור אורבנוס השני להמון הנוצרי לצאת למסע צלב ולשחרר את ירושלים מידי המוסלמים ששלטו בה. עשרות אלפי איש נענו לקריאתו, ובדרך לכיבוש ירושלים הם ביקשו למלא משאלה אחרת: לטהר את אירופה מ"כופרים" שיסרבו להתנצר.
בח' באייר, שחל באותה שנה בשבת, יהודי העיר שפייר שבגרמניה נטבחו, וכן יהודים רבים בעיר וורמס; אחרים נמלטו למבצר מקומי שם שהו במשך כשבוע עד שנרצחו תוך כדי אמירת תפילת השחרית.
התורה ציוותה עלינו לספור שבעה שבועות "ממחרת השבת" (דהיינו, ממחרת חג הפסח) כאשר בתום שבעה שבועות אלו אנו חוגגים את חג ה"שבועות". הלילה נספור "ארבעה ועשרים יום שהם שלושה שבועות ושלושה ימים לעומר".
על-פי הקבלה, מידותיו של האדם מורכבות משבע מידות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. מידות אלו כלולות זה בזה ויחדיו הם יוצרות 49 מידות. בכל יום עד חג השבועות, נברר מידה אחת ממידות אלו. היום נברר את המידה "תפארת שבנצח".