ב"ה
הזמנים המוצגים כאן הם עבור
תל אביב-יפו, ישראל | שינוי

יום ראשון א ניסן ה׳תשפ״ה

זמנים הלכתיים (זמנים)
זמנים עבור תל אביב-יפו, ישראל
05:14
עלות השחר (עלות השחר):
05:48
זמן טלית ותפילין המוקדם ביותר (משיכיר):
06:32
זריחה (הנץ החמה):
09:36
סוף זמן קריאת שמע:
10:39
סוף זמן תפילת שחרית:
12:45
חצות (היום):
13:17
המנחה המוקדמת (מנחה גדולה):
16:26
מנחה קטנה (“מנחה קטנה”):
17:45
פלג המנחה (“פלג המנחה”):
18:59
שקיעת החמה (שקיעה):
19:24
לילה (צאת הכוכבים):
00:44
חצות הלילה (הלילה):
62:53 דקות
שעה זמנית (שעה זמנית):
ראש חודש
היסטוריה יהודית

התלמוד במסכת ראש השנה מביא שתי דיעות על תאריך בריאת העולם. לדיעה אחת, העולם נברא בתשרי (כלומר: בריאת העולם הסתיימה בראש חודש תשרי, עם בריאת האדם); לשניה, העולם נברא בניסן. מקובלים וגדולי החסידות מסבירים כי העולם הפיזי נברא בתשרי, אך האלוקים חשב על בריאתו בחודש ניסן קודם לכן.

לפי התלמוד, שלושת אבות האומה - אברהם, יצחק ויעקב, נולדו ונפטרו בחודש ניסן.

בראש חודש ניסן בשנת ב'תמח לבריאת העולם, הראה האלוקים למשה את מולד הירח. "החודש הזה לכם ראש חודשים". מאז מונים היהודים את לוח השנה שלהם על-פי הילוך הירח.

לאחר שבעה ימים של הכנות ואימונים, הוקם המשכן ביום השמיני, שכינת האלוקים שרתה בו, ואהרון ובניו החלו לשמש ככוהנים. ביום זה הוקרבו במשכן קורבנות שונים, ביניהם קורבנות של נחשון בן עמינדב, שהיה נשיא שבט יהודה. (קורבנות דומים הובאו על-ידי נשיאי השבטים האחרים בימים לאחר-מכן)

לאחר חנוכת המשכן (ראה למעלה), "ויקחו בני אהרון נדב ואביהוא איש מחתתו, ויתנו בהן אש וישימו עליה קטורת, ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא ציווה אותם; ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם וימותו לפני ה'" (ויקרא י א-ב).

הלכות ומנהגים

היום הוא היום הראשון של חודש ניסן.

במהלך התפילה מוסיפים קטעי תפילה מיוחדים: "חצי הלל" (פרקי תהלים שתוכנם שבח והודאה לה'), "יעלה ויבוא" בתפילת שמונה-עשרה וכן בברכת המזון, ותפילת "מוסף". אין אומרים תחנון בתפילות יום זה.

רבים מציינים את ראש החודש בסעודה חגיגית ובמיעוט עשיית מלאכה. המנהג האחרון נפוץ במיוחד אצל נשי ישראל.

בחודש ניסן עורכים ברכה מיוחדת על אילנות מאכל מלבלבים: "ברוך אתה אד-ני, א-לוהינו מלך העולם, שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להנות בהן בני אדם". היום זו ההזדמנות הראשונה בה ניתן לומר ברכה זו, אך ניתן לעשות זאת במשך חודש ניסן כולו.

החל מהיום, ועד לי"ג ניסן, אנו קוראים בכל יום פסוקים מתוך ספר במדבר פרק ז, המתארים את הקרבנות שהביאו נשיאי שבטי ישראל לחנוכת המשכן. היום אנו קוראים על הקרבן שהובא על-ידי נחשון בן עמינדב, נשיא שבט יהודה. מחר נקרא על קרבן נשיא שבט יששכר, וכן הלאה. ביום י"ג בניסן נקרא על ציווי ה' למשה להדליק את המנורה, המייצגת את השתתפות שבט לוי.

לאחר אמירת הנשיא אנו אומרים: "יהי רצון מלפניך... שבאם אני עבדך משבט ___ שקראתי בתורתך פרשה של הנשיא היום, אזי יאירו נא עלי כל נצוצין קדישין וכל האורות הקדושות הכלולות בקדושת זה השבט, להבין ולהשכיל בתורתך וביראתך לעשות רצונך כל ימי חיי"...

טקסט של ה"נשיא" היומי