לפני כמה ימים קיבלנו שיחת טלפון מחברים. שלמה ליב גולדמן ותום יהל נמצאים בשליחות הקיץ לאיזור ההרים במדינת ניו-יורק, והם פגשו יהודי שאמו מתגוררת בבית אבות בעיר ג'קסונוויל שבפלורידה. מכיוון שאנו אמורים לשהות באיזור, האם נוכל לבקר אותה? כמובן שהשבנו בחיוב.

"תראי, החסידים באו לבקר!" שמעתי את אחת הדיירות קוראת לחברתה. מיהרנו להציג את עצמנו ופיתחנו שיחה ארוכה ומעניינת על ההיסטוריה של הדיירות, כאשר דיירים רבים מצטרפים לשיחה המרתקת. כשסיפרנו להם על שליחות הקיץ ועל ידידינו הנמצאים בהרים בניו-יורק, ביקשה אחת הדיירות מאיתנו: "יש לי בן המתגורר בהרים, אך הוא התרחק מיהדותו... האם ידידיכם יוכלו לגשת ולבקר אותו?"

כמובן שהשבנו בחיוב... מתברר שהעולם קטן יותר משחשבנו.

(אגב, ביצענו גם את השליחות ונפגשנו עם היהודיה עבורה הגענו לבית האבות. היא שמחה לקבל דרישת שלום חמה מבנה!)

מיהרנו להשיב בחיוב ובהזדמנות הראשונה שנוצרה ניגשנו לבית האבות לבקר אותה.