במשך שלושת השבועות האחרונים בהם נסענו באירלנד לאורכה ולרוחבה, הגענו למסקנה שאין מושג של מפגש מקרי עם יהודים סתם בכך ברחוב. את כל היהודים שפגשנו הכרנו באמצעות רשימה, בשיטת חבר מביא חבר (ליתר דיוק, שולח לחבר) וכדומה.

אבל אתמול משהו 'השתבש'.

היה זה כאשר חיפשנו אחר מקום לינה, משהו במחיר סביר אך עם תנאי לינה סבירים. מוטל אחד לא סיפק את הסחורה המבוקשת וניגשנו אל המוטל הבא. תוך שאנו יוצאים מהמכונית כדי להיכנס אל הלובי, עבר לידינו אדם צעיר שדחף עגלת תינוק. הוא הביט בנו מעט בהיסוס, ולבסוף שאל:

"האם אתם יהודים?"

השבנו בחיוב.

ואז הוא שאל שאלה מאוד לא שגרתית. "האם השם יעטא רובינשטיין הוא שם יהודי?"

קצת הופתענו מהשאלה אבל לא הססנו פעמיים. "זהו שם יהודי למהדרין מן המהדרין" אמרנו לו בחיוך.

ואז הוא החל בסיפורו.

שמו פטריק. כל חייו הוא גדל במשפחה אירית טהורה. הייתה לו ילדות קשה והוא עזב את ביתו בגיל צעיר. רק לפני כמה שנים הוא גילה שהוא למעשה מאומץ, והוא תלה בעובדה זו את ילדותו הקשה. בשנים האחרונות הוא עסק במאמץ לחפש את שורשיו. המחקר שערך הוביל אותו לשני פרטים בלבד: שם אם אמו היה יעטא רובינשטיין ואמו נתנה אותו לאימוץ בלונדון מסיבה לא ידועה. "אך החסר בקשר משפחתי כלשהו קשה עליי מאוד" הוא התוודה.

עמדנו שם במשך דקות ארוכות ואט-אט פטריק התחיל להבין שלמעשה יש לו משפחה ענקית... הוא חלק בלתי נפרד מעם ישראל. הנחנו עמו תפילין, הוא קרא את הפסוק "שמע ישראל" בדמעות ונפרדנו לא לפני שהבטחנו לשמור על קשר.

כשעקבנו אחרי דמותו המתרחקת עם העגלה במורד חשבנו לעצמנו: עבורנו הסיפור מסתיים כאן. עבורו המסע רק מתחיל.

במסגרת שליחות הקיץ של חב"ד, אנו נוסעים לערים קטנות במרכז פלורידה ופוגשים יהודים. לכל היהודים שאנו פוגשים יש מכנה משותף: א) הם בטוחים שהם היהודים היחידים באיזור, וב) הם לא שייכים לאף קהילה יהודית מסודרת וברובם חסרי ידיעה בסיסית ביהדות. אנו תמיד מקבלים קבלת פנים חמה ואוהדת, ורוב היהודים שאנו פוגשים שמחים לארח אותנו ולשמוע על המסורת היהודית העתיקה שלהם.

בשבוע שעבר ביקרנו בעיירה בשם גרין קוב ספרינגס (Green Cove Springs). נאמר לנו שהקו קלאס קלאן, ארגון אנטישמי ידוע, מפגין נוכחות רבה במקום.

נפגשנו עם כל היהודים ברשימה שהייתה בידינו – למעט שתי כתובות.

השבוע היה עלינו להמשיך לערים הבאות, אך החלטנו לשוב לעיירה כדי לנסות ולברר האם יש יהודים נוספים בשתי הכתובות הנותרות.

בכתובת הראשונה פתחה את הדלת אישה שהגדירה את עצמה כ"נוצרית-לותרנית ובטח לא יהודיה". היא הסכימה לקחת מאיתנו עלונים על היהדות שהיו ברשותנו אך ניכר היה כי היא עושה זאת לשם הנימוס בלבד וכי הם ינחתו בפח האשפה הסמוך. נפרדנו איפוא ממנה בנימוס והמשכנו לכתובת הבאה.

הבית השני היה ממוקם בסוף שביל עפר לצד ערוץ נחל. תוך כדי שהחנינו את הרכב הכתום הבוהק שלנו (ראו תמונה למעלה), טנדר רחב ידיים האט והנהג נעץ בנו מבט ארוך תוך שהוא מנדנד בראשו לשלילה. לשמחתנו הוא המשיך בנסיעתו ללא לומר דבר.

ניגשנו אל הדלת, דפקנו אך איש לא היה בבית. רק הכלב בהה בנו מהחלון. עשינו אחורה פנה, שבנו אל הרכב והדלקנו את המזגן כדי לנשום מעט אוויר קר בחום הפלורידאי המעיק, הדלקנו את המנוע ו....

רגע לפני שיצאנו לדרכנו נעצר לידינו רכב בחריקה, מתוכו יצא אדם שביקש לשוחח עמנו. היה זה ג'וסטין, היהודי שמתגורר בבית יחד עם בנו.

למרות שהוא מודע היטב לכך שהוא יהודי, ג'וסטין מעולם לא חגג בר מצווה. הוא הסכים להניח תפילין בפעם הראשונה בחייו.

לאחר שסיים לקרוא את "שמע ישראל" הוא התנצל ואמר שהוא ממהר לשוב אל בנו, שנמצא ליד ערוץ הנחל. "לא ידעתי שהגעתם. ישבתי ליד הנחל וחבר שלי סיפר לי: 'היי, ג'וסטין, הגיעו לעיר שני חבר'ה שנראים כמו אברהם לינקולן ונוסעים ברכב כתום בוהק! אתה חייב לראות זאת בעצמך.'"

נפלאים דרכיו של הבורא, חשבנו לעצמנו לאחר שנפרדנו ממנו והפלגנו ברכב – הכתום, כמובן.

מה עושה יהודי מבית טוב בבית סוהר בפלורידה? אנחנו לא ממש יודעים את התשובה לשאלה. מה שבטוח שבחודשים הקרובים אותו יהודי יוכל ליהנות ממזון כשר, פרי שיתוף פעולה בין רשות בתי הסוהר בפלורידה וארגון אלף החבד"י.

ארגון אלף, שמרכזו בבל הרבור שבפלורידה, הוא ארגון המתמסר לצרכיהם של אסירים יהודיים ברחבי ארצות הברית. בחודשים האחרונים הם עבדו באינטנסיביות על תוכנית פיילוט חדשה שתספק מזון כשר לכל אסיר שיהיה מעוניין בכך.

"למעלה מאלף אסירים ברחבי פלורידה מגדירים את עצמם כיהודים" מסביר הרב מנדי כץ מארגון אלף, ויתכן שרבים אחרים לא מגדירים את עצמם כיהודים. עם זאת, כל אסיר – ללא הבדל דת – יוכל לדרוש להצטרף לתוכנית האוכל הכשר.

בשלב הראשוני התוכנית תושק למשך שישה חודשים בבית הסוהר במיאמי. הארוחות הכשרות יכילו מגשי מזון באריזות סגורות דבר המוודא את כשרותן.

פרוייקט המזון הכשר בוצע בהוראתו של מושל פלורידה צ'רלי קריסט, ובהשתדלותו של הרב שניאור אוירכמן, שליח חב"ד בטאלאהאסי.

נוסעים לדיסנילנד בפריז? יש לנו חדשות עבורכם: מקווה טהרה חדש ויפהפה לנשים נפתח השבוע. בבית חב"ד, בהנהלתו של הרב יוסי וצלחה עמר, עמלו בשנים האחרונות על תכנון ובניית מקווה טהרה ברמה גבוהה. התוצאות לפניכם.

כמאה וחמישים אנשי הקהילה התכנסו לטקס חנוכת הבית של המקווה החדש.

המקווה תוכנן בקפדנות כשכל פרט ופרט בוצע ברמה הגבוהה ביותר.

נשים המשתמשות במקווה נהנות מחדרי הכנה יפהפיים.

הבריכה מחוברת למאגר מי גשמים.

המקווה נמצא במרחק נסיעה קצר מדיסנילנד שבפריז.