בתחרות ציורים שנערכה בבתי ספר "אור אבנר - חב"ד" ברחבי מדינות חבר העמים, התבקשו הילדים לצייר כיצד נראית העיירה החסידית. התוצאות היו מרהיבות - כפי שתוכלו לראות בעצמכם!
התמונות באדיבות חב"ד אודסה.
ילדי כיתה ג' של בית ספר חב"ד בלונדון יצאו לאחרונה לסיור לימודי במצודת לונדון, כחלק משיעורי הגיאוגרפיה וההיסטוריה בבית הספר. הביקור במצודת לונדון תרם לידיעתם על ההיסטוריה תוך שהם רואים אביזרי שריון וכלי נשק עתיקים, אך הוא גם תרם משהו לא צפוי: אות הוקרה.
הזקיפים המלכותיים של "הארמון והמצודה של הוד מלכותה – מגדל לונדון" העניקו להם תעודה מיוחדת על התנהגותם יוצאת הדופן. הם נבחרו כמטיילים שהתנהגו הכי יפה בחודש מרץ.
"אני מאוד גאה בהם" אמרה רבקה פולט, המורה שליוותה אותם בסיור הלימודי. גם אנחנו!
טיסת אמריקן איירליינס מספר 2006 מאל פאסו לדאלאס שבטקסס נראתה שגרתית לכל דבר. אלא שבעיצומה של הטיסה אירע משהו לא שגרתי בעליל.
אחד מן הנוסעים, מורה בשם חיים גולדשטיין, הדליק את המחשב הנייד ופנה לנוסעים שיושבים לצידו. "מדי יום אני מלמד כיתת ילדים באינטרנט" הוא אמר להם, "שעת השיעור הקבועה מתקרבת. האם יהיה איכפת לכם אם אעשה זאת כאן, במטוס?"
שכניו הסכימו בשמחה, ולאחר שגם הדיילות אישרו את הנושא מיהר חיים גולדשטיין להתחבר למערכת "בית ספר נט". תוך זמן קצר התחברו התלמידים מרחבי צפון אמריקה – מסולט לייק סיטי שביוטה, וונקובר שבבריטיש קולומביה, סאן דיאגו שבקליפורניה גרנד רפידס שבמישיגן וערים נוספות ברחבי ארצות הברית – והשיעור התחיל כמתוכנן.
מדי יום מתחברים למערכת בית ספר נט עשרות תלמידים, בנים ובנות של שלוחי חב"ד ברחבי העולם המתגוררים בקהילות בהם אין בית ספר יהודי מסודר. עבורם הקים משרד השלוחים שבניו יורק בית ספר וירטואלי. הם לומדים יחדיו, עושים שיעורי בית, משתתפים בשיעור בצורה פעילה ואף נשארים בזמן ההפסקות לפטפוטים.
"דאגתי כי לא אצליח להעביר את השיעור כמתוכנן בשל הטיסה" אמר לנו הרב חיים גולדשטיין. "הצטיידתי במחשב נייד ובמיקרופון וקיוויתי שהשיעור לא יתבטל. תודה לא-ל הצלחתי לעשות זאת."
השיעור עבר בהצלחה וחיים יכל לחגוג. הייתה לו גם סיבה נוספת לחגוג: היה זה יום ההולדת שלו.
"מאוד שמחתי לחגוג את יום ההולדת שלי בצורה מקורית שכזו, יחד עם תלמידיי" אמר חיים.
צפו בשיעורו של חיים גולדשטיין בגובה של קילומטרים (אנגלית).
הייתה זו תוכנית בה השקענו זמן וכסף רב, אך נראה היה שהיא יורדת לטמיון...
אני ואשתי הניה מתגוררים בבוקה רטון יחד עם ילדינו. במסגרת שליחותנו בעיר אנו מפעילים בית חב"ד לדוברי עברית ועורכים שבתונים, אירועי חגים ועוד.
אשתקד החלטנו לפתוח בית ספר יהודי של יום ראשון – "היברו סקול" בעברית. כך ילדיהם של הישראלים הגרים בחו"ל יוכלו אף הם ללמוד את השפה גם בדרום פלורידה.
לקראת ההרשמה ערכנו יום פתוח, וכחלק מהתכנית שנערכה שבועות ספורים לפני החגים, הבאנו במיוחד סופר סת"ם (אדם הכותב ספרי תורה, תפילין ומזוזות) כדי שיראה לילדים כיצד כותבים ספר תורה וגם יכתוב את שמם על פיסת קלף.
לאחר שעות רבות של הכנות מאומצות הגעתי עם אשתי לאולם בו ערכנו את התוכנית כשאנו מצפים לזרם המשפחות שיופיע.
חלפה חצי שעה. איש לא הופיע.
חלפה חצי שעה נוספת. אל המקום נכנסה משפחה חביבה, האישה ישראלית, הבעל מקומי. קיבלנו את פניהם בסבר פנים יפות אך גם באי-נעימות. לא היה נעים לראות שהתוכנית ריקה וכי רק משפחה אחת הופיעה...
"אני רואה שאתם לא מרגישים כל-כך בנוח בסיטואציה הזו" פנתה אלינו האם, "אז בואו ואספר לכם עד כמה אני שמחה להיות כאן.
"בעלי מגיע מבית ללא שום רקע ביהדות ואילו אני מגיעה מישראל. תמיד כאב לי שבעלי לא מניח תפילין – הוא אפילו לא יודע מה זה!
"בעוד זמן קצר הוריי אמורים להגיע לפלורידה לרגל החגים. חשבתי על מתנה מקורית לבעלי: זוג תפילין מישראל! אך לא ידעתי כיצד הוא יגיב. האם הוא ירצה להניח?
"כעת, לאחר הביקור שלנו עם סופר הסת"ם – שיעור פרטי, ליתר דיוק –אין לי כל ספק שהוא ישמח לקבל את המתנה..."
ואכן, כשההורים הביאו עמם את זוג התפילין הוא התרגש מאוד והחליט להניח אותם בכל יום.
בסוף שנת הלימודים הזוג נבחר כהורי השנה בבית הספר שלנו. באירוע מיוחד שנערך הבעל נעמד לפני הקהל הרחב וסיפר את סיפורו לתשואות הנוכחים.
הרבי מליובאוויטש לימד אותנו כי כל יהודי הוא עולם מלא. הניה ואני נוכחנו לראות זאת באופן אישי.
