כתוב לנו

מה רמוז בשמו של יוסף הצדיק, ועוד 7 רמזים לפרשת וישב

מה רמוז בשמו של יוסף הצדיק, ועוד 7 רמזים לפרשת וישב

 דוא"ל
יוסף בבור. ציור: יורם רענן
יוסף בבור. ציור: יורם רענן

לפניכם רמזים וגימטריאות מרתקות לפרשת וישב.

הרמז ב"בן זקונים"

גיבור הפרשה הוא יוסף – בנו של יעקב, שעליו מספרת התורה: "ויעקב אהב את יוסף מכל בניו, כי בן זקונים הוא לו".

המושג "בן זקונים" השתרש בשפתנו ככינוי לילד האחרון במשפחה, זה שמקבל מהוריו – שבעת לידתו הם כבר מבוגרים ו'זקנים' – הרבה אהבה וחום, ואין אחריו ילד נוסף שתשומת הלב תעבור אליו; ואמנם יוסף לא היה האחרון ממש, כי היה בן נוסף שנולד אחריו (בנימין), אבל כיון שבין לידת יוסף ללידת הבן הבא היתה הפסקה ארוכה (כשמונה שנים), הרי בינתיים כבר נקשרה אהבת יעקב ביוסף בקשר אמיץ וחזק במיוחד1 .

רבי יהודה החסיד2 מוצא בדברי התורה רמז לגילו המדוייק של יעקב כאשר נולד לו יוסף: האותיות האחרונות של המלים "בן זקונים הוא" הם אמן, ששווים 91 – יעקב היה בן 91 כשנולד יוסף.

עוד פירוש במלים "בן זקונים" הוא ככינוי לידע וחכמה. יעקב הבחין באישיותו ובחכמתו של יוסף, ולכן התייחס אליו – למרות גילו הצעיר – בכבוד ובהערכה, כאילו היה יוסף זקן ושבע ימים3 . רש"י כותב בהקשר זה, שיעקב העביר ליוסף את דברי החכמה שלמד מרבותיו – שם בן נח ונינו עבר.

'בעל הטורים' מגלה במלה "זקונים" כמה רמזים. ובכן, הערך המספרי של "זקנים" (בכתיב חסר, כך היא כתובה בתורה) הוא 207, כמנין "רז" – יעקב מסר ליוסף את רזי התורה; והנוטריקון שלה כולל את ה'סדרים' של המשנה: ז'רעים ק'דשים נ'שים י'שועות מ'ועד [סדר "נזיקין" המוכר לנו מהמשנה, הנושא משמעות שלילית לכאורה – נקרא בפי חז"ל4 בשם נוסף שמבליט את הצד החיובי: "ישועות"]. את כל אלו לימד יעקב את יוסף5 .

הרמז בכתונת הפסים

אהבתו הגדולה של יעקב ליוסף קיבלה ביטוי מעשי, וכפי שממשיך הפסוק שהזכרנו ("וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקונים הוא לו" - ) "ועשה לו כתונת פסים". יעקב נתן ליוסף בגד יפה שהבליט וייחד אותו מאחיו, ובגד זה היה עשוי מחומר יוקרתי הנקרא בלשון התנ"ך "פסים"6 .

במלה "פסים" מסתתרים רמזים – על העתיד הצפוי ליוסף, השלילי והחיובי; מלה זו רומזת גם על הצרות שהיו מנת חלקו, וגם על הסוף הטוב:

רש"י מביא שהמלה "פסים" היא ראשי תיבות של האנשים שאצלם התגלגל יוסף כעבד: פ'וטיפר ס'וחרים י'שמעאלים מ'דינים. – כפי שמסופר בהמשך הפרשה, אחיו של יוסף מכרו אותו לקבוצה של סוחרים, שמכרו אותו הלאה לקבוצת ישמעאלים, והם המשיכו והעבירו אותו לקבוצת מדיינים, ומהם הגיע להיות עבד של פוטיפר שהיה משרי פרעה מלך מצרים.

'בעל הטורים' מציין שהערך המספרי של המלה "פסים" היא 190, בגימטריא "קץ". הווי אומר: במלה "פסים" רמוזים צרותיו של יוסף, אך יש בה גם רמז על העובדה שבסופו של דבר יבוא הקץ לצרותיו ועמו גם הקץ לצרות עם ישראל בגלות מצרים.

רמז נוסף מוצא 'בעל הטורים' במלה 'פסים' – למספר שנות המלכות של יוסף: שלושת האותיות האחרונות, "סים", שווים 110, וזה הסך-הכל של שנות חייו של יוסף; והאות הראשונה – פ' – שווה 80, כמנין השנים שבהם שימש יוסף במשרתו הרמה במצרים, כמשנה למלך (מגיל 30 – אז עלה לגדולה – עד פטירתו בגיל 110).

מה מסתתר בעומק של העמק

כפי שהזכרנו, ירידת יוסף למצרים היוותה הגורם שהביא בסופו של דבר את גלות עם ישראל למצרים. בכך מפרשים חז"ל פסוק שמציין שיעקב שלח את יוסף "מעמק חברון" – והרי חברון נמצאת בהר ולא בעמק! הם מסבירים זאת כך: המילה עמק באה לרמז על "עצה עמוקה של אותו צדיק הקבור בחברון – לקיים מה שנאמר לאברהם בברית בין הבתרים 'כי גר יהיה זרעך'" (דברי רש"י).

במילים אחרות, יעקב שלח את יוסף מתוך כוונה לראות את שלום אחיו, אך בעומק השליחות הסתתרה כוונה שמימית – כדי לגרום לתחילת גלות מצרים, ובכך לממש את מה שאמר הקב"ה לאברהם אבינו בברית בין הבתרים על עתידם של בניו: "כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם".

'בעל הטורים' מוסיף על כך, שערכה המספרי של המלה "עמק" היא 210 – וזה בסך-הכל מספר השנים שהיו בני ישראל בארץ מצרים.

יהודה מציל את יוסף וזוכה למלכות

יוסף מקיים את שליחותו של אביו ומחפש את אחיו. הוא מוצא אותם במקום בשם דותן, או כפי שזה מופיע בפסוק: "דֹתן" (בכתיב חסר). אחיו עומדים להרוג אותו, אבל ברגע האחרון יהודה משכנע אותם להשאיר אותו בחיים ולהסתפק במכירתו כעבד.

דברים אלו של יהודה נחשבו לו לזכות גדולה, עד כדי כך שהוא נבחר להיות השבט המלכותי: דוד המלך יצא מזרע יהודה, והוא העמיד את שושלת המלכים המרכזית בעם ישראל7 .

ובכן, המלכים שעמדו משבט יהודה רמוזים בשם המקום שם התרחש הסיפור (אף זה מדברי 'בעל הטורים'): "דֹתן" בגימטריא 454, וזה בדיוק מספר השניםשבהן עמדה ברציפות שושלת המלכים שמשבט יהודה, מאז התחלתה בימי דוד המלך ועד לסיומה הטראגי כאשר תפסו הבבליים את צדקיהו המלך האחרון8 .

בקרוב ממש נזכה לביאת המלך המשיח, אף הוא משבט יהודה, שיקים את "סוכת דוד הנופלת".

יוסף, הצלע הרביעית

ונחזור שוב ליוסף, גבור הפרשה. בתחילת הפרשה נאמר: "אלה תולדות יעקב יוסף", ומכאן למדו חז"ל כי למרות שהיו ליעקב 12 ילדים הרי יוסף נחשב הבן העיקרי שלו.

ואכן, תורת הקבלה מגדילה מאוד את מעלתו של יוסף, ובמובנים רבים הוא נחשב כצלע רביעית בשושלת האבות: אברהם, יצחק, יעקב – ויוסף9 . הכוונה היא לכך שיוסף קיבל והמשיך את מעלותיהם של כל שלושת האבות, ובענין זה מגלה לנו הגאון המקובל רבי לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי מליובאוויטש) דברים נפלאים10 :

  • "יוסף" בגימטריא 156, מספר הכולל 3 פעמים את המלה "בן" (=52 כפול 3 שווה 156); כי יוסף היה "בן" משולש – גם לאברהם, גם ליצחק וגם ליעקב.
  • גימטריא משולשת אנו מוצאים גם בקשר לכינויו של יוסף: יוסף הצדיק. "צדיק" בגימטריא 204, מספר הכולל 3 פעמים את המלה "חיים" (=68 כפול 3 שווה 204); ללמדך, כי יוסף הצדיק קיבל "חיים" רוחניים משלושה אנשים – הן מאברהם, הן מיצחק והן מיעקב.
  • עוד מושג שלפי הקבלה מזוהה במיוחד עם יוסף הצדיק הוא "שמירת הברית" (כפי שמתבטא בסיפור שבפרשה אודות עמידתו בנסיון עם אשת פוטיפר). ומעניין מאוד: המלה "ברית" שוווה 612. וזה בדיוק מספר השנים שבהם חיו כל הרביעיה שהזכרנו (שיוסף הוא האחרון שבהם, המַשלים): אברהם חי 175 שנים, יצחק – 180, יעקב – 147 ויוסף – 110. הכל ביחד: 612!

[בענין זה של "ברית" נוסיף עוד: כפי שהזכרנו, יוסף קיבל מאביו יעקב את דברי התורה ששמע מרבותיו – שם ועבר. ובכן, "שם" (=340) ו"עבר" (=272) ביחד – בגימטריא "ברית"].

הערות שוליים
1.
. ראה במפרשים על רש"י שדנו בדבר.
2.
. ספר גימטריאות על התורה, ע' תנה.
3.
. ראה רמב"ן.
4.
. שבת לא, ב.
5.
. שאלה מעניינת היא למה נפקד מקומו של הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה – סדר טהרות?! וניתנו לכך תשובות מגוונות על ידי חכמי הדורות.
6.
. להרחבה בנושא כתונת הפסים, לחצו כאן.
7.
. ראה פירוש רש"י בפרשת ויחי מט, ט-י וב"ביאורים לפירוש רש"י" (מאת הרבי מליובאוויטש) שם.
8.
. החשבון הוא פשוט: עובדה מפורסמת היא כי בית המקדש הראשון עמד על תילו במשך 410 שנים. מי שבנה את הבית היה שלמה המלך, אולם לא מיד בתחילת מלכותו אלא לאחר שעברו 4 שנים. כשנוסיף על כך את 40 שנות מלכותו של דוד המלך (אביו של שלמה), נקבל את המספר 454.
9.
. ראה במאמר נוסף באתר זה את הסיבה ש"שופר" בגימטריא אברהם, יעקב, יוסף – ומדלגים על יצחק.
10.
. ראה בספר "ילקוט לוי יצחק על התורה" חלק ג – סימנים: ח. יח. סא. קעג.
מנחם רייצס
הרב מנחם רייצס הוא משלוחי חב"ד בקרית גת. לחץ כאן ליצירת קשר
כל הזכויות שמורות. אם נהנית מהתוכן בעמוד זה, תוכל להפיץ אותו הלאה בהתאם לתנאי השימוש שלנו.
 דוא"ל
כתוב תגובה
סדר לפי:
5 תגובות
1000 תווים נשארו
שרון ארד עפולה 3 דצמבר 2017

מחזק ומעצים את הבינה ואת התבונה יישר כח. השב

מלכה 27 ינואר 2017

ממש יפים הדברים.התורה ופירושיהמאירים את הלב והמוח.אשריך שזכית להאיר נשמות בני ישראל השב

יעקב מגדל 5 ינואר 2017

דברים עמוקים מאוד ונשגבים ברוך שלא עשני גוי .חזק וברוך מחזק ומקרב פשוט להיוודע לפרטים אמיתיים שברוח היהודית ישר כח השב

ציון 21 דצמבר 2016

יישר כח
נפלא!! השב

בעילום שם 18 דצמבר 2016

תורת ה' תמימה משיבת נפש.
דברי אלוקים חיים.
חזק! השב