כתוב לנו

מדוע אנחנו אוהבים רעש?

מדוע אנחנו אוהבים רעש?

(רמז: אנו מפחדים להיות לבד)

 דוא"ל

כל דור מגדיר עצמו בדרכו המיוחדת. אנשים השייכים לדור מסוים מביעים עצמם בצורה ייחודית, בין שמדובר ביצירתם בתחום הספרות והפילוסופיה ובין שמדובר במוסיקה שלהם.

מובן כי מבקרים והיסטוריונים בתחום החברתי ראו תמיד לנכון לקרוא לתקופות ולקבוצות שונות בשמות המבדילים אותן זו מזו. למאה העשרים ניתנו שמות שונים. אלדוס האקסלי בשנות ה-1940 התייחס למאה ה-20 כעידן הרעש.

"הרדיו", כך כתב פעם, "אינו אלא אמצעי הולכה שדרכו יכול רעש מוכן-מראש לזרום לתוך בתינו".

אם בשנים עברו היה רעש נושא לדיון, הרי כיום, נוכח ההתפרצות הכבירה בתחום הטכנולוגיה המודרנית, כולל מכשירי קומפקט-דיסק, אזניות וכל השאר, אין ספק שרמת הרעש גברה אלפי מונים.

כיוון שאנו כה מוקפים ברעש ובצלילים חיצוניים הפולשים אלינו וגודשים אותנו, הפכנו כה מורגלים במציאות הזאת, שאנו חשים ריקנות מסוימת כששורר שקט מוחלט. תארו לעצמכם שאתם נכנסים לבוטיק יוקרתי וכל מוסיקה לא בוקעת מן המערכת – אני מתערב אתכם שתחושו מוזר מאוד.

מתי הייתה הפעם האחרונה שבה נסעתם במכוניתכם לבד נסיעה ארוכה ולא הדלקתם מיד את הרדיו או שמתם דיסק עם מוסיקה? כיום מתפארים יצרני רכב בכך שהם מרכיבים מערכות רדיו לווייניות כך שנוכל לקלוט אלפי תחנות רדיו שונות במהלך הנסיעה. כששקט, אנו חשים בצורך דחוף למלא ברעש את גלי האתר הריקים.

רעש הפך לחלק כה בלתי נפרד מחיינו, שהפכנו תלויים בו לתחושת הרווחה האישית שלנו. כה רבים מאתנו מפיקים את תחושת החיוניות שלנו מצלילים, ואנו חשים ריק מאיים כששוררת דממה. אנו מרגישים צורך הגובל בדחף כפייתי לשבור את הדממה ולדבר, או אולי לשיר.

בבסיס צורך זה ברעש מצוי הפחד שלנו להיות לבד. אנו פשוט מפחדים להיות לבד עם עצמנו, ובלי ספק, אנו מפחדים לחוות מפגש אמיתי עם עצמנו. וכך, אנו ממלאים את האוויר בצלילים, כי הצליל יוצר את האשליה שאנו מצויים בחברת אחרים. אפילו לדבר לעצמנו עשוי לעזור לפעמים, כי כאשר אנו מדברים מתקבל הרושם שיש דובר ויש מאזין, ושהשניים נפרדים זה מזה.

הפחד מלהיות לבד ולהיות לבד עם נוכחותנו שלנו עשוי להיות הרסני למדי. כשאנשים יושבים ונרגעים באמבטיה חמה, רוב האנשים מושיטים כמעט אינסטינקטיבית את ידם כדי לקחת ספר או עיתון. אנו חיים בתרבות שמכריחה אותנו 'לעשות' דברים ללא הרף. אפילו הפנאי והחופשות שלנו חייבים להתמלא בפעילות.

התבודדות הוא מונח קלאסי בתורת הקבלה ופירושו מדיטציה. שורש המלה הוא "בדד", כלומר, להיות לבד, להתנתק מן הרעש ולהיות עם עצמך. בצורותיה היותר מתקדמות של המדיטציה הזו, ההתבודדות היא להפריד "את התודעה השכלית היומיומית – מן הדמיון". זוהי התאמנות של המצאות לבד ופשוט להיות עם עצמך.

על מנת להתאמן בדיסציפלינה הזאת, אינך צריך להימלט לפסגת הר או ללכת להתחבא במערה. למעשה, בדידות זו ניתן להשיג אפילו כשנמצאים בין בני אדם אחרים. במילותיו של רבי שמשון מאוסטרופולי: "טובה הבדידות בין בני האדם".

ללכת פנימה תוך כדי שהות בחברתם של אחרים זה לרוב מעשה לא חברותי, לא מנומס ואף מעיד על אופי יהיר וגאוותני. אולם לפעמים אתה עשוי למצוא עצמך חייב ללכת לאירוע חברתי כלשהו שבו אתה חש אי נוחות רבה ואף מבוכה; או גרוע מזה, לפעמים אתה עשוי למצוא את עצמך במקום שבו אתה חש שהאחרים פשוט מוצצים את האנרגיה שלך ואף מפזרים אנרגיה שלילית. במצבים כאלה, תוכל להיעזר מאוד ביכולת להתנתק מנטלית מן הסיטואציה, ללכת פנימה ולחוש בנוח, להיות לבד עם עצמך, חופשי מן ההשפעות החיצוניות שנכפו עליך.

הצלחה מולידה הצלחה. הדרך היחידה ללמוד לחוש בנוח עם הדממה בכל רמותיה השונות, עם מלים או מעבר למלים, היא על ידי תרגול חוזר של זמני דממה אל תתחיל בתוכניות גרנדיוזיות לקחת נדר שתיקה לחודש שלם, אלא התחל במחויבות איתנה להתאמן בדממה למשך מחצית השעה ביום, ולאחר מכן התחל להרחיב את הצלחתך.

בסופו של דבר, כאשר תחוש יותר בנוח עם עצמך ועם השקט שלך, הרי כשכן תצטרך לדבר ולתקשר באופן מילולי, שהרי הדיבור עצמו מהווה אף הוא כלי רוחני רב-עוצמה, תעשה זאת בחוכמה ובתשומת-לב. תקופות הדממה תאפשרנה לך להיעשות ריבון לדיבור שלך, כך שמלותיך תהיינה חדורות משמעות וכוונה.

דובער פינסון
הרב דובער פינסון הוא מרצה וסופר מפורסם, שנשא הרצאות ברחבי העולם כולו. הוא חיבר את הספר "הקבלה של המוזיקה".
כל הזכויות שמורות. אם נהנית מהתוכן בעמוד זה, תוכל להפיץ אותו הלאה בהתאם לתנאי השימוש שלנו.
 דוא"ל
הוסיפו תגובה
1000 תווים נשארו