הנה טיפ:
הזן את כתובת הדוא"ל שלך, ובכל שבוע תקבל מגזין מרתק ומעשיר, עם סיפורים ומאמרים שתאהב. וזה בחינם.
אה, ואל תשכח לעשות לייק לדף הפייסבוק שלנו!
כתוב לנו

חיים של אומץ ומסירות

חיים של אומץ ומסירות

ביוגרפיה קצרה של הרבנית חנה שניאורסאהן עליה השלום

 דוא"ל

צעירותה

הרבנית חנה שניאורסאהן ע"ה, אמו של הרבי מליובאוויטש זי"ע, נולדה כחנה ינובסקי. אביה הרב מאיר שלמה רבה של העיר ניקולייב ואמה הרבנית רחל העניקו לחנה הצעירה חינוך חסידי שורשי מגיל צעיר. באותם הימים הייתה העיירה ניקולייב משכן לקהילה תוססת של חסידי חב"ד, ושנים לאחר-מכן סיפרו החסידים כי כאשר היה מתקבל מאמר חסידות מליובאוויטש, הייתה חנה הצעירה מעתיקה אותו בכתב יד נאה לתועלת החסידים כולם.

חנה הייתה נערה צעירה ומוכשרת. היא גילתה כשרון מיוחד במוזיקה אותו קיבלה מאביה הרב מאיר שלמה, שאף חיבר כמה ניגונים חבדיי"ם של דביקות הנפש.

נישואין לרבי לוי יצחק

בגיל עשרים נישאה חנה לרב לוי יצחק שניאורסאהן, נכד לאדמו"ר השלישי מליובאוויטש רבי מנחם מענדל ה"צמח צדק". רבי לוי יצחק התפרסם בגיל צעיר כעילוי וכבעל ידיעה בתורת הקבלה, והיה זה האדמו"ר החמישי מליובאוויטש, רבי שלום דובער שניאורסאהן, שיזם את השידוך. הזוג הצעיר נישא בניקולייב בי"ג בסיון תר"ס (1900).

לזוג הצעיר נולדו שלושה בנים: מנחם מענדל הבכור (שהיה לימים לאדמו"ר מליובאוויטש), דובער וישראל אריה ליב.

כרבנית העיר יקטרינוסלב

בשנת 1907, קיבל הרב לוי יצחק הצעה לכהן ברבנות בעיר יקטרינוסלב (כיום דנייפרופטרובסק). הוא קיבל את ההצעה ועבר עם משפחתו לעיר, שם כיהן ברבנות במשך 32 שנה. כרב העיר הוא זכה להערכה רבה מכל התושבים – דתיים ושאינם כאלה, יהודים ולא יהודים כאחד. כל אותה העת עמדה לצידו הרבנית חנה כשהיא מעורבת ופעילה בחיים הקהילתיים. כשאלפי פליטים הגיעו לעיר בזמן מלחמת העולם הראשונה, הייתה זו הרבנית חנה שהקימה ארגון שדאג לספק להם מקום לינה ומזון.

משתתפים בחתונת הבן - מרחוק

חתונת בנם הבכור, הלא הוא רבי מנחם מענדל הרבי מליובאוויטש, נערכה בוורשה שבפולין בשנת תרפ"ט, אך ההורים האהובים לא יכלו להשתתף בה: מסך הברזל היה סגור ומסוגר, אין יוצא ואין בא. למרות הסכנה שהייתה כרוכה בהתכנסויות דתיות באותם הימים, ערכו רבי לוי יצחק והרבנית חנה ביום החתונה מסיבה חגיגית בביתם בה השתתפו מאות. נכבדי העיר העניקו מתנות לזוג הצעיר (שנשלחו אליהם בדואר לאחר-מכן); עשרות מברקים הגיעו לבית הדואר שאיחלו לרב ולרבנית שניאורסאהן רוב נחת ואושר.

"לכתך אחרי... בארץ לא זרועה"

כאשר השלטונות הסובייטים החלו לרדוף את חיי הדת בברית המועצות, נלחם רבי לוי יצחק כארי על שמירת המצוות. מלחמה זו עלתה לו ביוקר: הוא נאסר ונשלח לכפר צ'אילי, כפר נידח ופרימיטיבי בקזחסטן. הרבנית חנה מיהרה להצטרף אליו כדי לדאוג לכל צרכיו. היא אף הפיקה דיו מעשבים כדי לאפשר לבעלה הדגול להעלות את חידושי התורה שלו על כתב. מאוחר יותר היא סיכנה את חייה כשנטלה עמה את כתביו בנדודיה. בסופו של דבר הוברחו כתבים אלו אל מחוץ לברית המועצות והודפסו בסדרת ספרים בשם ליקוטי לוי יצחק.

שנות הגלות והייסורים נתנו את אותתם ברבי לוי יצחק שנפטר בעיר אלמא-אטא בכ"ף באב ה'תש"ד (1944), מרחק אלפי קילומטרים מעירו יקטרינוסלב.

אל מי מנוחות

בעזרת ידידים הצליחה הרבנית לצאת למוסקבה, ומשם להבריח את הגבול לפולין. כך נדדה מעיר לעיר עד שהגיעה לפריז, שם פגש אותה בנה רבי מנחם מענדל לאחר עשרות שנות פרידה. הם הפליגו יחד באוניה והגיעו לחופי ארצות הברית בכ"ח בסיוון תש"ז (1947).

כעת נפתח פרק חדש בחיי הרבנית חנה לצד בנה הגדול. 3 שנים לאחר שהגיעה לניו-יורק, נפטר האדמו"ר הקודם מליובאוויטש ובנה הבכור, רבי מנחם מענדל, מילא את מקומו כמנהיג חסידות חב"ד. הרבנית רוותה נחת כשראתה את המהפכה שחולל בנה בחיים היהודיים בארה"ב ובעולם. אך למרות סדר יומו העמוס היה הרבי מקפיד לבקר את אמו בכל יום ללא יוצא מן הכלל. בניו יורק מצאה הרבנית חנה זמן להעלות על כתב את קורות חייה ברוסיה הסובייטית. קורות חיים אלו מלאים בתלאות אך גדושים בתעצומות רוח ובמסירות נפש; הם נדפסו בספר בשם "אם בישראל".

פטירתה ומורשתה

הרבנית נפטרה בו' בתשרי תשכ"ה (1964), ואלפי חסידים ליוו את ארונה למנוחות. בשנים לאחר-מכן נוסדו מוסדות חינוך רבים לזכרה, ובנות רבות נושאות את השם חנה וממשיכות את מורשתה המפוארת לדורות הבאים.

כל הזכויות שמורות. אם נהנית מהתוכן בעמוד זה, תוכל להפיץ אותו הלאה בהתאם לתנאי השימוש שלנו.
 דוא"ל
כתוב תגובה
1000 תווים נשארו
שלח לי דוא"ל כאשר קוראים נוספים יגיבו לכתבה זו.