הנה טיפ:
הזן את כתובת הדוא"ל שלך, ובכל שבוע תקבל מגזין מרתק ומעשיר, עם סיפורים ומאמרים שתאהב. וזה בחינם.
אה, ואל תשכח לעשות לייק לדף הפייסבוק שלנו!
כתוב לנו

שלא עשני אישה

שלא עשני אישה

האם אין בכך שובניסטיות?

 דוא"ל

גבר ואשה

כשהשם יצר את האדם, ברגע שאדם הראשון פתח את עיניו, מה היה הפרופיל הפסיכולוגי שלו? תסביך אדיפוס לא היה לו, משום שלא הייתה לו אמא. לא הייתה לו טראומת לידה משום שלא היה ילוד אשה. לא היה לא רקע של מריבות בין אחים..., אז איזה מין אדם הוא היה? ממה הייתה מורכבת הנפש שלו?

מעניין, שלאדם הראשון לא היה אינסטינקט של הישרדות. לכן, כאשר אלוקים אמר לו "וביום אכלך ממנו (מעץ הדעת) מות תמות", זה לא הרשים אותו במיוחד. "טוב אז אני אמות", חשב. לא היה לו אינסטינקט הישרדות. אם כן, מה התרחש במוחו באותו זמן?

לאדם הייתה שאיפה למות. כך הייתה בנויה נפשו. הייתה לו שאיפה למות משום שהחיים, כך הרגיש, היו בלתי טבעיים. במובן מסוים, כאשר השם אומר "כי עפר אתה ואל עפר תשוב", זה בעצם מתאר את מה שהתרחש בנפשו של אדם: "אני בא מעפר, אני רוצה לחזור".

לחזור למה? לחזור לעפר. לחזור לאפסות, לחוסר ערך.

לגברים, עד היום יש את התסביך הזה. אם תפשיט מעליו את כל הגינונים החיצוניים, אם תיקח ממנו את המכונית, את הכסף, את נעלי הזמש האופנתיות – אז הוא חש שאין כלום, רק עפר. כל גבר נבהל מכך שבסוף הוא יסתכם בכלום, לא משנה כמה הישגים היו לו. יתכן שיהיה העשיר ביותר, בעל השליטה החזק והמצליח ביותר, המוכשר ביותר והמוערץ ביותר – בתוך תוכו הוא מפחד שהכל ייעלם ולא יישאר ממנו כלום, והוא יהפוך לאפס, לאין.

לאשה אין תחושות כאלה. אין לה פחד או חשד לגבי האפסות שלה. זה לא קיים. משום שחווה לא נוצרה מעפר, היא נוצרה מאדם. אז כמו שגבר מפחד ממצב שבו הוא יהיה מוקטן לאפס, אשה, אם לוקחים ממנה את כל ביצועיה והישגיה, היא מקסימום תצומצם למצב של גבר.

אם תיקח מאשה את ישותה, היא לא נהפכת לאפס, היא נהיית הוא. היא מאבדת את ישותה בתוכו. כאשר לוקחים מגבר את ישותו, הוא לא מאבד את עצמו בתוכה, הוא נהפך לאין.

לכן גבר זקוק כל הזמן לביצועים והישגים. הוא חייב להגיע לביצועים משום שהוא זקוק להכחשת האין. בעוד שאשה אינה זקוקה לביצועים על מנת להתקיים, היא זקוקה לביצועים על מנת לקבל הערכה.

משום שאם אתה אפס והפכת למשהו, אז ביצוע הוא הכל, והערכה היא מה שאתה זקוק לו יותר מכל. הערכת הזולת אומרת שאתה משהו.

אשה, שאינה מפחדת להיהפך לאפס, אינה מבינה ואינה יכולה לסבול כאשר מה שהופך אותה למשהו אינו מוערך. אז מה שאשה זקוקה לו יותר מכל הוא: הערכה.

התלמוד אומר שעל גבר לכבד את אשתו ולהיות מאד זהיר ברגשותיה. גבר צריך להיות זהיר בכבודה של אשתו, משום שאשה רגישה מאד לחוסר צדק. זו לא רק אבחנת סרק לגבי נשים. במרכז ישותה של האשה, מה שמטריד אותה זה חוסר צדק. אם מתייחסים אליה ככלומניקית היא חשה את חוסר הצדק, משום שאין זה נכון, היא בהחלט משהו, ואי-צדק פוגע בה.

כשמתייחסים לגבר ככלומניק, לא חוסר הצדק הוא שמכאיב לו, אלא האמת המרה היא שמכאיבה לו. אם הוא אכן כלומניק הוא שונא שיזכירו לו זאת. תגובתו לא תהיה כתגובה לחוסר צדק וגם לא זעם מלווה במוסר, אלא כאב אישי, בעוד שאצל אשה, לא חשוב כמה יתעללו בה וינסו להרוס אותה, זה עדיין נשאר עבורה בגדר חוסר צדק מוסרי.

זו הסיבה מדוע יכול להיות מצב של אשה מוכה במשך שנים, וכל הזמן היא אומרת לעצמה שזה מגיע לה. גבר לא יכול להיות כזה. הוא אינו יכול לומר "זה מגיע לי", משום שזה לא הנושא. הנושא, עבור הגבר, הוא "האם אני ישנו או לא". אם את מתעללת בי, אז אני לא-כלום ואינני יכול לשאת זאת. אינני יכול להיות מוקטן לאפס ולהמשיך לחיות. אשה, לעומת זאת, פשוט אומרת לעצמה, "זה מגיע לי, ולכן אין כאן חוסר צדק". כך היא מסוגלת להמשיך לחיות.

זה גם מסביר מדוע גברים הם תוקפניים. גבר מחפש באופן נואש להיות מוכר ומוערך כמשהו, ולכן הוא צריך להוכיח את עצמו, הוא מוכרח להשיג, לרכוש. הצורך הזה לרכוש הוא תוקפנות, בעוד שכאשר אשה מחליטה לשמור על מה ששייך לה, להישאר היא עצמה, לא משנה באיזו נחישות היא מתמידה בכך, זו לא תוקפנות, משום שהיא לא עם הפנים לרכישה – היא מנסה לשמור על מה שיש לה.

כאשר האריה הולך לציד, הוא תוקפני. כשהלביאה הולכת לצוד, היא מנסה לפרנס את משפחתה. למרות שהיא עלולה להיות יותר אלימה מן הזכר, זו לא תוקפנות – זו מלחמת קיום. אם תאיים על גור דובים כשאמו בסביבה, אתה בצרות. אז תאמר: "יו, איזה תוקפנית האמא הזאת", אתה טועה. היא פסיבית לגמרי. אם אתה לא מהווה איום עבורה היא בסדר גמור ואין לה עניין להתקיף אותך. היא לא רוצה שום דבר שיש לך. היא רוצה לשמור על מה שיש לה ואת זה היא תעשה בפראות. אך זה עדיין נקרא שמירה ולא תוקפנות.

לעומת זאת, האריה הזכר רוצה את מה שיש לך והוא נחוש בדעתו להשיג זאת. אז אפילו אם הוא עושה זאת בנועם ובעדינות – זו עדיין תוקפנות. אפילו ניסיון פיתוי עדין ומנומס מאד נחשב לתוקפנות, משום הרצון להשיג מה שלא שייך לך. אתה נחוש בדעתך להשיג משהו, לרכוש לעצמך, אתה חיית טרף. אתה יכול להיות טורף נחמד, אך זו עדיין תוקפנות.

גברים נקראים תוקפניים משום שיש להם צורך במשהו שאין להם. נשים נקראות פסיביות משום שהן לאו דווקא רוצות מה שאין להן; הן אוהבות את מה שיש להן. אין הכוונה דווקא לרכוש גשמי. מדובר כאן יותר על הצד הפסיכולוגי, על הנפש.

עובדה זו מאפשרת לנו להבין את אותה ברכת השחר השונה בין גבר לאשה. הגבר אומר: "ברוך אתה ה' ..... שלא עשני אשה". הגבר אסיר תודה על מה שהוא לא, משום שאינו יכול לצאת בהצהרה חיובית; הוא אינו יכול לומר 'תודה רבה לך על מה שאני', מפני שהוא לעולם אינו בטוח שהוא משהו.

אשה אומרת: "ברוך אתה ה' ..... שעשני כרצונו". אשה יכולה לצאת בהצהרה חיובית על עצמה, משום שהיא יודעת שהיא יש, ולכן היא אסירת תודה על ישותה, על מה שהיא.

מאניס פרידמן
הרב מאניס פרידמן מתגורר במיניסוטה ומנהל המכון "בית חנה ללימודים יהודיים". הרצאותיו וספריו בשפה האנגלית היו לשם דבר בארה"ב ובעולם.
כל הזכויות שמורות. אם נהנית מהתוכן בעמוד זה, תוכל להפיץ אותו הלאה בהתאם לתנאי השימוש שלנו.
 דוא"ל
כתוב תגובה
1000 תווים נשארו
שלח לי דוא"ל כאשר קוראים נוספים יגיבו לכתבה זו.
סדר לפי:
תגובות (12)
15 ספטמבר 2014
מאיפה הרעיון? האם זה כתוב באיזה שהוא מקום?
אנונימי
30 יולי 2014
כל כך הרבה דברים לא חיוביים במאמר אחד
יהודים דתיים ושומרי מצוות לא מוכנים להודות באמת : חייו של גבר יותר נוחים מאשר חייה של אישה

איך שלא תנסו לספק הסברים ארוכים ולדבר באיזשהו סוג של הגיון (הגיון של גבר אגב!) עדיין קיים מרחק עצום בין דיבורים למעשים בפועל.

אישה בלי הישגים ומטרות בתחום הפיננסי תהיה תלויה לנצח במשהו אחר, כלומר ניתנת לשליטה על ידי משהו אחר.
אני לא יודעת לגבי נפש שלה האם היא אפס מאופס או לא אפס סופי, אבל אישה בלי הישגים ניתנת לשליטה ולניצול בקלות רבה יותר מאשר אישה בעלת הישגים. וזה לב לבו של הויכוח הפמיניסטי. פמיניסטיות טוענות שנשים עניות בגלל הפטריארכיה, בגללל השקפות עולם כמו המאמר הזה.

לצערי הרב לא מתיחס לנקודה של שליטה על חייו של אישה/אדם ללא הישגים, עד כמה קל יהיה לשלוט, לנצל, ולהשפיע על אדם ללא הישגים.
אישה
ישראל
16 דצמבר 2012
מאיפה אתה יודע את כל הדברים האלה?
אתה כותב: "לגברים, עד היום יש את התסביך הזה. אם תפשיט מעליו את כל הגינונים החיצוניים, אם תיקח ממנו את המכונית, את הכסף, את נעלי הזמש האופנתיות – אז הוא חש שאין כלום, רק עפר. כל גבר ??? נבהל מכך שבסוף הוא יסתכם בכלום, לא משנה כמה הישגים היו לו. יתכן שיהיה העשיר ביותר, בעל השליטה החזק והמצליח ביותר, המוכשר ביותר והמוערץ ביותר – בתוך תוכו הוא מפחד שהכל ייעלם ולא יישאר ממנו כלום, והוא יהפוך לאפס, לאין.

לאשה אין תחושות כאלה. אין לה פחד או חשד לגבי האפסות שלה. זה לא קיים."

מאיפה אתה יודע את כל הדברים הללו? דברת, כדברך, עם כל !!! גבר ואתה יודע מה החששות שלו? כל הגברים הם אותו הדבר? דברת אם כל הנשים ואתה יודע מה התחושות שלהן? הפחדים שלהן? מאיפה אתה יודע על התחושות של כל מיני גברים ונשים?
משה
קריית ביאליק
19 אוקטובר 2012
חומר למחשבה
אם נניח שהסיבה האמיתית לברכה "שלא עשני אישה" היא הסיבה הרווחת שאומרת שלגבר יש יותר מצוות וזכויות מהאישה ולכן הוא מודה לשם על כך. ועוד נאמר כי האישה אינה מחוייבת במצוות כיוון והיא יותר מחוברת לאור העליון מאשר הגבר. אז השאלה שעכשיו צריך לשאול היא: אם האישה כל כך מושלמת עפ"י תפיסה זו הרי שאישה (ברמה הרוחנית) טובה יותר ומחוברת להשם יותר מהגבר, משמע הגבר נחות רוחנית מהאישה, אז איך על פי תפיסה זו הגבר מברך כל יום "ברוך שלא עשני אישה" ? הוא צריך לבכות על זה שהשם לא עשה אותו אישה כי השם בחר להתרחק ממנו.
גיא
בני ברק, ישראל
6 מאי 2012
דברים נכונים חלקית
אבל ברור שזה לא המקור לברכה. הם אמרו זאת כדי להשפיל את האישה, בעידן שבו התעללו בנשים באופן חסר תקדים..ופחדו להיות נשים בעולם של גברים כמותם.

מה שנכון - לאישה יש קנאת צדק בראש ובראשונה. אני אף פעם לא אפגע אם ינסו "להעליב" אותי. אני אפגע מכך שאמרו דבר שקר. האישה היא זו שהביאה את המוסר לעולם. הרי גברים אונסים ורוצחים בלי סוף ובנוסף עוד משקרים וטוענים שלא היה ולא נברא. רק חבל שדברי הרב לא כתובים בטקסטים היהודיים.

הסיבה העיקרית לכך שאיני אוהבת אנשים מאמינים, היא בגלל שהם מאמינים שקיים צדק. עצם אמונתם כי קיים כאן צדק - זה כמו להצדיק את כל הרוע האנושי מאז ומעולם.
יעל
6 אוקטובר 2010
שלא עשני אישה
בדרשות של הרבי נאמר שבמתן תורה אלוקים אמר ה להכין את הנשים למתן תורה לאח"כ את הגברים הרבי חזר ואמר שבזכות נשים נינצל בשתי הגלויות יש עוצמה נשית חזק האנרגיה הנשית בעולם יותר חזקה מאנרגית הגברית היא יודעת ובנויה להזדווג עם עולם העשיה בצורה טיבעית ולהעלות אותו בניתינה טיבעית לעולם הבריאה האצילות וכו אם נשים בזמנן ילמדו תורה ויקיימו מנהגים שיפתחו אצליהן את מעיין להתקרב לאור המקיף זה יעשה בצורה טבעית שתקרב את היקום לגאולה המיוחלת לכן אני חושבת עדיין ובטוחה שברכה זו ברכה מיותרת שניקבעה לגיזענות מינית וטיבעי שיש כח מוחלט למין גזע וכו זה גורם לאגו והתנהלות לא מוצדקת כלפי האחרים אז בוא וניישם את מיצוותיו של הרבי ונבטל את הברכה המשפילה הנ"ל ושהם הגברים יברכו שעשני כרצונו ואת עלינותם ואישיותם יוכחו דרך מעשיים של אישיותם ולא דרך שמגיעות למעלה נשמה שליבושה מאירות בעולם הבא הן נשמות שבהיותם בעולם הזה למדו תורה מדרשים ניסתר ולהתקרב להקב"ה ולכן גם נשים חייבות להתקדש בתורה ולדבריו של הרבי "לייצר דירה לה" שנשמתה שתמזג עם האור המקיף
דינה
20 ספטמבר 2010
מאוד נהנתי לקרא את המאמר
בפעם השניה שקראתי אותו זה היה בקול רם לאימי והיא גם התרשמה.

אני מאוד התחברתי לפרספקטיבה הזו על ההבדלים שבין הנשים לגברים.
פתיחות דעת מאוד חשובה לאדם ולאישה וחשוב לשמוע דברים כאלו גם מפי מורים רוחניים דהיינו רבנים.
שנה טובה לך ולמשפחתך כבוד הרב מאניס פרידמן. שכן נזכה לקרא מאמרים חדשים שלך גם לאחר ביאת המשיח. :)
רבקה לוי
קרית אתא, ישראל
25 יולי 2010
לא. יש הסבר פשטני יותר
יש הסבר יותר פשוט, אם כי הסברו של הרב פרידמן הוא הסבר יותר מיסטי:

לנשים צריכות לקיים פחות מצוות, ולכן הגברים מודים לאלוקים שיש להם יותר מצוות לקיים מאשר הנשים.

אגב, בניגוד לדיעות הרווחות שנשים צריכות לקיים פחות מצוות כי הן "ברמה ב'", הרי שהקבלה מציינת שהטבע שלהן עדין יותר ולפיכך הן צריכות פחות מצוות כדי להתחבר לאלוקים.
משה
24 יולי 2010
שאלה אמיתית
הסכמתי עם הכל חוץ מתוכן הברכה, אני לא מבינה למה בחרו בברכה "שלא עשני אישה" הרי ילד שאומר את הברכה הזאת לא מודע להסבר ורואה את הביטוי כפשט כך שהוא לומד לזלזל בנשים ביחס לגברים, כמו כן למה בחרו דווקא בביטוי זה? למה לא "ברוך שלא עשני מלאך" או משהו כזה למה ההשוואה היא מול אישה דווקא?
א
ירושלים
29 אוגוסט 2009
עד שלא הגעתי לסוף הכתבה
הייתי בטוחה שאשה כתבה את זה...
כתבה מרתקת. מחכימה.
גולשת קבועה
ירושלים, ישראל