כתוב לנו

כאיש אחד, בלב אחד

כאיש אחד, בלב אחד

 דוא"ל

קוראים וקוראות יקרים,

מכירים את השיר "דיינו" מה'הגדה של פסח'?...

לא, לא התבלבלתי. אני יודע שהחג הקרב ובא הוא חג השבועות... בואו ונחזור לרגע אל השיר החביב הזה ונקרא אותו יחד: "אילו קירבנו לפני הר סיני, ולא נתן לנו את התורה... די-דיינו, די-דיינו, דיינו דיינו"...

ועכשיו נעצור... מה בעצם אמרנו כאן?! שגם אם בורא העולם היה רק מביא אותנו להר סיני ולא היה נותן לנו עליו את התורה זה היה מספק אותנו... אבל מה בעצם מיוחד בהר סיני? לא חיכה לנו שם מלון חמישה כוכבים עם ספא מפנק אחרי ההליכה המייגעת במדבר. אז למה 'דיינו'?

כשהתורה מספרת לנו על אותם רגעים בהם עם ישראל הגיע אל ההר, היא רומזת לנו את התשובה.

על ההתכנסות למרגלות הר סיני מספרת לנו התורה: "ויחן שם ישראל נגד ההר", רש"י, פרשן המקרא, מתעכב בפירושו על כך שהתורה בחרה לבטא את חניית בני-ישראל בלשון יחיד (ויחן) ולא בלשון רבים (ויחנו), ומסביר: "כאיש אחד, בלב אחד". כלומר, למרות שעם-ישראל מנה מאות אלפי גברים, נשים וילדים, שררה ביניהם אחדות מופלאה.

בשבוע הקרוב נחגוג את ראש חודש סיון, היום בו עם ישראל הגיע להר סיני מתוך אחדות ואהבה. לפי לוח השנה העברי, נציין גם חמישים שנה למלחמת ששת הימים.

כל מי שחווה את מאורעות המלחמה ההיא, מספר על תחושת הדאגה המשותפת, על האחדות, על הרגעים בהם כל חילוקי הדעות שהיו קיימים בעם נעלמו והתפוגגו כלא-היו. כשקולו הנרגש של השדרן נשמע ברדיו: "הר הבית בידינו", כל אזרחי ישראל (והיהודים שבתפוצות) היו מאוחדים. איש לא זכר מיהו קיבוצניק, מי הגיע מתל אביב, מי עטה על עצמו בגדי קיץ קצרים ומי היה עטור זקן עבות ארוך – כולם הרגישו "כאיש אחד, בלב אחד".

הלוואי ונזכה לזכור וליישם את האחדות הנפלאה הזו גם בעתות שגרה.

שבת שלום וחודש טוב,

הרב מנדי קמינקר

מנדי קמינקר
הרב מנדי קמינקר הוא עורך אתר בית חב"ד ושליח לקהילה הישראלית בצ'רי היל, ניו ג'רזי.
כל הזכויות שמורות. אם נהנית מהתוכן בעמוד זה, תוכל להפיץ אותו הלאה בהתאם לתנאי השימוש שלנו.
 דוא"ל
כתוב תגובה
סדר לפי:
5 תגובות
1000 תווים נשארו
בעילום שם חיפה 19 מאי 2017

ואמר להם למי זהב התפרקו ותנו ליואשליכהו באש ויצא העגל הזה ... ויאמר להם כה-אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש- חרבו על-ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואש את קרובו....ויעשו בני לוי כדבר משה ויפול מן העם ביום ההוא כשלושת אלפים איש ...

פשיטא - ששלושת אלפי תורמי הזהב נחשבו כבוגדים והוצאו להורג .

שלא לדבר שבמחנה היו שערים לכל שבט ושבט השב

הרב צביקה דרורי ישראל. 19 מאי 2017

בהמשך לתגובתי הקודמת :
מדובר באותו רעיון שמוזכר ב"דיינו" לפני כן : "אִלּוּ קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם, וְלֹא הֶעֱבִירָנוּ בְתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה". דַּיֵּנוּ:
קריעת הים מתוארת בחסידות ובזוהר במילים :"נוני ימא דאזלין ביבשתא" [דגי ים המהלכים ביבשה] שקריעת ים סוף היתה הכנה למתן תורה, כאמור בפסוק "זה א-לי ואנוהו", ומסביר רש"י : זה אלי - בכבודו נגלה עליהם והיו מראין אותו באצבע . ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים.
דיינו = די הי'ה בכך, גם אם אז היו מסתיימים חיינו על האדמה ! השב

הרב צביקה דרורי ישראל. 19 מאי 2017

בס"ד.
הרעיון יפה. אבל א) מה הרווחנו מעצם העובדה שכולנו "כאיש אחד בלב אחד" ? במה הי'ה די לנו ? ב) הנוסח מצביע על הקירוב מצד הקב"ה :"אילו קרבנו לפני הר סיני", כלומר מדובר על מהלך שבא מצד הקב"ה ולא מצידינו, לכן לא מדובר על "כאיש אחד בלב אחד".
לענ"ד , ה"קירוב" התבטא בזה שבטרם נאמרו עשרת הדברות, ה' פתח בפני בני ישראל את ה"עולם הנסתר" - עלמא דאיתכסיא" , ראו ברש"י על הפסוק ( דברים ד. ל"ה ) אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי יְדֹוָד הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְּבַדו". - כשנתן הקב"ה את התורה פתח להם ז' רקיעים וכשם שקרע את העליונים כך קרע את התחתונים וראו שהוא יחידי.
וכששמעו וראו את "הקולות של "הדיבור העליון" , פרחה נשמתם.
ועל זה נאמר :"אילו קרבנו לפני הר סיני, ומתנו - בלי לקבל את התורה - דיינו ! השב

ברכה 19 מאי 2017
in response to הרב צביקה דרורי:

קרבה בתוך העם מביאה לקרבה לקב"ה. השב

בעילום שם אוהין 19 מאי 2017

חזק וברוך השב