הנה טיפ:
הזן את כתובת הדוא"ל שלך, ובכל שבוע תקבל מגזין מרתק ומעשיר, עם סיפורים ומאמרים שתאהב. וזה בחינם.
אה, ואל תשכח לעשות לייק לדף הפייסבוק שלנו!
כתוב לנו

אולי מספיק כבר עם האתגר של בובות הראווה? יש לי אתגר אחר בשבילכם

אולי מספיק כבר עם האתגר של בובות הראווה? יש לי אתגר אחר בשבילכם

 דוא"ל
בתמונה: בובת הראווה המקורית
בתמונה: בובת הראווה המקורית

גוגל בעצמו טרם החליט אם זה "אתגר בובות הראווה" (32,400 תוצאות) או "אתגר בובות השעווה" (11,900 תוצאות), אך אין ספק שהתופעה מאחֵדת את האנושות בתקופה האחרונה. כולם קופאים. קופאים בחדר הכושר, בתעשייה האווירית, בחדר הלידה ואיפה לא. איפה לא? בחדר הילדים שלי.

בעוד גוגל מתלבט בין שעווה לראווה, הרשו לי להציע בפניכם את ההגדרה הוותיקה של הדבר הזה, והיא בת מילה אחת: מלאכים. כן, אי-שם בשמים יושבים גבריאל ומיכאל ומשפילים לכאן מבט מגחך. תראו אותם, הם אומרים, ומצביעים עלינו. מה זה, הבני-אדם מנסים לחקות אותנו. אלוקים, תגיד להם!

כי מה הם מלאכים? יצורים בלתי-נראים, ובעיקר קופאים. סטטיים. למלאך יש אופי בלתי משתנה. מיכאל מייצג אהבה, גבריאל פחד. תמיד. בני-אדם, לעומת זאת, דינמיים. פעם אוהבים, פעם כועסים. יודעים אילו תחליפים מציע מעבד התמלילים למילה 'דינמי'? – 'תנודתי', 'הפכפך', 'משתנה', 'נזיל', וכן – גם 'בלתי יציב'. כאלה אנו. המלאכים אינם מתמודדים. הם לעולם אינם מסוגלים להיכשל. אף פעם לא תתפסו אותם במעידה. אבל מה החכמה? ככה הם נבראו. בני אדם הם יצורים מורכבים. יש בנו כוחות מנוגדים. שואפים לטוב, ובמקביל גם לרע. מוטל עלינו לעשות בחירה נכונה. ואם טעינו – לתקן.

לכן אנחנו פה, ולא המלאכים. עולמנו הוא עולם של בני-אדם. חי, תוסס, שום דבר לא דורך במקום. בעלי החיים מבקשים להתרבות, הצמחים שואפים לצמוח ולשדרג את שורשיהם, ואפילו הדומם, כשמתבוננים בו מקרוב, מגלים את האלקטרונים נעים במהירות מטורפת של מיליון קמ"ש בהיפראקטיביות תמידית. כי יצור חי חייב תמיד לנוע, אף פעם לא לדרוך במקום. אתה נע בעלייה. אם תעצור לרגע – תגלה שאתה מידרדר. ואם יש עליה, מה לעשות, קיימת גם ירידה.

בכל זאת אוהבים את אתגר בובות השעווה? הבה נוותר על הבובות ונאמץ את השעווה. הביטו בנר: השלהבת בראשו תמיד בתנועה. לא רגועה. מהו הדבר הנסתר שהיא מבקשת? אש היא חומר הקרוב לרוחני. לכן הלהבה שואפת תמיד מעלה, כאילו רוצה להינתק מהפתילה הקושרת אותה לשעווה הקרה, לעולם החומר, ולהפוך לאנרגיה רוחנית.

אם נתרכז נוכל לשמוע את לחישת האש שבתוכנו, את קולה של הנשמה. הנשמה היא אנרגיה אלוקית חסרת מנוחה שנמצאת בנו. כמו השלהבת, גם הנשמה מרגישה קצת לא שייכת לכאן, לעולם שלנו, עולם החומר והמרדף אחרי הכיף והכסף. הנשמה קדושה, באה הנה הישר מתחת כיסא הכבוד של אלוקים.

אבל כמו הנר אזוק בחוזקה לשעווה, גם הנשמה מבינה שהיא זקוקה לגוף כמו חמצן לנשימה. שלהבת בלי נר לא תוכל להאיר, וגם נשמה, אם תיפרד מן הגוף, לא תוכל לממש את משימתה ולא תאיר את העולם. אולי הנשמה מקנאת בחופש הרוחני של המלאכים, אך בתוך תוכה היא מבינה שדווקא כאן יש לה משימה. כאן יש חושך שצריך להפוך לאור. וזה האתגר אמיתי.

ואם עמדת באתגר, אתה לא מלאך. אתה מלך.

לוי שייקביץ
לוי שייקביץ הוא עורך באגף ההוצאה לאור של צעירי חב״ד בישראל.
כל הזכויות שמורות. אם נהנית מהתוכן בעמוד זה, תוכל להפיץ אותו הלאה בהתאם לתנאי השימוש שלנו.
 דוא"ל
כתוב תגובה
1000 תווים נשארו
שלח לי דוא"ל כאשר קוראים נוספים יגיבו לכתבה זו.
סדר לפי:
תגובות (2)
20 דצמבר 2016
לדעתי הכוונה ב'מלך', שהאדם שולט על עצמו ועל אישיותו כמו מלך, בשונה ממלאך שלא צריך לשלוט מכיוון שהמצב התמידי שלו חיובי.
משה
מרכז
19 דצמבר 2016
מדהים!!! ותהייה...
מאמר מעניין, עמוק ומחכים.
תודה רבה!!!
אבל לא הבנתי את המשפט האחרון. מה הקשר מלך?? או שזה סתם משחק מילים בלי תוכן עמוק מאחוריו?
מושקי
תל אביב