הנה טיפ:
הזן את כתובת הדוא"ל שלך, ובכל שבוע תקבל מגזין מרתק ומעשיר, עם סיפורים ומאמרים שתאהב. וזה בחינם.
אה, ואל תשכח לעשות לייק לדף הפייסבוק שלנו!
כתוב לנו

האם אתה דתי, או שאתה שייך לדת ההמונים?

האם אתה דתי, או שאתה שייך לדת ההמונים?

 דוא"ל
הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)
הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)

הכרת הערך המוחלט הוא הבסיס להתקדמות

כדי להבין אם יש עוד חשיבות לשאלה הדתית בימנו ואם נוגעת שאלה זו בבעיותיו של האדם המודרני, עלינו להגדיר קודם כל מהי דת לפי תפיסתנו.

דת - נגדיר אותה בתור - מערכת של חוקים מוחלטים. מדויק יותר - הבעיה המרכזית של הדת היא, בעיית הכרת הערך המוחלט. במובן זה הרי השאלה הדתית חורגת ויוצאת מתחום מה שמקובל לקרוא "דת", ועוברת אל כל תחום מתחומי החיים בכלל. שאלת הכרתו והגדרתו של ערך מוחלט, שאלה ראשונית היא. שכן אין כל אפשרות להתקדמות בלא קביעה מוקדמת של מוחלט מסוים.

עצם המלה הזו - התקדמות, תלויה בהגדרה קודמת של הכוון אליו מתקדמים כשאין אוריאנטצייה מוחלטת, ממילא אין אפשרות לדבר על התקדמות או נסיגה לאחור. שכן, הגדרת הקודם והאחור עצמם תלויה בהתויית כוון יסודי - שערכו מוחלט.

עלינו לזכור כי בתוך הבליל האין-סופי של התופעות והמאורעות, העצמים והתחושות הממלאים את החיים, אין אפשרות להגיע לכלל הבנה כלשהי אלא על ידי קביעת מודד מסוים, שימוד את שאר הערכים ולא יהיה כפוף להערכה מוקדמת אחרת.

הנחות יסוד מוקדמות

הבעיה של קביעת המוחלט עם היותה נשמעת מתחילה כמופשטת, היא אחת הבעיות המעשיות הדחוקות ביותר. ובלי ספק שאין מקום לשום תהליך מחשבה או לכל פעולה בחיים בלי קנה מידה מוחלט.

אם זכה אדם ב"פרס הגדול" או קטע שתי רגליו בתאונה, אם נרמס כובעו באחת השלוליות, או שזכה בציון לשבח, הרי בכל אחד מן המאורעות האלה קביעתו שמאורע זה או אחר, טוב או רע, הינו תלוי ראשית כל בכך שיש לו לאדם הנחה מוקדמת, - או על כל פנים זוהי הנחתם של רוב בני האדם, - שנוחיות חומרית או כבוד הינם ערכים חיוביים שראוי לרדוף אחריהם בעוד שאי נעימות או מום הנם דברים שליליים ורעים. מבלי להיכנס לעיון בעצם ההנחה הזו, הרי ברור בכל אופן כי אכן חייבת להיות הנחת יסוד ידועה שתמדוד ותכוון לפיה את מאורעות החיים.

ודאי שאותן הנחות היסוד האמורות לעיל נראות כמובנות מאליהן, אלא כמובן, אותה פשטות לכאורה שבהנחות אלה אינה נובעת אלא מחמת היותן נפוצות. ועדיין אין הדבר מוכיח את אמיתותן, כל שכן את היותן ערכים מוחלטים. כלומר, אותם דברים הנראים לנו כמובנים מאליהם, דברים שלכאורה אינם צריכים כל החלטה והכרעה ביחס לערכם המוחלט, אינם נראים כן אלא משום שהחלטה והכרעה זו נעשתה על ידינו, בהשפעת דעת הקהל, הרבה לפני עמדנו על דעתנו.

לקבוע מערכת של ערכים מוחלטים

אולם, אם כן הוא הדבר לגבי חלק מהמושגים, ודאי שאין הוא נכון לגבי כולם. עדיין קיימים דברים רבים שהאדם אינו בטוח בהם. הווה אומר - עדיין לא קנה לעצמו קנה מידה מוחלט כלפיהם. כרגיל אין מכלול שאלות אלה נגלה ומובן, מאחר שחייו של אדם רגיל אין בהם את הקו המאחד את כל פרטי התופעות השונות, וחייו הינם בעצם שרשרת פרודות מחודדות. אלא, שבכל עת משבר, או בכל עת בה מתנגשות שתי מידות יסוד של חיים, חייב לבוא שוב מודד עליון מסוים שיכון וימדוד את כל הערכים הבודדים.

אצל רוב בני אדם קיימת כמוחלטת ההנחה כי החיים בדרך כלל חיוביים הם ובמוחלט - שכוון החיים הוא כוון החיוב. ממש כמו כן, נפוצה בתקופה האחרונה אותה הערכת "מוחלט" כלפי המדינה או הלאום. כל עוד אדם חי את חייו מבלי צורך לקשר בין שני מוחלטים אלה אין הוא נתקל בבעיות. אולם כאשר הלאום קורא לו למסור את החיים למענו, מתברר שחייב הוא להכריע מהו לדעתו המושג העליון, ואיזה מן המושגים האחרים חייב להיות כפוף ובטל לאחר.

בלשון מופשטת יותר - מתוך אותם עיקרי אמונה קטנים השייכים לתחומי החיים השונים מחויב הוא לקום ולבנות מערכת שלמה ומוגדרת של ערכים מוחלטים. מערכת זו כפי שהגדרתו לעיל היא ההגדרה הקונקרטית של דת. הווה אומר: ערכים מוחלטים, דת, הכרח היא בכל שעת משבר.

אולם, הניסיון מראה שבדרך כלל אין משברים כאלה מתחוללים, ואין אנשים קובעים מערכת חיים שלמה דווקא בעת שנחוץ היה להם להגדירה. כרגיל יוצר כל אדם לעצמו עוד מקדם, ביודעין או בלא יודעין את סולם הערכים היחסיים והמוחלטיים, אותה מערכת יחסים נוצרה איכשהו מקודם, והיווצרותה היא לפחות במעלה קודמת לכל שאר הקביעות וההגדרות.

במה אני מאמין?

מערכת היחסים המוחלטת הזו קיימת אצל כל אדם בלי יוצא מן הכלל, שאילולא כן היה הוא צריך לעמוד תוהה בדרך החיים שלו, מבלי למצוא מענה לכל השאלות המרובות שהחיים יוצרים ומגלים, אלא שאותה דת שמבחינת הערך הקונקרטי הינה דת לכל פרטיה ודקדוקיה, הריהי מבחינה עיונית, מבחינה תכנית, על פי הכרת מקורות הדת הזו, נופלת בערכה לאין שעור מכל דת שהמוחלט הראשוני שלה הוא האלוקות.

יתר על כן, הדת ההמונית יש בה, לכשמדקדקים בה, רק נהייה עיוורת אחרי מטבעות מחוקים, רעיונות לא בדוקים וסיסמאות צעקניות שיוצריהן הספיקו מזמן לשכחן. כל הבליל הזה נכנס למוחו של האדם הרגיל בדרך בלתי בדוקה והוא חי ומת אחר כך על פי אגד זה של טשטוש.

מאחר שאכן קביעה זו של מוחלט, או כפי שקראנו לה - השאלה הדתית, הינה ראשונית - בהיותה קובעת את דרך החיים כולה - הרי שכאשר עומד אדם על דעתו, חייב הוא לראשונה לבדוק ולבחון את מערכת היסודות הזו, את עיקרי האמונה המקובלים שלו ולהוכיח שנית אם אמנם יש בהן ממש.

ומכאן השאלה המרכזית, הראשונה, של החיים חייבת להיות - מהי הדת שלי? במה אני מאמין? את מה אני רואה כערך מוחלט? את מה אני רואה כטוב, כחיובי, כהתקדמות, ומהו, כנגד זה, הצד ההפוך. רק לאחר קביעה וברור של נקודה זו יכול האדם לגשת לברורן של כל שאר השאלות האחרות. ועם כל מה ששאלה זו נראית בראשונה רחוקה מן המציאות, הריהי בכל אופן השאלה המרכזית של היחס כלפי המציאות.

הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
כל הזכויות שמורות. אם נהנית מהתוכן בעמוד זה, תוכל להפיץ אותו הלאה בהתאם לתנאי השימוש שלנו.
 דוא"ל
כתוב תגובה
סדר לפי:
1 תגובה
1000 תווים נשארו
Carla Jerusalem 17 נובמבר 2016

מדהים!!!! מחזק ממממממש!!! מומלץ קריאה לבני נוער - מחדד מאוד את המחשבה...כמובן כתוב בשפה גבוהה מאוד לכן חובה לקרוא לפחות פעמיים ולהפנים!תודה תודה תודה כבוד הרב אבן ישראל!לוקחת על עצמי להפיץ לזיכוי הרבים! השב