הנה טיפ:
הזן את כתובת הדוא"ל שלך, ובכל שבוע תקבל מגזין מרתק ומעשיר, עם סיפורים ומאמרים שתאהב. וזה בחינם.
אה, ואל תשכח לעשות לייק לדף הפייסבוק שלנו!
כתוב לנו

יְחִיאֵל, נַהַג הָאוֹטוֹבּוּס שֶׁהִתְחַכֵּם

יְחִיאֵל, נַהַג הָאוֹטוֹבּוּס שֶׁהִתְחַכֵּם

 דוא"ל

הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר קָם יְחִיאֵל, רָץ אֶל הַמָּסוֹף,

אִשּׁוּר לִנְהֹג עַל אוֹטוֹבּוּס, קִבֵּל אֶתְמוֹל סוֹף סוֹף,

עַל יַד הַהֶגֶה הִתְיַשֵּׁב, מַבְּסוּט וּמְרֻצֶּה,

חֲלוֹם מָתוֹק - עוֹד רֶגַע - לְהַגְשִׁים, הִנּוֹ יוֹצֵא.


עַל הַכְּבִישִׁים בָּרְחוֹבוֹת, יַדְהִיר אֶת גַלְגָלָיו

נוֹסְעִים מִכָּל קְצָווֹת הָעִיר, יַזְמִין לָבוֹא אֵלָיו,

לְזֶה יַחְזִיר הָעֹדֶף, לַשֵּׁנִי יִזְרֹק בְּדִיחָה,

וְעַל יַלְדֹון בִּלְתִּי זָהִיר יִתֵּן הוּא אֲנָחָה.


אֶת הַמַּסְלוּל הֵחֵל חִישׁ מֶרֶץ, עִם חִיּוּךְ אָדִיב,

מַמְתִּין לָרֶגַע בּוֹ יִהְיֶה קְצָת "אֶקְשֶן" מִסָּבִיב,

עָבְרָה שָׁעָה גַּם שָׁעָתָּיִים, כְּלוּם לֹא הִתְרַחֵשׁ,

פֹּה וְשָׂם עָלוּ קְשִׁישִׁים, אוּלַי בְּעֵרֶךְ שֵׁשׁ...


הֶמְשֵׁךְ הַיּוֹם הָיָה דּוֹמֶה, הַשִּׁעֲמוּם נוֹרָא,

אֵין עַל מִי לִצְעֹק: "אֲנִי אֶקְרָא לַמִּשְׁטָרָה!!",

וּבָעֶרֶב, כְּשֶׁיָּשַׁב אֶת הַפִּדְיוֹן לִמְנוֹת,

הֵבִין שֶׁהַמַּצָּב הַזֶּה חַיָּב לְהִשְׁתַּנּוֹת.


לְמָחֳרָת, עוֹדוֹ חוֹשֵׁב עַל רֹעַ מַזָּלוֹ,

אוֹטוֹבּוּס מָלֵא מִפֶּה לְפֶּה עוֹבֵר מוּלוֹ,

הִבְרִיק לוֹ רַעְיוֹן נֶחְמָד, עִם כַּוָּנוֹת טוֹבוֹת:

אֶת הַמַּסְלוּל יֵשׁ לְהָסִיט, רַק כַּמָּה רְחוֹבוֹת...


מִיָּד יְחִיאֵל שָׂם פָּנָיו לַדֶּרֶךְ הָרָאשִׁית,

הֶחֱלִיף אֶת הַסְּפָרוֹת הַמְּאִירוֹת אֶת הַחֲזִית,

אֲנָשִׁים עָלוּ - יָרְדוּ, הִתְּחַמֵמָה הָאֲוִירָה,

בִּזְכוּתוֹ - כְּסָפִים רַבִּים, הַיּוֹם הִרְוִיחָה הַחֶבְרָה!


לָעֲבוֹדָה בַּבֹּקֶר בָּא, כֻּלּוֹ מָלֵא שִׂמְחָה,

אַךְ הַמְּנַהֵל הִמְתִּין זוֹעֵף, קָרָא לוֹ לְשִּׂיחָה,

לָדַעַת אֵיךְ מַסְּלוּל שָׁקֵט כְּמוֹ שֶׁקִּבֵּל הַלָז,

הֵנִיב תּוֹךְ יוֹם אֶחֵָד בִּלְבָד, רֶוַח כֹּה מֻפְרָז?


נֶאֱלָץ אִם כֵּן יְחִיאֵל, לְגַלּוֹת מָה שֶׁנִּסָּה,

וְהִסְבִּיר אֶת הַשִּׁקּוּל הַכַּלְכָּלִי אוֹתוֹ עָשָׂה,

חָשַׁב שֶׁיְּקַבֵּל עַל כָּךְ עִידוּד וְתִשְׁבָּחוֹת,

לְהַוָותוֹ הִבְחִין, שֶׁהַמְּנַהֵל נִלְהָב פָּחוֹת.


- "הַאִם אַתָּה הוּא הַמַּחְלִיט עַל מָה שֶׁיִּתְרַחֵשׁ?

מִי מִמְּךָ אֶת רְוָוחֶיךָ, לְהַגְדִּיל בִּקֵּשׁ?

יֵשׁ לְךָ מַסְלוּל בָּרוּר, תַּפְקִיד וְהַגְדָּרָה,

אַל תִּפְזֹל יָמִין וּשְׂמֹאל, כַּוֵּן לַמַּטָּרָה".


בָּתִּים, מִשְׁרוֹת וּמוּתָגִים, סָבִיב מִתנוֹצְצִים,

תָּמִיד רַק לְהַשִּׂיג יוֹתֵר, אָצִים מִתְרוֹצְצִים,

אוּלַי בְּתַחֲנָה קְרוֹבָה - נֵרֵד וְנַעֲצֹר,

וְעַל הָאֹשֶׁר שֶׁקִּבַּלְנוּ, נִשְׁתַּדֵּל לִשְׁמֹר.
יוסף גרייזמן
הרב יוסף גרייזמן הוא משלוחי חב"ד במיתר. לחצו כאן ליצירת קשר
כל הזכויות שמורות. אם נהנית מהתוכן בעמוד זה, תוכל להפיץ אותו הלאה בהתאם לתנאי השימוש שלנו.
 דוא"ל
כתוב תגובה
סדר לפי:
9 תגובות
1000 תווים נשארו
מתוך: חכמת לבה של נחמה גרייזמאן 1 פברואר 2016

"מורתי" הכוונה לנחמה גרייזמאן ע"ה - אם הכותב. להלן המקור: דן מזרחי קיבל סוף סוף את רישיון-הנהיגה באוטובוס, לשם העסקתו בחברת האוטובוסים של "אגד". הוא התמלא שמחה ובקושי יכול לחכות עד שהסדרן ישבץ אותו במסלול שבו יצטרך לנסוע. אך שמחתו הושבתה, משגילה שנתנו לו קו פרוורי שקט, שהיו בו מעט מאוד נוסעים.
יומו הראשון של דן עבר ללא אירועים והוא התאכזב מרה. אל האוטובוס עלו מעט מדי אנשים, והקו שלו היה שקט מדי. הוא תמיד צייר בדמיונו כיצד ינהג אוטובוס מלא אנשים שבו יצטרך לצוות על הנוסעים: "היי אתה! תן את המקום שלך לאשה הזקנה הזאת". "לא לירוק קליפות גרעינים באוטובוס! "התקדמו פנימה!" והנה כאן הוא נוהג בקו שקט עם כמה זקנים שעולים ויורדים בשקט. לא, כאן הוא אינו יכול להראות מה הוא מסוגל לעשות! ולא די בזה, גם שכר הנסיעה שנאסף, הגיע לסכום עלוב.
למחרת, כאשר חצה עם האוטובוס את הכביש הראשי, ראה אוטובוס אחר הנוסע לאורכו של הכביש הזה. האוטובוס ההוא היה מלא מפה לפה! במוחו של דן הבריק רעיון. "מחר אשנה את המסלול שלי, אף אחד לא יידע, פשוט אסע בעקבות האוטובוס ההוא, וגם אני ארוויח הרבה כסף עבור החברה!"
דן היה איש-מעשה, למחרת התחיל את נסיעתו בקו החדש שלו, לאורך הכביש הראשי. הוא פשוט החליף את לוחית המספר שבצד הקדמי ובצד האחורי של האוטובוס ויצא לדרך. אח! זה היה בדיוק מה שהתאים ליכולת הטמונה בו, היו לו הרבה נוסעים, והוא היה יכול להתבדח ולצחוק עם הצעירים שבהם.
בסוף היום נכנס דן, מתרברב בניצחונו, למשרדו של הסדרן, הטיל על השולחן את רווחי היום ולא הוסיף מילה. למחרת בבוקר כאשר הגיע אל התחנה המרכזית להתחיל את עבודת יומו, חיכה לו פתק: בוא מיד אל משרד המנהל! כשעמד לפני המנהל, שאל אותו הלה. "דן, אנחנו מפעילים את הקו שלך מזה עשרים שנה, ואף פעם לא הגענו – אפילו בקירוב – לסכום הכסף שעשית אתמול. מה קרה?"
דן נאלץ לגלות את סודו. אך הוא לגמרי לא היה מוכן לתגובה שקיבל מן המנהל. "דן! מי עושה את ההחלטות בחברה הזאת? האם אתה נהג או מנהל? האם זה תפקידך לדאוג ולהחליט כמה צריכה החברה להרוויח? הדאגה הזאת היא באחריותה של וועדה מיוחדת של פקידי התחבורה. התפקיד שלך הוא רק למלא אחר ההוראות שאתה מקבל מהם. אם אתה מוצא את תפקידך משעמם מצא לך תפקיד אחר! נהג איננו בוחר לעצמו מסלול רק כדי להתבדר. מלבד זאת, מי שעושה משהו מבלי לשאול עצת מומחה, מציג חוסר אחריות גמור! ההצלחה, דן, אינה נמדדת בסכום הכסף שתכניס. הצלחה של נהג אגד, והצלחה בחיים בכלל, נמדדת לפי הנאמנות שבה אנו עושים את עבודתנו, אפילו אם אין אנו רואים בכך הצלחה נפלאה. זכור זאת היטב!" השב

מסוקרן 31 ינואר 2016

לאילה מהו המקור מעטה של מורתך ז"ל? השב

רן 29 ינואר 2016

יפה מאוד יפה מאוד השב

אילה 27 ינואר 2016

אהבתי יותר את המקור מעטה של מורתי ז"ל השב

חיים מ. קיסריה 27 ינואר 2016

מרענן ויפה עד מאוד. השב

שמואל מחולון חולון 27 ינואר 2016

יפה מאוד! מקוה שזו רק התחלה. השב

מרצה 25 ינואר 2016

מסר חזק מסר חזק בצורה חוויתית ונעימה, אולי ארד בתחנה הקרובה... השב

חובב שירה צפון הארץ 24 ינואר 2016

מקורי ביותר. חרוזים יפים ויצירתיים ברמה גבוהה מאד. השב

אנונימי 24 ינואר 2016

מדהים אהבתי השב